על האגו מוותרים לפני הבחירות

האם גוש השינוי מעדיף את נתניהו או את גדעון סער? כמובן את נתניהו. האם הוא מעדיף את אהוד ברק או את נתניהו? כמובן את נתניהו.

גוש השינוי מעדיף את נתניהו על פני כל אחד אחר ממועמדיו, כי על ויתורי האגו הוא מדבר לאחר הבחירות, כאשר זה כבר מאוחר מידי. האם על האגו ממתרים לאחר הבחירות? הפוך גוטה, הפוך, תלמדו מהגוש השני, שם מוותרים על האגו לפני הבחירות ולכן למצביעים ברור בדיוק לאיזו מפלגה הם מצביעים ומיהו מועמדם לראשות הממשלה.

בואו נביט באהוד ברק. היה רמטכ"ל, היה שר ביטחון, היה ראש ממשלה. היו חקירות משטרה בעניינו על הפרת חוק מימון מפלגות (עמותות ברק), בביתו הועסקה עובדת זרה ללא רישיון בתוקף, מי שהיה הגזבר של ברק והיום יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג שתק בחקירה. בקיצור אהוד ברק הוא מועמד אידיאלי לתפקיד ראש הממשלה. ויצחק הרצוג השתקן על אחת כמה וכמה. אז מדוע איש מהם לא רץ כמועמד מוסכם בראשות "גוש השינוי" לפני הבחירות?

מדוע בגוש הזה הם מוותרים על האגו רק אחרי הבחירות? מדוע לא מוותרים עליו ערב הבחירות, תוך שהם מסכימים מראש על מועמד מטעמם, אשר יש לו סיכויים לנצח?

כמה תשובות לשאלה הזו:

1. כי הם תכלס' מעדיפים את נתניהו על פני ברק או הרצוג או כל מועמד אחר מטעמם.

2. כי הם לא באמת מוותרים על אגו. ויתור על אגו לאחר הבחירות הוא הצגה לתקשורת.

3. כי ערב הבחירות הם חולמים בהקיץ, על-אף שתוצאות הבחירות די ידועות מראש.

4. כי שינוי מכריע באיזון בין הגושים מחייב החלטות מאוד קשות ערב הבחירות, וחבורת החובבנים הזו לא בנויה להחלטות קשות.

בואו לא נאמין להם. הם לא יותר עקומים מנתניהו, אבל ודאי לא יותר ישרים ממנו. עם מתק השפתיים בלשונם הם מוליכים אותנו שולל, בגלל אגו מנופח, עליו הם מוותרים מן השפה ולחוץ אחרי הבחירות. הם ממליכים את נתניהו שוב ושוב, אין הם מסוגלים לומר לעצמם, כקבוצה "זה מועמדנו לראשות הממשלה". הם מעדיפים לרמות אותנו ואת עצמם על דרך השלילה "זה לא המועמד שלנו לראשות הממשלה", אפילו כאשר הם יודעים שזוהי שיטתם של שפנים, אשר סיכוייהם לשלוט שואפים לאפס.