|   15:07:40
דלג
  אביתר בן-צדף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

זוועות ועלילות-דם - נשק במלחמה (ג') <br>

במלחמות העולם נאלצו בריטניה וארצות-הברית להילחם על דעת הקהל בשתי חזיתות - מול האויב ובבית להתארגנות להסברה וללוחמה פסיכולוגית בעורף הייתה חשיבות עליונה עקב התארכות המלחמות, ששינתה את יעדי הלוחמה הפסיכולוגית והתעמולה בהתמדה, והושפעה מהפוליטיקה הפנימית בשתי המדינות
02/05/2021  |   אביתר בן-צדף   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
מלחמת העולם השניה

בנוסף לצנזורה הצבאית הפעילה ממשלת ארצות-הברית במלחמת העולם הראשונה את "הוועדה למידע לציבור" ("ועדת קריל" - CPI), שנועדה לטפל בהסברה לציבור האמריקני, כדי לטפח את אהדתו לצבא ולמלחמה - בעיקר, עקב חשש הממשל, שהגיוס לא יצלח. הנשיא וודרו וילסון מינה בארבעה עשר באפריל 1917 את העיתונאי ג'ורג' קריל לראשות הוועדה ואת קארל ביואר לסגנו. לרשותם היו חמישה מיליוני דולר להעברת "מידע לציבור". קריל חיקה את הפעולות של מנגנון התעמולה הבריטי במלחמה, אף כי לא היה יכול לנצל את הכתיבה של יוצרים בעילום-שם1. בוועדת קריל היו חברים גם נציגים של משרד החוץ, של משרד המלחמה ושל משרד חיל-הים2. מערך התעמולה האמריקני היה ריכוזי, וקריל היה אחראי לכל היבטיו - ברוח ממשל וילסון3.

הצוות של קריל היה, למעשה, סוכנות פרסום גדולה וחברת ייעוץ ליחסי ציבור של ממשלת ארצות-הברית, שפרצה לתחומים חדשים בעוצמה, שלא נראתה קודם לכן. בין שאר חידושיו, יצר קריל את רשת "אנשי ארבע הדקות" - מתנדבים, שנפרסו בשלושת אלפים מחוזות של המדינה. הם קיבלו חומר במברקים, והיו אמורים להפיצו מיד בקרב הקהל באמצעות שיחות במנות של ארבע דקות עם אנשים במקומות ציבוריים. בסוף המלחמה היו כבר כארבע מאות אלפי מתנדבים ברשת זו. הם הפיצו כשמונה מאות אלפי הודעות4.

התעמולה של ועדת קריל הורוותה בפחד, שהוטמע באוכלוסייה שבעורף האמריקני, מחד-גיסא, ובתעמולה לאומנית, מאידך-גיסא. כמובן, התעמולה האמריקנית ציירה את הקייזר הגרמני ואת הגרמנים כפושעי מלחמה, שרשימת פשעיהם מתארכת. בנוסף, היה עליה להתגבר על הבדלנות ועל הפציפיזם האמריקניים.

לדגש הרב על תעמולה היה, כנראה, עוד מחיר כבד. בוטנהויז טוען, כי התעמולה הארסית נגד הגרמנים והשאיפה להכניעם ללא תנאי מנעו מבעלות הברית לנצל הזדמנויות לשלום בשנים 1916-1917, כשהיו בעלות-הברית במצב טוב בשדה הקרב5. יתר על כן, מערכת התעמולה הארסית, שניהלו הבריטים ובעלות בריתה נגד הגרמנים, ובעיקר, הבדותות אודות מעשי הזוועה של הגרמנים באוכלוסייה אזרחית, ליבתה שנאה בין העמים הלוחמים, ויצרה רצון לנקום בגרמנים. כך, נוצרו התנאים, שמנעו פיוס באירופה, והביאו בהכרח למלחמת העולם השנייה.

דגשים משתנים בל"פ

במלחמת העולם השנייה האמינו כל הצדדים בכוח התעמולה ובכוח המלים. בעקבות חוויות התעמולה במלחמת העולם הראשונה ועליית הקומוניזם לשלטון ברית-המועצות, הייתה אפילו אמונה מיסטית ביכולת להשפיע על מוחות הקהל.

מבחינת תורת תקשורת ההמונים, המדובר בתקופה של מסורות של השפעה כל-יכולה של התקשורת על קהלהּ. גישה זו השתנתה עם השנים למסורות של אי-אמון ביכולת לשנות עמדות ושל אמונה, כי קיימת יכולת מעטה לעשות זאת. לדברי קואלטר, כיום רואים בתעמולה דאז מסכת של שקרים ושל טענות שווא, שנועדו להונות את היריב ואת קהל הבית. כשאמת הייתה אפשרית, השתמשו בה כיוון שהייתה לה השפעה גדולה יותר6

לפיכך, בדקו הכל כיצד משרתות החדשות את ניהול המלחמה7. הדבר כלל מפקדים ופוליטיקאים כאחד. מחד-גיסא הגדיר הממשל האמריקני עיתונים כ"מפעלים חיוניים", ועובדיהם קיבלו פטור מגיוס;8 ומאידך-גיסא היה חשוב לגנרל דווייט אייזנהואר, שהידיעות, שיצאו ממפקדתו, יטפחו את האחדות בין בעלות-הברית המערביות, ולא יזיקו לה9 לשם כך גם מונה ליד בריגדיר-ג'נרל פרנק אלן, הדובר הראשי במפקדה של אייזנהואר, נציג של המשרד האמריקני להסברת מלחמה (OWI).

בתחילת המלחמה הקימו האמריקנים מחדש את היחידה ללוחמה פסיכולוגית (ל"פ) של צבא ארצות-הברית, שפוזרה אחרי 1929. בסתיו 1943 הוטל על המשרד להסברת מלחמה לעסוק בל"פ, ובמקביל לו עסקו עוד הרבה ארגונים ממשלתיים אמריקניים בל"פ. הל"פ האמריקנית כּוּונה גם לעבר העורף. היא עסקה בעידוד (כמעט כפייה) תרומות למגבית החירום ובעידוד נשים לצאת לעבודה במקום הגברים, שגויסו, בנוסף להסברת הצורך בקיצוב מזון ובהאפלת חופי ארצות-הברית, שהתקבלו קשה על-ידי הציבור.

למרות מוּדעותו הרבה ליחסי ציבור, לא תמך הנשיא רוזוולט דיו במשרד להסברת מלחמה, ועירב את תפקידיו עם אלה של הצנזורה. כל הזמן הפתיע הנשיא את אנשי המשרד בהחלטות בעלות משמעות בל"פ, ועקף אותם ואת מחלקת המדינה באמצעות "שירותים טובים [שהעניקו לו] עמיתיו הבריטים"10.

עם זאת, כבעל ניסיון רב ממאבקיו הפוליטיים וכנשיא, ידע הנשיא רוזוולט, כי עליו לתאם את מאמצי הממשל בתחום ההסברה. גישתו הכללית הייתה ריכוזית וסמכותית. הוא מינה כבר בראשית המלחמה את ביירון פרייס, מי שהיה מראשי סוכנות הידיעות AP, לנהל את משרד הצנזורה של ארצות-הברית11. בעלות-הברית תיאמו את מאמצי הצנזורה שלהן. חוקתית, לא היה, לכאורה, כל בסיס לפעולת פרייס, אך רוב העיתונות האמריקנית הייתה פטריוטית, והתירה לממשל לצנזרה; והצנזורה הייתה תקיפה בהרבה לעומת הצנזורה, שהפעיל כוח המשלוח האמריקני בצרפת במלחמת העולם הקודמת12, וכללה עיצומים נגד מי שהתנגדו לרוזוולט, אישית, ולממשלו.

במלחמת העולם השנייה חזרה ממשלת ארצות-הברית לזירת יחסי הציבור באופן מאורגן. לממשל רוזוולט, שהיה מודע היטב לכוחם של יחסי הציבור, הייתה בעיה - הנושאים, שהעלתה על סדר-היום הציבורי ועדת קריל, הפכו לחוכא ואטלולא במהלך המשברים בין שתי מלחמות העולם. בנוסף, היה בארצות-הברית פחד לאומי מהרעיון של תעמולה, ובעיקר, מתעמולה ממשלתית. למרות זאת, היה על הממשל לפעול בזירת ההסברה על-מנת להשיג את יעדיו - כלפי חוץ, אך גם כלפי פנים, ולדכא את יריביו הפוליטיים.

במהלך מלחמת העולם השתנו הדגשים של ההסברה האמריקנית, בהתאם להתפתחויות מהלך המלחמה והאסטרטגיה, וכתוצאה מכך השתנו יעדי הצנזורה. בתחילה נאבק הממשל האמריקני בצורה מוסווית בבדלנות הציבור ובאדישותו. הממשל תמך מלכתחילה בבריטניה (ולאחר מבצע "ברברוסה" - הפלישה הנאצית לרוסיה - גם בברית-המועצות), וניסה לסייע להן כמיטב יכולתו (גם באמצעות תוכניות "החכּ̤ר-והשא̤ל") תוך הכנת דעת הקהל לקראת הבלתי נמנע: כניסת ארצות-הברית למלחמה נגד מעצמות "הציר". עם כניסת ארצות-הברית למלחמה, לאחר הפצצת פרל הרבור, נאלץ הממשל להיאבק באדישות הרבה של הקהל ובתבוסתנותו, בעיקר, על-רקע כישלונות, שספגה ארצו בפתיחת המלחמה. יתר על כן, בציבור האמריקני שוררת אי-הסכמה לגבי כניסת ארצו למלחמת העולם השנייה, בעיקר, לנוכח מתקפת הפתע היפנית, המעודדת השערות אודות קשר בין הנשיא פרנקלין ד' רוזוולט לבין ראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל.

הוטלו הגבלות על תנועה והאפלה - בעיקר, בהוואי, באלסקה ובקרבת החופים (המזרחי והמערבי) של ארצות-הברית גופא מחשש פלישה גרמנית, או יפנית, בהתאם; והיו הגבלות (קיצוב) מזון ודלק, שלא היו לרוח האזרחים. כשארצות-הברית החלה לנחול ניצחונות, עבר הממשל למאבק על דרישתו לכניעה מוחלטת של היטלר (כולל הפניית הדגש לאירופה בראשונה על חשבון הזירה האסיאנית), ואחר כך של יפן. כאן היה על הממשל לטפח מוראל בגיסות, בעם האמריקני ובקרב בעלות-הברית מבלי ליפול לפח השאננות. רשימה כללית זו מעידה על כך, שעיקר המאמץ היה בחזית העורף, אך גם נועד לטפח את מוראל הגיסות.

כן הוסתרו בקפידה רבה עשרת מרכזי העברה, שהוקמו ברחבי ארצות-הברית - מחנות ריכוז, שבהם כלא הממשל האמריקני כ-110 אלפי אזרחים אמריקניים ממוצא יפני, שנעצרו בשנים 1945-1942 בחוף המערבי של ארצות-הברית - שמא תנוצל העובדה לתעמולה עוינת נגד ארצות-הברית. הקמת המרכזים הללו נעשתה די בחשאי, ורק אחרי עשרות שנים הודתה ממשלת ארצות-הברית בטעותה, ופיצתה את הניזוקים. הממשל הקים רשות מיוחדת (WRA), שטיפלה בעצירים ממוצא יפני, שרוכזו במרכזים. כלומר, גורשו מבתיהם, ורכושם נבזז על-ידי שכניהם13.

מלחמת העולם השנייה הייתה, כנראה, המלחמה הפטריוטית האחרונה של האמריקנים. אף כי לא כל הציבור והעיתונות האמריקניים תמכו פה אחד בנשיא, כפי שעשו מרבית עיתוני ארצות-הברית במלחמת העולם הראשונה. רגשות הטינה כלפי הנשיא רוזוולט14 וכלפי הצנזורה שהפעיל גאו בהתמדה, והגיעו עד לסף "מרד" בתחילת 1945.

בנוסף להכוונת התקשורת ולצנזורה, פעל הממשל של רוזוולט נמרצות נגד מבקרי הנשיא (בהמשך לשיטתו מאז כניסת רוזוולט לבית הלבן וממאבקו לקדם את התוכנית "ניו דיל"). בין השאר, הובאו מבקרי הנשיא (מימין, בעיקר) לדין על המרדה. רוזוולט, שרצה למחוץ את כל מתנגדיו לרגל המלחמה, לדברי ואשבּוֹרן, נתקל במתנגד חריף מבית: פרנסיס בידל, שר המשפטים, שהצליח לסכל "ציד מכשפות" גורף של הממשל.

צנזורה בריטית

בשנת 1938 דן הצבא הבריטי בהשפעת הרדיו על הלחימה. אנשי הצבא החליטו, כי המלחמה הבאה תהיה ללא חדשות - יש להפעיל פיקוח כמו במלחמת העולם הראשונה; לארגן שירות דיווחים רשמיים (נוסח קולונל ארנסט סווינטון, שחיבר בשנים 1915-1914 דוח שבועי על המצב בחזית, והצבא הבריטי סיפקוֹ לעיתונים); ולהתיר למעט כתבים צבאיים, שלוּו בקציני ליווי ובצנזורים, להתלוות לכוחותיו15. ואכן, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה למדו הכתבים את הפקודות, חוילו, ולבשו מדי צבא. אלכסנדר קליפורד, איש סוכנות הידיעות רויטר'ס, נשלח עם הכוח הבריטי לאירופה לכתוב ביוליטינים לעיתונות, כמו קולונל סווינטון במלחמת העולם הקודמת. לרוע מזלו, לא היה לו מה לכתוב, ואם היה - צונזר16.

לפני מלחמת העולם השנייה פטרה הממשלה הבריטית את העיתונות מצנזורה. חוק סמכויות חירום (הגנה) התיר לממשלה לצנזר את העיתונות (ראוי לציין, כי זה המקור החוקי לסמכויות הצנזורה בישראל). כמו-כן, פעלו הצנזורים לפי תקנות ההגנה. סוכנויות הידיעות נדרשו להעביר כל ידיעה, הנוגעת לענייני מלחמה, בטרם תשודר. עיתונים נפטרו מהצורך לצנזר ידיעות, שמקורן מחוץ לבריטניה17.

עד שלושה בספטמבר 1945 פעלה בבריטניה צנזורה קשה על העיתונות - בריטית וזרה כאחת - מבלי שלעיתונות הייתה זכות לביקורת שיפוטית על פסיקות הצנזורה. למרות הבעייתיות בבדיקת החומר, נקבע, שאין צנזורה על השקפות.

הערות

1. Buitenhuis, 1988, p. XVII.

2. Buitenhuis, 1988, p. 68.

3. ג'ונה גולדברג, למי קראת פשיסט?, עמ' 157-140.

4. Cutlip et al., pp. 40-42.

5. Buitenhuis,1988, pp. 141-3, Chapter 11 .

6. XI, XIV Qualter, Propaganda and Psychological Warfare, pp..

7. Mathews, Reporting the Wars, p. 175.

8. Daniel C. Hallin, The "Uncensored War", The Media and Vietnam [Hereafter – The "Uncensored War"], 1986, Oxford University Press, p. 127.

9. Mathews, Reporting the Wars, p. 178. 10 Nelson D. Wood, Strategic Psychological Warfare of the Truman Administration: A Study of National Psychological Warfare Aims, Objectives and Effectiveness (PhD Dissertation), 1982, pp. 18-20.

11. Edward N. Doan, "Organization and Operation of the Office of Censorship", 1944 Journalism Quarterly 20: 200-209.

12. Richard W. Steele, "News of the 'Good War': World War II News Management” [Hereafter – News of the 'Good War'], 1985, Journalism Quarterly 62: 707-16, 783; Mathews, Reporting the Wars, p. 215.

13. Patrick S. Washburn, "FDR Versus His Own Attorney General: The Struggle over Sedition 1941-43", 1985, Journalism Quarterly 62: 717-24; John D. Stevens, "From Behind Barbed Wire: Freedom of the Press in World War II Japanese Centers", 1971, Journalism Quarterly 48: 279-87; Jim A. Richstad, "The Press under Martial Law: The Hawaiian Experience", 1970, Journalism Monographs
; Olis E. Hays, Jr., "Alaska Wartime Press: The Impact of Security", 1949, Journalism Quarterly 16: 311-5; Jay Friedlander, "Journalism Behind Wire, 1942-44: An Arkansas Relocation Center Newspaper", 1985, Journalism Quarterly 62: 243-6.

14. לדעת גולדברג, נשען ממשל פ"ד רוזוולט על אידיאולוגיה טוטליטרית ברוח הפרוגרסיווית, שהוא קורא לה, "ה'ניו-דיל' הפשיסטי". גולדברג, למי קראת פשיסט?, עמ' 207-158.

15. ג'ורג' פ' תומסון, העיפרון הכחול, סודות מחדר הצנזורה של העיתונות [להלן – העיפרון הכחול], 1954, מערכות, עמ' 256-255.

16. Knightley, The First Casualty, p. 218 .

17. Knightley, The First Casualty, p. 219

המאמר פורסם במלואו בכרך ט' של ספרו של אורי מילשטיין, "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" (הוצאת שרידות והמדרשה הלאומית, 2021), עמ' 214-173.
תאריך:  02/05/2021   |   עודכן:  02/05/2021
אביתר בן-צדף
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
זוועות ועלילות-דם - נשק במלחמה (ג')
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
זיקתו של המחזאי (1994-1894) למימד הזמן באה לידי ביטוי במחזה זה. כיום אנו מורגלים לתופעת ה"פלאש בק" המופיעה במחזות וסרטים, אך לפני מאה שנים (המחזה פותח בשנת 1919 לאחר המלחמה) זה היה בבחינת חידוש. במחזה עתיר הדמויות, הוא חותך בבשרה של החברה האנגלית היהירה, הבוטחת בעצמה, והחיה באשליה שלעולם כי טוב. יותר מכל מאפיינת זאת אם המשפחה גב׳ קונוויי (ליאור כהן) המדגימה זאת באושר שהיא מחצינה כלפי כל, חרף מות בעלה, אך בעיקר הודות לבנה שחזר מהמלחמה. הבן יפה תואר והשרמנטי רובין, מייצג למעשה את תקופת פריסלי עצמו ששירת בצבא הבריטי ונפצע קשות בצרפת. אסף יונש כרובין, בשפת הגוף הכה מדויקת, עשירה ודרמטית, מצליח להמחיש את אופי הדמות החביבה, הקלילה, אך מתגלה בהמשך הזמן שונה לחלוטין.
סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטי מלחמת 1948 הפלשתינים וצאצאיהם מספקת שירותי חינוך לתלמידי ביה"ס של אוכלוסייה זו בסוריה, לבנון, ירדן, יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה. בשלושת האזורים האחרונים היא מפעילה 274 בתי"ס בעזה עם קרוב ל-280,000 תלמידים ו-96 בתי"ס ביהודה ושומרון (כולל שני בתי"ס במזרח ירושלים) עם כ-47,000 תלמידים בכיתות א'-ט' (בבתי"ס אחדים גם כתות י'). כלומר, כרבע מממספר התלמידים הפלשתינים באזורים אלה.
02/05/2021  |  ארנון גרויס  |   יומני בלוגרים
בקוראי את פרשת "בְּהַר", ניצבת לנגד עיני דמותו של נכה צה"ל, המתמודד על חייו יחד עם רופאים מסורים ולבבות של עם, הנסער ממה שפקד את הנכה, כשממשל אטום לא היה קשוב לערכי פרשת השבוע, המחייבת אותנו להתמודד עם מצוקה ומצב אליו נקלע אדם - עת "כִּי יָמוּך אֲחִיךָ".
רבותי שופטי בית המשפט העליון: אתם מורידים שוב ושוב לבנימין נתניהו להנחתות, והוא, לא חושב פעמיים ומנחית. יש לכם שתי חלופות, לדעתי. להעיף אותו, או לתת לו לעבוד. ואתם פוסחים על הסעיפים, מקבלים החלטות הזויות לדעתי, החלטות לא לכאן ולא לכאן, ומסבכים עצמכם שוב ושוב.
קיימות שתי דרכים להסביר את התנהגותו של הימין בכלל ושל ימינה בפרט בכל הנוגע להקמתה של ממשלה חדשה. דרך אחת היא לראות במתרחש רצף של צעדים שתכליתם לשדר לבנימין נתניהו, ראש הממשלה המכהן, שיש לו רק דרך אחת להמשיך לכהן בממשלה: להיות "ראש ממשלה חליפי" בשנתיים הבאות, שנתיים שבהן יכהן נפתלי בנט כראש ממשלת הימין ושבהן תמשיך איילת שקד במלאכת הקודש שבה התחילה במשרד המשפטים, במטרה לרפא את הרשות השופטת ואת מערכות אכיפת החוק מן הפוליטיזציה המסוכנת שדבקה בהן. נתניהו עדיין יכול להשתמש במנדט שקיבל כדי לעשות את הצעד המתחייב.
01/05/2021  |  רון בריימן  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
חיקוי כושל של צה"ל את צבאה של גרמניה הנאצית; רב-אלוף חיים לסקוב ואלוף ישראל טל - אבות השריון של צה"ל; מיתוסים על מהלכי השריון של צה"ל במלחמות; השפעה שלילית של צה"ל, האנטי-אינטלקטוא...
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il