התרגיל של נפתלי בנט

נפתלי בנט התכוון ומתכוון לאכול את העוגה הקואליציונית עד לפרור האחרון אבל להשאיר אותה אח"כ שלמה. בנט אומנם מתואם עם "גוש השינוי" אבל מעולם הוא לא פסל את בנימין נתניהו כראש ממשלה עתידי. בנט הגיע לפוליטיקה, דרך הליכוד, כדי להפוך אוטומטית אח"כ לראש ממשלה. זו גם הייתה גישתו כשהוצנח אח"כ ל"בית היהודי", וזו הייתה גם הסיבה לפרישתו מ"הבית היהודי", כשהקים את מפלגת "ימינה".

וזו הייתה גם תקוותו של בנט לפני סיבוב הבחירות האחרון, אבל לאחר הבחירות הוא לפתע סירב להצעתו של יאיר לפיד, להיות ראשון ברוטציה ביניהם, כשמשרת ראש הממשלה כבר הייתה כל כך קרובה אליו. בנט אומנם עדיין לא ויתר עדיין על הרעיון להפוך לראש ממשלה אבל הוא מעדיף לחכות לרגע הנכון כדי לא להיתפס כ"כלנתריסט" שערק לשמאל כדי לזכות בתפקיד הרם הזה בדרך אופורטוניסטית. אז מה בכול זאת הסיפור של האיש החפץ לנגוס בעוגת ראש הממשלה אבל רוצה להותיר אותה שלמה מכול אשמה של כלנתריזם?

מחכה על הגדר הפוליטית לרגע המתאים

הסיפור של נפתלי בנט הוא די פשוט. הוא הבין שאם הוא יערוק לשמאל, אזי, הוא יעלם אח"כ מהפוליטיקה כאיש ימין, ואילו השמאל מעולם לא יאמץ אותו שנית כמניה ימנית ריקה מתוכן אלקטוראלי. בנט יודע היטב כי נקמת הבוחר הימני קשה מנשוא והוא חש את נחת זרועה לאחר סיבוב הבחירות הראשון של 2019, כשהוא נותר מחוץ לפרלמנט ולא עבר את אחוז החסימה. בנט מתואם עם נתניהו עוד מלפני יום הבחירות האחרון והוא יצטרץ לבסוף לממשלתו, אבל אם הוא היה ממליץ עכשיו על נתניהו, לפני הנשיא רבלין, הרי שהקשר שלו עם "גוש השינוי" היה מתנתק סופית ושם הוא היה נתפס כעריק. לפיכך הוא נקט בטקטיקה מתוחכמת. הוא המליץ על עצמו כמועמד לראשות הממשלה - ביודעו כי בדרך זו יחמוק מתמיכה ישירה בנתניהו ומנגד הוא יתן להמליך את המרכז שמאל על המדינה, כשלפיד נושף בעורפו ואמור למלא את מקומו לאחר שנתיים.

גם לנתניהו התרגיל הזה היה מצוין משום שאילו בנט היה חובר ללפיד הרי שאז גם סער וקבוצתו המפלגתית היו ממשיכים את המהלך ונתניהו היה נותר ללא כלום, ואולי גם היה מתפטר או מפוטר בעקבות משפטו. נתניהו יודע היטב שאם בנט יחבור אליו הרי שאז לא רק שערק סער עם חברו גם הם לקואליציה ימנית חדשה אלא אולי גם סער עצמו, שהענקת המנדט לנתניהו תהיה עבורו מפלט להתרת נידרו לא לשבת עם נתניהו מרצון. אילו סער היה באמת חפץ להחרים סופית את נתניהו הוא היה ממליץ על לפיד ואז אולי הנשיא היה מחליט אחרת, כשכול ההפרש ביניהם עומד על מנדט אחד בלבד. ומי יודע אם רע"ם לא הייתה מצטרפת ל"גוש השינוי" אילו סער היה מצטרף להמלצה על לפיד.

נחכה ונראה. הנמנדט הוא כרגע בידי נתניהו - עם 52 תומכיו. נתניהו עצמו איננו מעוניין בתמיכת רע"ם - מבחוץ ומבפנים, אבל הוא נותן לבן-גביר ןלמאיר פרוש להוציא לו את הערמונים האנטי ערביים מהאש הפוליטית הזו. אם בנט יחבור אל נתניהו, כמובן בטענה כי "זו האפשרות הריאלית היחידה לאחר שהנשיא העביר את המנדט אל נתניהו", הרי שלגוש של ראש הממשלה יהיו 59 ח"כים. בנו יודע היטב כי סער יגיע אחריו - או לפחות יעשו זאת מספר ח"כים מ"תקווה חדשה", שיעניקו לנתניהו את ממשלת הרוב.

ובאשר לראשות הממשלה הרי שבנט מאמין בסתר לבו כי המשפט של נתניהו יכריע את האחרון לפרוש בסופו של דבר. ויתכן כי לאחר שבנט יכנס לממשלת נתניהו תיכנס "ימינה" לתוך הליכוד וביום שאחרי נתניהו בנט עוד יתמודד על בכורת יו"ר הליכוד, דנהיינו ראש הממשלה הבא. בשנת 2013 ניסה את התרגיל הזה - ללא הצלחה מיותרת, איווט ליברמן. אבל אז נתניהו היה עדיין במיטבו ואילו ראשי הליכוד ידעו לחסום את ליברמן עוד לפי שהלה החל לגלח את עצמו לראש הפירמידה. אבל כיום המצב שונה - נתניהו כבר ממש על סף פרישה פוליטית ואילו בליכוד מאבק הדיאדוכים רק החל מתחת לשולחן הפוליטי, והאחדות מהם והלאה. דבר שבהחלט יהיה נוח לבנט ושקד לשעוט קדימה במפלגה שהם מזמן ערקו ממנה אך תמיד הם מאיימים לחזור אלייה. לא מעט ח"כים וראשי מחנות בליכוד יעדיפו להעביר את השרביט לבנט ביום שאחרי נתניהו.