|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מחדלי מבצע "זעם האל" של "המוסד" בלילהאמר
|
נועם טפר, מחבר הספר "לילהאמר - תיק פתוח", מציג פרטים חדשים ושונים מן הגרסה המקובלת, על אחד מגדולי המחדלים של "המוסד" הישראלי במבצע "זעם האל", לא רק בתוצאותיו אלא גם בתִפקודם הלקוי של אנשי "המוסד" בפרשה
|
חלק שני משיחה שלי עם אנליסט התקשורת, החברות והארגונים, נועם טפר, על הסיבות לאחד מגדולי המחדלים של "המוסד" הישראלי: הרצח השגוי של המלצר המרוקאי אחמד בושיקי בעיר הקיט הנורבגית לילהאמר, במקום מפקד כוח "ספטמבר השחור" של הפתח, עלי חסן סלמה.
חקרתי במשך עשרות שנים את הוויית הצבא והמלחמה, את אופיים של ארגוני הביטחון ומלחמות צה"ל, ופעילות השב"כ ו"המוסד" היווּ לי "מעבדת מחקר". את ממצאֵי מחקרַי פרסמתי בספרִי התיאורטי "תורת הביטחון הכללית - עקרון השרידות", המסביר בין היתר את הסיבות לתופעות המתגלות בפרשת אלי כהן. "הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים" שהקמתי, המקיים סדנה לחשיבה צבאית מדי חודש במשך חמש-עשרה שנים, פִּרסם את פרי מחקריו בספר על מלחמת יום הכיפורים: "ניצחון בסבירות נמוכה". הכרך הראשון בסדרת ספָרַי "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" - "פוליטיקה ואסטרטגיה" - מסביר מדוע תרבות הביטחון של היישוב העברי לפני הקמת המדינה ותרבות הביטחון של מדינת ישראל רדודה ומסכנת את עצם קיומנו. כל המעוניין לרכוש ספרים אלה ישלח מייל להוצאת שׂרידוּת: survival1940
|
| תאריך:
|
22/04/2021
|
|
|
עודכן:
|
22/04/2021
|
|
אורי מילשטיין
|
|
מחדלי מבצע "זעם האל" של "המוסד" בלילהאמר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
הידען
|
22/04/21 23:49
|
|
בחלק השלישי בשיחת עומק ראשונה שלי עם חיים רמון, שר המשפטים לשעבר בממשלת אהוד אולמרט, טוען רמון ששׂרת המשפטים לפני סדרת הבחירות האחרונה, איילת שקד, לא עשתה שום רפורמה רצינית במשרד המשפטים ובפרקליטות ולכן אנשיה היו רגועים איתה ולא הלבישו עליה תיק. לדבריו, היא אומנם ניסתה לעשות רפורמות אך הם טרפדו אותן בעזרת ראש הממשלה בנימין נתניהו שעד 2017 היה התומך העיקרי בפרקליטות, עד שהשופט העליון בדימוס, אהרן ברק, אף כינה את ביבי "המגן על שלטון החוק". לדברי רמון, נתניהו הוא אחד האחראים המרכזיים לכך שהמערכת המשפטית בישראל כל כך חזקה, דיקטטורית, והפכה להיות הגורם המרכזי בישראל שהשתלט על הדמוקרטיה.
|
|
|
|
|
חלק שני בשיחה שניה עם מהנדס האלקטרוניקה והממציא, רב-סמל בדימוס שאול חמישה, שדיבר על השתלבות שרידי גדוד 71 בגדוד 77 בפיקוד אביגדור קהלני; על הפריצה של חטיבה 7 לכיוון דמשק עד מזרעת בית ג'אן; על הקמה מחדש של גדוד 71 בפיקוד עמוס כץ והתקפה לקויה שלו על מזרעת בית ג'אן עם הרבה נפגעים; על הקרב מול הדיביזיה העירקית והסילופים בספרי ההיסטוריה ודברי המפקדים הבכירים; על שיתוף פעולה עם סיירת מטכ"ל וסיפורי בדים על פעולותיהם.
|
|
|
|
|
חלק ראשון משיחה שניה בסדרת שיחות עם ד"ר מיכאל ברונשטיין, מתמטיקאי והיסטוריון, החוקר מזה שנים אחדות את כל מה שהתפרסם על משפט דרייפוס בצרפת בסוף המאה ה-19, משפט שבו נאשם קצין יהודי בריגול לטובת גרמניה על לא עוול בכפו ונשלח למאסר לאי השדים. בשיחה זאת מנתח ד"ר ברונשטיין את האנטישמיות האירופית ביחס ליהודים בזמן משפט דרייפוס בסוף המאה ה-19 בייחוד בצרפת ותגובת היהודים על כך. לדברי ד"ר ברונשטיין, בניגוד למקובל המחקר מוכיח שדרייפוס לא הואשם בגלל שהיה יהודי, אבל בגלל שהיה יהודי היה לו קשה להוכיח את חפותו. בחלק זה אני סיפרתי על הקשר בין דרייפוס להרצל.
|
|
|
|
|
חלק שני בשיחה ראשונה עם חיים רמון, שר המשפטים לשעבר בממשלת אהוד אולמרט, הטוען שבשנתיים האחרונות בית המשפט העליון של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הוא הכי אקטיביסטי (אנטי דמוקרטי) מכל בתי המשפט שהיו עד היום, כולל זה של אהרן ברק. בית המשפט של אסתר חיות דן בחוק יסוד הלאום בלי שום סמכות והמהלך הזה הוא מעשה שוד אנטי דמוקרטי. הבעיה לפי רמון, שהפוליטיקאים נשמעים לשופטי בית המשפט העליון ולא מתקוממים. אסתר חיות ושופטיה התערבו בשאלה איך מנהלים את הכנסת ונכנסו לתקנון הכנסת בפרשת יושב הראש יולי אדלשטיין והחליטו באיזו שעה תתכנס הכנסת. ושיא השיאים, לדברי רמון, היה בדצמבר 2019: חיות וחבריה קבעו שהשאלה אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול לצאת לבחירות עם כתבי אישום הוא שפיט, אך הם ידונו בו רק אחרי הבחירות, וכך האזרח אינו יודע אם להצביע בעד נתניהו או לא. וזה בניגוד לחוק יסוד מ-2019, שבכנסת היה דיון רציני בנושא והם התעלמו ממנו.
|
|
|
|
|
חלק שני משיחה שניה שלי עם סא"ל בדימוס גיא רפאלי, ששימש בתפקיד בכיר במחלקת הביקורות בצה"ל והתמחה בנושא הפקת לקחים. בחלק זה טוען גיא שאת אסון שייטת 13 בספטמבר 1997, שבו נהרגו שנים-עשר לוחמי הקומנדו הימי של צה"ל, ניתן היה למנוע אם היו מפיקים כהלכה לקחים מאירועים קודמים דומים שבהם לא הושלמה המשימה, מה שאמור היה ללמד את מקבלי ההחלטות הבכירים בצה"ל שהסיכוי להשלים את המשימה נמוך לעומת הסיכון הגבוה מאוד בחיי אדם. לדבריו, רק אחרי האסון חדלו הפעילויות מסוג זה. זה מחיר גבוה מדי בשל אי-הפקת לקחים נכונה בצה"ל.
|
|
|
|
|
