נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הקים (יום ו', 9.4.21) ועדה דו-מפלגתית לבחינת האפשרות להגדיל את מספר השופטים בבית המשפט העליון ולהגבלת משך כהונתם - כאמצעי לביטול הרוב השמרני שנוצר בו. שעות אחדות לאחר מכן ביטל אותו רוב מגבלה שהטילה קליפורניה על פעילות דתית במסגרת המאבק בקורונה. קליפורניה היא מעוז מובהק של הדמוקרטים והליברלים.

בית המשפט העליון של ארה"ב, המשמש כבית משפט חוקתי בלבד (ולא כבית משפט לערעורים), מונה תשעה שופטים הדנים כולם בכל התיקים. השופטים מתמנים ללא מגבלת זמן, לכל ימי חייהם, ומדי פעם אכן מכהנים עד יום מותם או עד גיל מופלג. מספר השופטים ומשך הכהונה אינו קבוע בחוקה ולכן ניתן לשינוי בקלות יחסית מבחינה חוקית, אך הוא שנוי במחלוקת עזה מבחינה פוליטית וציבורית.

שישה מבין השופטים הנוכחיים מונו בידי נשיאים רפובליקנים ונחשבים לשמרנים: הנשיא ג'ון רוברסט והשופטים קלרנס תומס, סמואל אליטו, ניל גורסוץ', ברט קוואנו ואיימי קוני-בארט (שלושת האחרונים - מינויים של דונלד טראמפ). שלושה בלבד מונו בידי נשיאים דמוקרטים ונחשבים לליברלים: סמואל אליטו, אלנה קגן וסוניה סוטומאיור. רוברטס פוסק לעיתים לצד הליברלים, אך מינויה של קוני-בארט - שבועיים בלבד לפני הבחירות אשתקד - הבטיח את הרוב השמרני.

הוועדה שהקים ביידן מונה 36 חברים: משפטנים מן האקדמיה, שופטים פדרליים לשעבר ועורכי דין. היא התבקשה להגיש את מסקנותיה בתוך שישה חודשים, אם כי המנדט שלה אינו כולל הגשת המלצות מעשיות אלא לנתח את מגוון ההצעות הקיימות. הקמתה היא מילוי הבטחתו של ביידן בעת מסע הבחירות אשתקד, אשר לצד זאת אמר שאינו מתלהב מאפשרות הגדלת מספר השופטים - אם כי לא פסל עקרונית שינויים מבניים בבית המשפט העליון. הוועדה התבקשה לבחון גם את האופן בו בוחר בית המשפט העליון את התיקים בהם ידון ואת נוהלי עבודתו.

בראש הוועדה עומדים פרופ' כריסטינה רודריגז מאוניברסיטת ייל ובוב באואר, שהיה עורך דין בקמפיין ביידן, והיא תנוהל בידי לשכת היועץ המשפטי לבית הלבן. בין חבריה הליברליים הבולטים: קרוליין פרדריקסון, לשעבר נשיאת האגודה החוקתית; לורנס טרייב, פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת הרווארד; ושרלין איפיל מהאגודה לזכויות האזרח. בין החברים השמרניים הבולטים: ג'ק גולדשמידט מאוניברסיטת הרווארד ופקיד בכיר במשרד המשפטים בממשל ג'ורג' בוש הבן; קייט וויטינגטון מאוניברסיטת פרינסטון; ואדם ווייט מ-American Enterprise Institute.

החלטתו של בית המשפט העליון ברוב של חמישה מול ארבעה בנוגע למגבלות בקליפורניה מדגימה שוב את כוחו של הרוב השמרני בו, כאשר קוני-בארט היא שהכריעה - בעוד רוברטס שב ומצטרף לליברלים. פסק הדין קובע, כי מגבלות ההתכנסות ללימודי תנ"ך ותפילות בבתים פרטיים מפרה שלא כדין זכויות חוקתיות. ככלל, השמרנים ותומכי הרפובליקנים תומכים פחות במגבלות הקורונה, מתחסנים פחות וקוראים לפתיחה מהירה יותר של המשק ובתי הספר - כפי שנהג טראמפ.

על-פי דעת הרוב, בכל פעם בה מדינה מעניקה עדיפות לפעילות חילונית על פני פעילות דתית - מדובר בפגיעה בזכויות חוקתיות. "הטענה שהמדינה מתייחסת לפעילות חילונית בצורה גרועה כמו לפעילות דתית או אפילו בצורה גרועה ממנה, אינה תשובה מספקת". במקרה הנדון, קליפורניה אסרה על התכנסות ביתית של יותר משלושה בני אדם - אך לא הגביל בצורה דומה מספרות, בתי קולנוע, חנויות, תאי אח"מים באירועי ספורט ומסעדות. על דעת הרוב חתומים תומס, אליטו, גורסוץ', קוואנו וקוני-בארט, ולא נאמר מי כתב אותה. בשנה שעברה ביטל הרוב השמרני מגבלות על פעילות דתית שהוטלו במדינת ניו-יורק - מעוז בולט נוסף של הדמוקרטים והליברלים.

רוברסט סבר, שאין להיענות לבקשה במתכונתה הנוכחית - צו חירום נגד הפעלת המגבלות. את דעת המיעוט לפיה יש לדחות לחלוטין את הבקשה כתבה קגן, בתמיכת ברייר וסוטומאיור. לדבריה, התיקון הראשון לחוקה - המבטיח את חופש הביטוי - דורש מן המדינות להתייחס לפעילות דתית כמו לפעילות חילונית, וזה בדיוק מה שעושות המגבלות של קליפורניה.