ההתאוששות הכלכלית של ארה"ב השנה היא בשורות טובות לפועלים בסין, למטעינים בהולנד ולחקלאים בגרמניה. המשק האמריקני צובר כזו תאוצה בזכות התקדמות החיסון, עד שרווחיו לא יישארו בבית וארה"ב תעניק השנה את התרומה הגדולה ביותר של משק בודד לצמיחה העולמית – לראשונה מאז 2005. ההוצאות העצומות של ממשל ביידן ומדיניות הריבית האפסית של הפדרל ריזרב מתניעות את הצמיחה, אל מול מדינות שלא הגיבו לקורונה בצורה כה נרחבת, מסביר דייוויד לינץ' בוושינגטון פוסט.

כבר בחודש ינואר הגיע הייבוא האמריקני לשיא של 221 מיליארד דולר, כאשר האמריקנים הוציאו על ריהוט, ביגוד ומחשבים ניידים את 600 הדולרים שקיבל כמעט כל בוגר בחודש דצמבר – וזה לפני 1,400 הדולרים הכלולים בתוכנית שאישר הקונגרס בחודש מארס. בסוף השבוע שעבר דיווח משרד העבודה על תוספת של 916,000 משרות בחודש מארס ועל ירידת שיעור האבטלה לשיעור של 6% בלבד. מדד הפעילות התעשייתית עומד כיום על שיעורו הגבוה ביותר מאז דצמבר 1983.

זינוק זה בכלכלה האמריקנית מתרחש במקביל לקיפאון באירופה, בשל פארסת החיסונים באיחוד האירופי והגל השלישי המכה במדינות רבות ביבשת. סין צפויה לצמוח השנה בקצב גבוה מאשר ארה"ב, אך מאחר שהמשק האמריקני (21 טריליון דולר) גדול בהרבה מהמשק הסיני, התרומה שלו למשק העולמי תהיה מעט גדולה יותר.

שיהיה ברור: הסכנות עודן אורבות למשק האמריקני. יש החוששים מפני התפרצות אינפלציונית בשל הזרמות העתק; 8 מיליון אמריקנים טרם חזרו לעבודה; 4 מיליון נוספים נשרו לחלוטין. אבל מדובר כמובן בהתאוששות ברוכה אחרי שנה הרסנית, והמשקיעים מבטאים זאת במשיכת כספים מהשווקים המתעוררים ומעבירים אותם לארה"ב; 5 מיליארד דולר עזבו שווקים אלו בחודש מארס לבדו. לכך יש כמובן השלכות שליליות על שווקים אלו, הצפויים להגיע בשנה הבאה לירידה של 20% בהכנסה לנפש בהשוואה לערב המגיפה -כפליים מאשר השווקים המפותחים.

תפקידה הנוכחי של ארה"ב בהובלת הכלכלה העולמית עומד בניגוד למצב לאחר המשבר הפיננסי של 2008. אז הפעילה סין תוכנית סיוע ענקית שמימנה השקעות בתשתיות ודיור ציבורי, ואשר הובילו לרכישות ניכרות של טובין בחו"ל. בארה"ב התנהל אז ויכוח קשה על העלאת הגרעון התקציבי למימון סיוע למשק, והתוצאה הייתה שחלקה בצמיחה העולמית היה 14% בלבד – מחצית מן השיעור הצפוי השנה. הפעם, חבילת הסיוע האחרונה תוסיף לבדה 1.5% לצמיחה העולמית השנה, וחלקה של ארה"ב יורגש במיוחד בהודו, אוסטרליה, קוריאה הדרומית, בריטניה וקנדה. בסוף 2021 יהיה התוצר העולמי גבוה ב-3 טריליון דולר מכפי שהיה ללא התרומה האמריקנית – כמו התרומה של צרפת.

תוכניות הסיוע מאפשרות לאמריקנים לרכוש מוצרים ביד רחבה, וגם הובילו את החסכונות שלהם ל-1.7 טריליון דולר שיוכלו להוציא כאשר המשק ייפתח מחדש בצורה מלאה. למרות הסבל של רבים אשתקד, השווי הנקי של משקי הבית גדול ב-18 טריליון דולר. גם המפעלים האמריקנים הגדילו את הרכש בחו"ל של חומרי גלם, וכך למשל הם תורמים לנמל רוטרדם דרכו מגיעים מוצרים מסין.

לא רק הצריכה האמריקנית מסייעת לשווקים אחרים, אלא גם מדיניות הריבית של הפד – מציין לינץ'. ענקית הסחר המקוון הסינית אליבאבא גייסה אשתקד 5 מיליארד דולר בהנפקת אג"ח בארה"ב בריבית של 2.1% בלבד. Landwirtschaftliche Rentenbank, בנק גרמני בגיבוי ממשלתי להשקעה באיזורים כפריים, גייס 1.75 מיליארד דולר בריבית של 1% בלבד. במקביל מתאושש גם הדולר, אשר כבר עלה השנה ב-10% מול האירו וב-8% מול היאן – אך המשמעות היא שהייבוא מארה"ב התייקר באירופה וביפן בעוד הייבוא מהן הוזל, מה שתורם להתרחבות הגרעון המסחרי.

בניגוד לקודמו, צמצום הגרעון המסחרי אינו מטרה מרכזית מבחינתו של ג'ו ביידן. אולם, גרעון זה יגרע נקודת אחוז אחת מהצמיחה האמריקנית, הצפויה להסתכם השנה ב-6.5% (לעומת 3.9% באיחוד האירופי ו-2.7% ביפן). הגרעון המסחרי צפוי להגיע השנה ל-4.4% תוצר – השיעור הגבוה ביותר מזה 15 שנה וכפליים מאשר ב-2019.

ההתחממות של המשק האמריקני מובילה לחששות מפני התפרצות אינפלציונית, הבאים לידי ביטוי בכך שהריבית על האג"ח האמריקניות לעשר שנים עחתה ל-1.67% לעומת 0.91% בלבד בסוף דצמבר. עלייה ארוכת טווח בריבית בארה"ב היא בשורה רעה למדינות המתפתחות, הכורעות תחת נטל חובותיהן. השנה אמורות 120 מדינות אלו לפרוע 1.1 טריליון דולר, אך 72 מתוכן צפויות להתקשות בכך מבלי לקצץ בחיסונים או בסיוע הכלכלי.

הקורונה הובילה 100 מיליון בני אדם ברחבי העולם לעוני קשה, ו-250 מיליון בני אדם סובלים מרעב ממשי. הבנקים המרכזיים של ברזיל, טורקיה ורוסיה כבר העלו את הריבית כדי למנוע אינפלציה, למנוע בריחת הון או שניהם. העלאות ריבית נוספות, בעיקר בדרום אמריקה, צפויות להכביד על ההתאוששות העולמית מהקורונה. המשמעות היא, שבחלקים ניכרים מן העולם סיומו של המשבר אינו נראה באופק והמצב רק מחמיר.