לאחר
שהתבשרנו על כי ה-SEC תתחיל לבחון כיצד חברות וקרנות הון מנהלות סיכוני אקלים, פרסמה ועדת באזל לפיקוח על הבנקים, ניירות מנחים בנושא סיכוני אקלים. ועדה זו, המורכבת מנגידי בנקים ורגולטורים בכירים ממדינות ה-20G, הנה גוף מאסדר המוציא הנחיות לגופים פיננסיים כגון בנקים וחברות אשראי. עד כה הוציאה הוועדה שלוש הנחיות מרכזיות: בזאל I העוסקת בהלימות הון (1988), באזל II העוסקת בניהול סיכונים (2006) ובזאל III העוסקת בחיזוק איתנות פיננסית (2010).
ההנחיה החדשה מקיפה שתי ניירות עמדה שפורסמו ב 14.4.2021 המבהירים כיצד גופים בנקאים צריכים לשלב סיכון אקלים במסגרת ניהול הסיכונים שלהם.
נייר העמדה הראשון: הגורמים המחוללים סיכוני אקלים והשפעתם על הכלכלה1 דוח זה בוחן כיצד סיכונים פיננסיים הקשורים לאקלים יכולים להיווצר ולהשפיע על הבנקים ואף על המערכת הבנקאית. הנייר מדגים כיצד גורמי סיכון אקלים משפיעים על הסיכונים הפיננסיים של הבנקים באמצעות תמורות במשק והשלכות מיקרו-כלכליים.
הבנקים והמערכת הפיננסית חשופים אף הם לשינויי אקלים, עקב השפעתם על מיקרו-כלכלה, הן עקב העלויות הכלכליות וההפסדים הכספיים הנובעים מהשינוי ברגולציה והן עקב מדיניות ממשלתית כגון להפחתת פליטת גזי חממה. תמורות אלה, הנובעות משינויים במדיניות הממשלה, מפיתוחים טכנולוגיים או מהעדפות משקיעים או תחושות הצרכנים, מייצרים סיכון להפסדים משמעותיים עבור הבנקים והמערכת הבנקאית, כדלקמן:
סיכון אשראי - התממשות סיכון אקלים משפיעה באופן טבעי על מצבם של הלווים ועל יכולת הבנק להיפרע.
סיכון שוק - שינוי שווי הנכסים הנגרם עקב סיכון אקלים יכול גם להשפיע על שווי הנכסים של החברה, דבר שיכול להביא לערעור הנחות שנלקחו בהליך ניהול סיכונים. מצב זה של פיחות בערך הנכסים הפיננסיים, כולל גם ירידה פתאומית בהכנסות (כאשר סיכון האקלים נלקח בחשבון בתמחור) עקב שינוי במחירים.
סיכוני נזילות - הגישה של הבנקים למקורות מימון יציבים (גיוס אשראי) עשויה להיפגע עם שינוי בתנאי השוק. אשר על כן גורמי סיכון לאקלים עלולים במצב שכזה לגרום ללקוחות הבנקים למשוך פיקדונות ולצמצם קווי אשראי.
סיכון תפעולי - הגדלת סיכון הציות לחוק ולרגולציה בהשקעות ועסקים הרגישים לשינויי אקלים.
סיכוני מוניטין - הגדלת סיכון המוניטין לבנקים לאור שינוי בהעדפות צרכנים, בעמדות ביחס לנושאים סביבתיים ולתחושת הציבור.
בנקים ומפקחים על-פי הנחיה זו, נדרשים אם כן להבין כיצד סיכוני אקלים יכולים להשפיע עליהם, וכיצד סיכונים אלה משפיעים על השוק הכלכלי והפיננסי בהתאם לגאוגרפיה, לפי המגזר ולהתפתחות המערכת הכלכלית והפיננסית. על הבנקים אם כן לשקלל את רכיבי סיכוני אקלים ובהם דעות הציבור ומדיניות הממשלה וכן לעדכן בהתאם לכך את הערכות החשיפה שלהם לסיכונים.
נייר עמדה שני: מתודולוגיות למדידת סיכונים פיננסים הקשורים לאקלים2>
באם הדוח הראשון קבע את ה"מה", הדוח השני שפרסמה ועדת באזל קובע את ה"איך". דוח זה מציג כיצד ניתן למדוד סיכונים פיננסים הקשורים לאקלים ומציע לבנקים ולמפקחים דרך מעשית לזיהוי הגורמים לאירועי סיכוני אקלים מחד-גיסא, וחשיפת ההשלכה שלהם על המערכת הפיננסית מאידך.
דוח זה מצביע על כי יש לסיכונים פיננסיים הקשורים לאקלים מאפיינים ייחודיים, המחייבים בפיתוח מתודולוגיות מדידה הצופות פני עתיד, זאת להבדיל ממדידת סיכונים פיננסיים הקשורים לאקלים הנשענת על מיפוי גורמי סיכון בטרנסאקציות קצרות טווח על תיקי השקעה ואשראי הנהוגה כיום. עתה בנקים יתמקדו גם בשאלות כמו שיעור החברות פולטות גזי CO2 בתיקי השקעה, חשיפה מגזרית, קביעת דרוג פנימי לסיכוני אקלים, וקביעת אומדן להשלכות של התממשות סיכוני אקלים.
כך גם באשר לסיכוני אשראי, שעד כה בנקים ומפקחים התמקדו בהערכת ומדידת סיכון אשראי, דבר שהסיט את תשומת הלב מסיכוני שוק, נזילות ותפעול. מאמצים אלה לכימות סיכוני אשראי הביאו בעיקר להתמקדות בטיפול בסיכונים להלוואות לחברות, ואילו הערכות סיכונים אחרות, לרבות על סיכון מוניטין, נותרו בעיקר איכותיות.
מדידת סיכוני אקלים אינה בעלות אופי סטנדרטי. בצד המדידה, הערכת סיכונים הקשורים לאקלים שיכולים ליצור סיכונים פיננסיים ידרשו סוגים חדשים וייחודיים של נתונים - לא בהכרח זהים לאלה המשמשים את הבנקים באופן מסורתי לניתוח סיכונים פיננסיים (ניתוח השפעת גורמי סיכוני אקלים על החשיפה לסיכונים פיננסים).
ניתוח השפעות הקשורות לאקלים, הן ברמת המיקרו והן ברמת המאקרו, אינו שונה מהותית מניתוחי תרחישים סטנדרטיים או מבחני קיצון (stress testing). אולם היקף אי-ודאות, חוסר העקביות לאורך הזמן, מגבלות בזמינות הנתונים על הקשר שבין אקלים לסיכונים פיננסיים, ובנוסף יכולת מוגבלת להישען על נתוני עבר כדי לחזות את העתיד, הופכים את מדידת הסיכון לאקלים למורכבת ופחות מהימנה.
מודלים למדידת סיכוני אקלים
בין תהליכי מדידת הסיכון המופעלים כיום על-ידי בנקים ומפקחים, ניתן למנות את דירוג סיכונים (risk scores), ניתוח תרחישים, בדיקות סטרס וניתוח רגישות. בנוסף לשיטות המקובלות הללו, פותחו גישות חדשות להערכת סיכוני אקלים, ובהם:
- ניתוח הון טבעי (Natural capital analysis): ניתוח המציב את הטבע כהון ומעריך בהתאם לכך כיצד פגיעה בטבע משפיעה לרעה על מוסד פיננסי. על-פי גישה זו הבנק מעריך בתיק השקעות/אשראי את תלות בנכסי הון טבעי, באמצעות ארבעה שלבים: (1) המיקום גאוגרפי והמגזרים של הלווים ו/או נכסים; (2) נכסי הון טבעיים רלוונטיים (למשל מים, נקיים אוויר, יערות); (3) פגיעה אפשרית; ו(4) המיקום גאוגרפי והמגזרים של הלווים ו/או נכסים הנמצאים בסיכון הגבוה ביותר. בעוד שניתוח הון טבעי מתבצע בדרך כלל ברמת תיק, הוא יכול גם להיות מותאם לניתוח ברמת הלקוח או העסקה. והכי חשוב, ניתוח זה מדגיש ומחזק את הרעיון שההון הטבעי מוגבל, מכיוון שמשאבי הטבע נמצאים במחסור ועלותם עולה ככל שהם נדירים יותר, במיוחד אם וכאשר שינויי אקלים מאיצים את הפגיעה בהם.
- ערך אקלים בסיכון (Climate value-at-risk): הערכות אקלים בסיכון (VaR) מיישמות את מסגרת VaR המסורתית כדי לאמוד את ההשפעות של שינויי האקלים על מוסדות פיננסיים. באופן ספציפי, מדדים צופים פני עתיד ברמת תיק השקעות מציגים ניתוח המכמת את ההשפעות של שינוי האקלים על ערך הנכסים הפיננסיים לאורך זמן נתון בהסתברות נתונה לקיומם של תרחישים אקלימיים מסוימים.
ניתוח תרחישים ומבחני קיצון
השלבים הנפוצים בניתוח התרחישים כוללים את בחירת התרחיש, מודל ההשפעות הכלכליות, ותרגום ההשפעות המיקרו-מקרו-כלכליות למניעי סיכון פיננסי. בנוסף, רעיונות הבחירות מתייחסים לסוג הניתוח (מלמעלה למטה לעומת מלמטה למעלה); הנחות היסוד מאזן (סטטי מול דינמי) וטווח הזמן. כך שבעוד שניתוחי מקרו-כלכלים מקיפים אלמנטים בדוח רווח והפסד ובמאזן זאת במסגרת זמן של שנתיים עד חמש שנים, ניתוח סיכונים הקשורים לאקלים מתמקד יותר בניתוחי חשיפות בטווח הקצר. הבדל נוסף הוא בחינת הערכת הסיכונים בניתוחי מאקרו כלכלה, כלי המשמש בהקשר רגולטורי לצורך הערכת היקף ההון הנדרש וניהול תכנון הון, כאשר השימוש בניתוחי סיכוני אקלים נעשה כדי להבין ולהעריך את ההשפעה הפוטנציאלית של גורמי סיכון לבנק, בחינת האסטרטגיה של הבנק בראי הסיכונים הללו והעלאת המודעות לכך בגופים פיננסיים.
סיכום
אירועי אסון טבע ליוו את האנושות מאז ומתמיד, ברם ניתוחי ניהול סיכונים כולל לא נטו להתייחס לכך. בשנים האחרונות ביתר שאת, עקב דוחות שהצביעו על ההיקף הכספי הגדול של נזקים אלו (218 מיליארד דולר ב-2019), החלו יותר ויותר רגולטורים להתמקד בכך. גם בישראל קרא לאחרונה המפקח על הבנקים להתמקד בסיכוני אקלים.
בכל הקשור למערכת הבנקאית, הגוף המסדר ברמה העולמית הוא ועדת באזל. למרות שגוף זה אינו בעל סמכויות סטטוטוריות, המערכת הבנקאית בעולם, כמו גם בישראל, נוטה לישר לפיו הנחיותיו קו, בדר"כ באמצעות אימוצן על-ידי הרגולטור המדינתי. ללא ספק ניירות אלה שהוציאה ועדת באזל יגבירו את ההבטחה (assurance) שהמוסדות הפיננסים מודדים סיכוני אקלים בצורה מדויקת יותר, ובכך יבטיחו טוב יותר את כספי הציבור.
