מצעדם של הנאצים לא תם

האנטישמיות לא הלכה לשום מקום, האנטישמיות חיה, קיימת ומרימה ראש, האנטישמיות הוותיקה והחדשה מזכירה לנו ששום דבר לא השתנה. כמעט שום דבר, יש לנו מדינה יהודית-דמוקרטית, אשר מחובות השנאה וממטחי האיבה, קמה והייתה לפנינה בכתר האנושות.

לפני שנים אחדות התארחתי בעיר ליברקוזן בגרמניה במסגרת ברית ערים תאומות. הכל שם הזכיר לי רוע, חורבן, מוות ושכול, העיר שהאירה לנו פנים הסתירה בכל צעד שלי על אדמתה נהמות של כאב וצרחות של זיכרון.

המלווה המבוגר והחייכן גרם לי לתהות היכן היה בימי המשלוחים, הרצח, המוות והרוע? האם ידע? מי אביו? מה עשה כשראה מבעד לחלונות ביתו משלוחי יהודים עם צרורות על גוום השחוח, עיניים קרועות לרווחה ואינם יודעים מה ילד הרגע, מה תעניק השנייה. בנסיעה ברכבת הכרטיסן עם המדים המעומלנים והסדר הקפדני גרם לי לזעזוע. באותם רגעים כשהרכבת יצאה לדרכה ראיתי את איש המוות המביט בחיוך מרושע מבקש את חיי וחיי אחי המומתים, במקלחת במלון לא העזתי לגעת בסבון חיכיתי שהמסע הנורא אל הזיכרון יסתיים ואהיה שוב בארץ ישראל, הארץ בה אבניה אוהבים אותי יותר מכל נאצי מזדקן או בנו המסתתר אחרי הכפרה.

העולם השתנה, בני האדם לא השתנו, השנאה ליהודים היא אותה שנאה, עוצמותיה קיימות אך מדוכאות ומוסוות בעורמה, כשהנאצים החדשים ממשיכים לשאת את לפיד השנאה ליהודי באשר הוא באירן, בארה"ב, בבריטניה, בבלגיה, בשוודיה, בצרפת, בגרמניה. כל אחד ונימוקיו, כל אחד והסבריו לפשר התיעוב ושנאת היהודים.

אחד מכל ארבעה יהודים בארה"ב חווה אנטישמיות בשנה האחרונה, יהודים מותקפים ללא סיבה, יהודים נורים למוות ברחובה של עיר, במרכול כשר, בבית ספר יהודי, בבתי הכנסת. האפים הארוכים של היהודים חומדי הכסף המבקשים להשתלט על העולם שוב מוצגים בפסטיבלים ובמצעדי רחוב בבלגיה, מוות ליהודים קוראים באירן ומצדיעים במועל יד בכנס למכחישי שואה. בשוודיה מיצג עלילת הדם 2021, תינוקות שנצבעו באדום בפתח בית הכנסת זכר ליהודים שוחטי התינוקות הנוצרים לאפיית מצות בדמם. בטורקיה מעלים שרידי בית כנסת נטוש באיסטנבול בלהבות, השנאה חוגגת, הכה ביהודי ותהיה בן תרבות.

חלק מהעמים הנאורים לא למדו דבר, מדברים גבוהה על המאבק בגזענות ובחצרם הקדמית צועדים נאצים חדשים, משוררים שירי הלל להיטלר, במועל יד זוכרים את גבורת הנאצים ועוזריהם הזוכים בימים אלה באנדרטאות גבורה במזרח אירופה ובמערבה.

גם ביום השואה והגבורה הזה נזכור את הנרצחים והנטבחים, ננצור את זכר הגיבורים שניסו למרוד ולהיאבק כל אחד כפי יכולתו, נרכין ראש לזכר הגיבורים, גיבורי הרוח אשר שמרו על צלם אדם גם בימי ההסתרה הנוראה, ננצור, נזכור נזקוף קומה, אנחנו פה, בארץ היהודים, מקימים חברה מתקנת עולם, בתפילה שגם ממרחק ימי האפלה עוד נזכה לראות בשקיעת שנאת היהודים ובאהבת האדם. הדרך ארוכה, הדרך מלאת חתחתים, הדרך מייסרת אך זו הדרך בה יוביל העם היהודי את העולם מאפלה לאור יהודי-ישראלי גדול.