בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ג'פרי קלוגר, עורך בכיר בשבועון טיים:
|
|
|
זה לא חיוני, זה יקר, זה מסוכן - אבל האדם תמיד שאף להתרחב עד לקצה גבול יכולתו ● אפילו הרעיון להפוך את הירח למחסן חרום לגנטיקה של כדור-הארץ הוא הגיוני
|
טיסתו של יורי גגארין לחלל / NBC News
|
|
בדיוק 60 שנה אחרי גגארין [צילום: AP]
|
|
|
|
|
אין לאדם שוב סיבה לצאת לחלל. מסעות אלו אינם מאכילים אותנו, אינם מלבישים אותנו, אינם מגנים עלינו, אינם מרפאים אותנו. הם מסוכנים ויקרים, לוקסוס תקציבי שאיש לא הצליח להצדיק. אחרי שכל זה ברור, אפשר להבהיר את ההפך: החלל הוא בדיוק המקום אליו צריכים בני האדם לצאת, כי הם סקרנים, אוהבים, יוזמים ואידיאליסטים. בני האדם לא רצו להיות תקועים מצידו האחד של האוקיינוס, ולכן המציאו את הסירות וחצו אותו. הם לא אוהבים שהרים ניצבים בדרכם, ולכן מטפסים עליהם. זו בדיוק הסיבה לצאת לחלל - טוען ג'פרי קלוגר, עורך בכיר בשבועון טיים ומחברם של ספרים וסדרת רשת על המסעות לחלל. הוויכוח הזה נמשך כבר 60 שנה, מאז הפך יורי גגארין לאדם הראשון בחלל, וקלוגר אומר שהפך שוב בסוגיה מאז קרא בעיתון גארדיאן את מאמרו של ניקולס ראסל. המאמר נפתח באזכור השיר שכתבה גיל סקוט-הרון ב-1970, בו ציינה שארה"ב השקיעה 24 מיליארד דולר בתוכניות אפולו בעוד 10% מאזרחיה חיו בעוני. ראסל ממשיך ומציין, כי תוכנית הירח החדשה של ארה"ב עשויה לעלות 30 מיליארד דולר, ואת התפקיד המסוכן לדעתו שממלא הצבא בתוכניות החלל. הוא גם מזכיר את תוכניתה של אוניברסיטת אריזונה לאחסן בירח דוגמיות של 6.7 מיליון מינים, כדי שניתן יהיה להשתמש בהן אם כדור-הארץ יחרב, ואומר שזוהי דוגמה לפטליות התופסת את מקום התקווה, היוזמה והגבורה. לדעת קלוגר, יש כמה נקודות נכונות בדבריו של ראסל, במיוחד הטענה שחקר החלל בא על חשבון ההשקעה בשוויון גזעי. אולם, אין המדובר במשחק סכום אפס יותר מאשר כל השקעה אחרת של ממשלת ארה"ב; בהגדרה, כל דולר המושקע במקום אחד אינו מושקע באחר. תוכנית הירח אכן יקרה אם מסתכלים רק על המחיר, אך תקציב נאסא השנה הוא רק 0.4% מתקציב הממשל לעומת 4% בעידן אפולו. אין מנוס מכך שהצבא יהיה מעורב בתוכנית; טילים הם טילים, פיזיקה היא פיזיקה והמכונה הראשונה שהוציאה בני אדם מכדור-הארץ תוכננה במקור כטיל בליסטי. ומה לגבי המחסן על הירח? נכון, זה מהווה סוג של פטליזם. אבל העובדה היא, שבני האדם בהחלט מסוגלים להרוס את כדור-הארץ. כל עוד אין לנו ביטחון מוחלט ששום רודן או מלך בעל נשק גרעיני וכפתור בהישג יד לא יעשה משהו הרסני, אחסון הגנטיקה של כדור-הארץ ליתר ביטחון איננה רעיון מטורף כל כך. כן, מסכם קלוגר, אנחנו יכולים לחיות בלי המסעות לחלל. חיינו טוב מאוד בלעדיהם לפני 12 באפריל 1961. אנחנו יכולים לספק את רוב צרכינו בכך שנישאר בכדור-הארץ: לגדל את משפחותינו, להשתכר לפרנסתנו ולהאכיל את ילדינו. אבל אנחנו מזינים משהו פחות מוחשי ויותר רוחני כאשר אנחנו מתרחבים עד לקצה גבול יכולתנו. פעם המשמעות הייתה לחצות את האוקיינוס. היום זה אומר יותר. החלל נמצא שם - וגם אנחנו צריכים להיות שם.
|
תאריך:
|
13/04/21
|
|
|
עודכן:
|
13/04/21
|
|
איתמר לוין
|
|
אוצרים צרפתים במוזאון הלובר עמלו עשור על תערוכה לציון 500 שנה להולדתו של ליאונרדו דה-וינצ'י, אך כאשר זו נפתחה ב-2019 – נעדר ממנה הציור היקר ביותר שנמכר אי-פעם במכירה פומבית, "סלבטור מונדי" – דיוקנו של ישו. על-פי הנטען, הוא התגלה במכירת עיזבון בניו-אורלינס, זוהה כיצירה אבודה של ליאונרדו ונמכר ב-2017 לרוכש אלמוני – שנחשף כנסיך מוחמד בן סלמאן - ב-450 מיליון דולר.
|
|
|
למעלה מ-100 מנהלים בכירים אמריקנים קיימו כינוס מקוון (10.4.21), ודנו בנקיטת צעדים נגד חוקים שנויים במחלוקת הנדונים ברחבי ארה"ב ועלולים לפגוע בזכות הבחירה, כולל זה שנחתם בג'ורג'יה – מדווח וושינגטון פוסט. בין המשתתפים היו אנשי חברות תעופה, מסחר ותעשיה, והם דנו בדרכים להפגין את התנגדותם להצעות, כולל הפסקת תרומות לפוליטיקאים התומכים בהן ואפילו לעכב השקעות במדינות שיעבירו חוקים כאלה.
|
|
|
באירופה זרועים קברותיהם של 6,000 חיילים אמריקנים אלמונים שנהרגו במלחמת העולם השנייה. טכנולוגיית הדנ"א פותחת כמובן אפשרויות חדשות, אבל קשה מאוד למצוא את קרוביהם של אותם חללים אחרי 80 שנה. לכן שוקל הפנטגון שיטה הפוכה, מדווח ניו-יורק טיימס: שימוש בדנ"א של החללים כדי למצוא את הקרובים. שיטה זו כבר מיושמת בזירות פשע: השוואת הדנ"א שנמצא בהן עם זה הנמצא במערכת.
|
|
|
את תחזיתה של קהילת המודיעין האמריקנית ל-20 השנים ניתן לתמצת במילה אחת, סבור וושינגטון פוסט: עגום. בשבוע שעבר (8.4.21) פרסמה מועצת המודיעין הלאומית – הגוף המופקד על תחזיות אסטרטגיות במשרדו של מנהל המודיעין הלאומי – את הדוח שלה על המגמות העולמיות. הקורונה, שינויי האקלים שיגרמו להגירה המונית ופער הולך וגדל בין הציפיות מן המנהיגים לבין יכולתם לעמוד בהן – אלו הגורמים העיקריים לתחזית הקודרת.
|
|
|
שיעור המשרדים הפנויים ברחבי ארה"ב עולה לשיא וענף הנדל"ן המניב בערים רבות ניצב בפני סיכון ניכר. עסקים גילו במהלך הקורונה שהם יכולים לתפקד כאשר כמעט כל עובדיהם מצויים מחוץ למשרד, ורבים מהם מתכוונים להמשיך לפעול באותה צורה. הדבר עלול לפגוע בצורה קשה בבעלים ובמשכירים של בנייני משרדים, לירידה חדה בבנייה, לצלילה בדמי השכירות, להפחתת מספר הלקוחות בחנויות ובמסעדות באיזורי המשרדים ואף לירידה בהכנסות ממיסים.
|
|
|
|