|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

60 שנה לפתיחת משפט השואה

המתנגדים לתלייתו של אייכמן

אוספי הספרייה הלאומית כוללים כמה מן ההתכתבויות הבולטות בעת הדיון על ביצוע עונש המוות שנגזר על אדולף אייכמן גרשום שלום, מרטין בובר ושמואל הוגו ברגמן התנגדו לעונש, אך דעתם נדחתה
24/04/2021  |   עמית נאור   |   כתבות   |   שואה וגבורה   |   תגובות
פניית אנשי רוח לנשיא בן-צבי [צילום: הספרייה הלאומית]

איך מענישים את הרוע המוחלט? מה התגובה הראויה לפשעי מלחמה? האם יש לנקום על מעשי רצח בלתי נתפסים או שמטרתם של עונשים פליליים היא אחרת? מדובר בכמה מהשאלות הנצחיות של המשפט, אבל לפני 60 שנה, גם בישראל התחבטו בהן. קברניטי המדינה, אנשי הרוח שלה ושל העם היהודי כולו, עסקו זמן רב בשאלה אחת: מהו העונש הראוי לאדולף אייכמן, מי שהיה אחד האחראים הבולטים להשמדת יהודי אירופה.

במאי 1960 נחטף אייכמן מביתו בבואנוס איירס על-ידי המוסד. הוא הובא לישראל ובאפריל 1961 נפתח משפטו שהיה אבן דרך בעיבוד זיכרון השואה בישראל, ונהוג לומר שהשפיע משמעותית על היחס לניצולי השואה שחיו בארץ. נאום הפתיחה של התובע גדעון האוזנר, העדויות הדרמטיות של אישים כמו הסופר ק. צטניק וצביה לובטקין, המסמכים והשיח הציבורי שעורר המשפט, זכורים היטב.

בסוף השנה הוכרע המשפט ואייכמן נידון למוות. ערעורו נדחה וכך גם בקשתו לחנינה מנשיא המדינה, יצחק בן-צבי. ההוצאה להורג בוצעה ב-31 במאי 1962, שתי דקות לפני חצות הליל. במשך כל הזמן הזה ועד אז, ניטש דיון ציבורי סוער בשאלת מוסריותו של העונש. בעוד נקל אולי לדמיין את התמיכה בעונש מוות לפושע הבכיר, היו גם לא מעט קולות בולטים שהתנגדו לעונש זה. הצצה בארכיוני הספרייה הלאומית ובאוסף העיתונות היהודית ההיסטורית של הספרייה מאפשרת לגלות טפח מההתנגדות הזו.

נלי זק"ש לדוד בן-גוריון
מכתב הסטודנטיות לברגמן [צילום: הספרייה הלאומית]

עניינו של אייכמן משך תשומת לב עולמית, וגם בתפוצות הביעו את דעתם בנושא. עיון בעיתונים מתקופת המשפט מגלה שגם יהודי העולם – ואזרחי העולם בכלל – ראו לנכון להשמיע את קולם, וחלקם בהחלט התנגדו לעונש המוות, אפילו עבור אדם שביצע פשעים מהסוג שביצע אדולף אייכמן. מכתב שהגיע ניו-יורק ונמצא בארכיונו של שמואל הוגו ברגמן, שהיה מנהל הספרייה הלאומית, הוא דוגמה אחת מבין כמה למחאות שנשמעו בעולם. המוען הפנה את המכתב ל"כל היהודים האמיתיים בארה"ב, בריטניה, ישראל, ובעלי רצון טוב בכל מקום". על נייר כחול שבתחתיתו הודפס שלוש פעמים הדיבר "לא תרצח", הוא טען שגזר דין מוות הוא נקמה בלבד ואינו מעשה יהודי. לבסוף ביקש מהנמענים השונים לפעול לשינוי ההחלטה.

אחת הדוגמאות המפורסמות להתנגדות מצד יהודי העולם היא התנגדותה של הסופרת זוכת פרס הנובל לעתיד וניצולת השואה בעצמה, נלי זק"ש. זק"ש שלחה לראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, מכתב ובו ביקשה להמיר את עונש המוות בעונש אחר. המכתב עודו שמור בארכיון המדינה. לדבריה, "ישראל בורכה במילותיו של אברהם: 'אולי ימצאון שם [בסדום] עשרה צדיקים?', ואני עצמי מכירה צדיקים שכאלה, שסיכנו את חייהם ולעתים קרובות אף שילמו את המחיר רק על-מנת להציל [אחרים]. הצדיקים הללו פעלו גם בתקופתו של היטלר, והחתומה מטה היא אחת מניצולותיהם. אל נא תאפשר גזר דין מוות לאייכמן. הצדיקים פעלו גם בגרמניה ולו רק בעבורם יש לקיים מידה של חסד". בסוף המכתב הוסיפה שיר שכתבה, ונפתח במילים: "כה בודד הוא האדם / המחפש את המזרח / שם מופיעה העצבות לעת הדמדומים / אדום הוא המזרח מקריאות התרנגולים".

מה רוצים שונאי ישראל
תשובתו של ברגמן לסטודנטיות [הספרייה הלאומית]

לצד זאת, ההתנגדות הבולטת ביותר לעונש המוות לאייכמן הייתה מצד קבוצת אנשי רוח בישראל שהובילה את המחאה נגד התלייה. בין חבריה הבולטים היו הפילוסוף פרופ' מרטין בובר, חוקר הקבלה גרשם שלום, ואנשי המחלקה לפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, שמואל הוגו ברגמן שהוזכר לעיל, נתן רוטנשטרייך ועוד. אפילו לאה גולדברג הייתה בין המעורבים. התנגדותם נבעה בעיקר ממניעים מוסריים והתנגדות עקרונית לעונש מוות. הם לא ביקשו להגן על אייכמן או להפחית מחומרת מעשיו. הם ביקשו, לדבריהם, למנוע מבני העם היהודי לבצע את מה שנראה ביניהם כעוולה מוסרית. מעבר לכך, חששו חלק מהמתנגדים שההוצאה להורג תספק בסיס לטענה שבכך נִרצה עוונם של הנאצים ונסתתמו טענותיו של העם היהודי כלפי מרצחיו ותלייניו.

הקבוצה הזו פנתה אל בן-צבי בשנת 1962, בעת שנידון ערעורו של אייכמן על פסק הדין, וביקשה להמיר את עונשו במאסר עולם. בארכיונו של בובר, השמור בספרייה הלאומית, מצאנו טיוטה של המכתב – ללא שמות החותמים עליו. "אין אנו מבקשים על נפשו", נכתב שם, "כי יודעים אנו שאין איש הראוי פחות ממנו לרחמים... אין אנו רוצים שהצורר יביאנו לכך שנעמיד תליין מתוכנו... שונאי ישראל בכל העולם רוצים שנילכד במלכודת זו. שהרי הוצאה לפועל של פסק דין מוות תניח בידיהם את האפשרות לטעון... ששולם לעם היהודי כופר דם על הדם ששפכו [הנאצים]".

פרסום דבר קיומה של העצומה הוביל למחאה מצד אלו שתמכו בעונש, או שלא הבינו מדוע מבקשים הפרופסורים על חייו של אייכמן. בארכיון של ברגמן, שהיה מנהל הספרייה הלאומית, מצאנו גם מכתב שכתבו שלוש סטודנטיות (ככל הנראה), וגם את טיוטת תשובתו של ברגמן. הסטודנטיות כתבו אל הפרופסור ביולי 1961 וביקשו הבהרות: "הגיעה אלינו שמועה אודות פטיציה בדבר חנינת אדולף אייכמן שאתה נמנה בין יוזמיה ומחתימיה... היינו מודות לך אילו היית מסביר גם לנו את הנימוקים שהניעו אותך לצעד כזה".

עמדותיהם של ברגמן ושלום
טיוטת מאמרו של שלום [צילום: הספרייה הלאומית]

על הטענות הללו השיב ברגמן תחילה בהיתממות, ש"רק מתוך מכתבכן נודע לי על פטיציה שאני מיוזמיה ומחתימיה", אך מיד לאחר מכן הודה ש"מי שהמציא את השמועה הזאת… ידע לאן הוא קולע". ברגמן הסביר בתשובתו שהוא מתנגד באופן עקרוני לעונש המוות, ובפרט לרעיון שאנשים יורו לתלות אדם ולא יבצעו זאת בעצמם. הוא הדגיש שלדעתו רק מי שנותן חיים רשאי ליטול אותם מן האדם. במכתבו פירט גם עניינים נוספים: הוא סבר שהשנים הארוכות שחלפו מאז המעשים דורשות חשיבה נוספת, גם אם אין התיישנות על רצח עם. הוא טען שעונש מוות קל יותר מאשר מאסר עולם בישראל (והוסיף שאין עונש ראוי מספיק על מעשיו). בראש ובראשונה הודיע שהוא דואג לנשמת עם ישראל, ופירט את משנתו לפיה על ישראל להפיץ אהבה בעולם ואילו התלייה תביא להמשך מעגל השנאה.

איש רוח נוסף שעסק בנושא היה חוקר הקבלה גרשם שלום. בארכיונו מצאנו טיוטה של מאמר שפורסם בכתב העת "אמות" ב-1962 לערך, ועסק בסוגיית ההוצאה להורג. על-פי הטיוטה, גרס שלום שבכל מקרה אין עונש ראוי למעשיו של אייכמן, ושתלייתו עשויה להיראות כמעין "כפרה" שאינה ראויה. כך כתב שלום:

"אין השאלה כלל אם אייכמן ראוי לעונש מוות. אין לי כל ספק בכך, אינני בא לגלות צדדים לזכותו, ובכלל איני דן בנימוקים הנוגעים למעשיו ולאחריותו על מעשיו. כל זה שייך לצד המשפטי של משפט זה. אני יוצא מן ההנחה שמבחינה זו אין מה לטעון והוא ראוי למות אלף מיתות ביום ואינו ראוי לרחמים... לפשעיו של אייכמן אין עונש מתאים בדיני החברה האנושית... בין שיתלוהו ובין שלא יתלוהו, אין כל יחס אפשרי בין הפשע ועונשו. אין בהמתתו גם משום 'למען יראו וילמדו לקח' לשונאי ישראל למיניהם ולמשמידי עמנו... ביצוע גזר דין של מוות על אייכמן הוא סיום לא נכון הוא מסלף את משמעותו ההיסטורית של המשפט על-ידי יצירת האשליה כאילו אפשר לסיים משהו מפרשה זו על-ידי תלייתו של איש או חדל אישים אחד. אשליה זו היא מסוכנת ביותר, כי היא עשויה להוליד את ההרגשה שנעשה משהו ל'כפרה' על הנעשה, שאין לו כפרה".

כידוע, טענותיהם של המתנגדים לתלייתו של אייכמן לא נתקבלו. בן-צבי דחה את בקשות החנינה, העונש לא הומתק, וההוצאה להורג יצאה אל הפועל. אפרו של אייכמן פוזר בים התיכון. השנה אנו מציינים בדיוק 60 שנים לתחילת המשפט ששינה מקצה לקצה את היחס לשואה בישראל הצעירה.

המאמר פורסם במקור ב"הספרנים", בלוג הספרייה הלאומית.
תאריך:  24/04/2021   |   עודכן:  24/04/2021
עמית נאור
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המתנגדים לתלייתו של אייכמן
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
עמדתם מבישה
24/04/21 19:03
2
אוראל זר
20/12/22 17:54
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  שואה וגבורה
במשך עשורים רבים, תחת שלל ראשי ממשלות, נשיאי מדינה, שופטי עליון, מופקרים לגורלם ניצולי השואה המחובקים על-ידי ההנהגה הישראלית לזרועותיה רק יום אחד בשנה, יום השואה.

20/04/2021  |  מתי דוד  |   יומני בלוגרים
שנים רבות אני צופה בעדויות. סופגת וכואבת ולעיתים בוכה הסיפורים האישיים והסיפורים הקולקטיבים זהו כאב שאינו חולף, אלא משנה לשנה מתחדשים עוד ועוד זוועות שטרם ראינו וטרם ידענו על קיומם
20/04/2021  |  רות רזניק  |   יומני בלוגרים
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים והפעם - בלי עדים, התרברבות, חיסונים, ילודה וביזיון "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) הרבה בריאות ואושר ושבוע טוב
יום השואה עבר וכבר יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. והנה הרחובות מתמלאים בפנסים, ואורות מנצנצים מקרוב ומרחוק לקראת חגיגות יום העצמאות. חגיגות שכמו המציאות הכל כך ישראלית, מתערבבות בשמחה ויגון, באבל ויום טוב. ברמה הלאומית וברמה האישית. ושוב, זו השנה השנייה שטקס יום השואה שאותו החלתי לפני כמה שנים במשרד שלי, התבטל.
14/04/2021  |  יוסף קנדלקר  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il