בשבועות האחרונים דלפו דיווחים רבים על אודות מפגשים בין נציגים מאירן וסעודיה, כמו גם בין אירן למצרים, איחוד האמירויות וירדן, בחסות ראש ממשלת עירק, מוסטפה אל-קאד'ימי. על-פי הדיווחים, התקיימו כבר שני סבבים של שיחות ישירות בין אירן לסעודיה בחסות עירקית, כשבראש הצוות הסעודי עומד ראש המודיעין חאלד אל-חומידאן.

דובר משרד החוץ של אירן נמנע מלאשר או להכחיש את המגעים, אך אמר כי ארצו תומכת בדיאלוג עם סעודיה. קונקרטי יותר היה השגריר האירני בבגדד, שהביע "תמיכה במאמצי התיווך של עירק במטרה לקרב בין אירן לשאר מדינות ערב ולקיים שיחות עם המדינות הערביות שהקשר עימן נפסק". גם כינוס של ממשלת סעודיה בראשות המלך סלמאן, שנערך ב-20 באפריל, קרא לאירן "להשתתף במו"מ בנושא הגרעין, להימנע מהסלמה ומערעור היציבות האזורית". בינתיים נמסר על ביקור שקיים בעירק ב-26 באפריל שר החוץ האירני, מוחמד זריף, שם עשוי היה לפגוש בכירים סעודים, כמו גם על הביקורים הנוספים שערך בכווית, בקטר ובעומאן.

סעודיה מוטרדת מהתנופה של אירן והכוחות הנאמנים לה בתימן וכן מהישגיה בסוריה, בעירק ובלבנון. אירן מצידה ממשיכה לראות בסעודיה יריבה וגורם מרכזי בעידוד המדיניות האמריקנית נגדה. זאת ועוד: אירן רואה בנורמליזציה ביחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין התפתחות שלילית מבחינתה, ומעריכה, כי אף שאין התפתחות פומבית דומה ביחסים עם סעודיה, מתקיימים קשרים חשאיים, בעיקר מודיעיניים, בינה לישראל.

סעודיה דורשת טיפול בטילים

השינוי בגישת הבית הלבן, הן כלפי בעלת הברית סעודיה, והן כלפי היריבה אירן, האיצו את סעודיה לערוך התאמות במדיניות החוץ. התאמות אלו כללו את הסכם הפיוס עם קטר מינואר 2021 והסכם הפסקת האש ממארס 2021, שהוצע לחות'ים, וכעת את הדיאלוג עם אירן. בראש מענייניה של הממלכה נמצא הצורך לסיים את הקונפליקט בתימן, הגובה ממנה מחיר משמעותי, בעיקר מדיני-תדמיתי. ריאד חוששת, כי הבשלת המו"מ בין ארצות הברית לאירן, אם תקרה, תחזק את מעמדה האזורי של אירן. כדי לצמצם ולו מקצת את ההשלכות שייתכנו לכך על מעמדה והשפעתה, היא מבקשת להידבר עם אירן.

על-רקע זה, המפגשים המדווחים מהווים התפתחות חדשה מאז נותקו היחסים בין סעודיה לאירן ב-2016. בשונה מהמגעים בין אירן לארצות הברית שהבשילו להסכם מ-2015, הפעם ריאד מעוניינת להישאר בתמונת המגעים בין שני הצדדים ופועלת לשם כך. סעודיה הביעה תמיכה פומבית במגעים הלא-רשמיים המתקיימים בין אירן לארצות הברית בנושא הגרעין, ובלבד שלאחר השגת הסכמות בעניין הגרעין יידונו נושאים מדאיגים נוספים, בהם ארסנל טילי קרקע-קרקע, טילי שיוט והמל"טים של אירן, כמו גם פעילות שלוחיה במרחב.

ראש מחלקת התכנון במשרד החוץ הסעודי הבהיר, כי חזרה להסכם שאינו מטפל גם בסוגיית הטילים של אירן ובתמיכתה בגורמים אזוריים מערערי יציבות, לא יחזיק מעמד. לפיכך, חזרה להסכם הגרעין צריכה להיות צעד פתיחה לשילוב הגורמים האזוריים, במטרה להרחיב את סעיפי ההסכם ולהבטיח שהכספים שישוחררו עם הסרת הסנקציות מעל אירן לא יופנו לערעור היציבות האזורית.

להביא לסיום המלחמה בתימן

מבחינת אירן, הפשרה ביחסים עם ריאד נתפסת כתורמת לצמצום ההשלכות של הנורמליזציה בין האמירויות ובחריין לבין ישראל, לצמצום אווירת העימות במפרץ ולשיפור מעמדה האזורי. כל אלה משתלבים במדיניות האירנית המוצהרת, המתנגדת לדרישת ארצות הברית ומדינות אירופה להרחיב את הדיונים על אודות הסכם הגרעין גם לסוגיית הטילים והמדיניות האזורית שלה, תוך שהיא מדגישה, כי הסוגיות האזוריות צריכות להידון בין הגורמים האזוריים בלבד. הדיאלוג בין סעודיה לאירן, בהנחה שיימשך ויתקדם, יהווה התפתחות משמעותית ביותר ואירן תנצל אותו גם לשיפור מעמדה בדיאלוג עם וושינגטון, בשאיפה שיוביל להסרת הסנקציות מעליה ולשיפור במצבה הכלכלי.

סעודיה תשאף בעיקר להגיע להסכמות קונקרטיות שיובילו לסיום המלחמה בתימן ולתקיפות הח'ותים עליה. ריאד, הנתונה זה שנים תחת מתקפה מתמשכת מתימן, מעירק ומאירן לעבר מתקניה האסטרטגיים, לרבות מתקני הנפט מהחשובים בעולם, הציעה באחרונה הצעה נדיבה לחות'ים כדי להביא לסיום המלחמה. נתונים של הצבא הסעודי מראים, כי לשטח הממלכה נורו (נכון לפברואר 2021) לפחות 860 טילי קרקע-קרקע ומל"טים מאז מארס 2015, כאשר החלה המתקפה הסעודית בתימן.

בספטמבר 2019 ב-אבקיק ושוב במארס השנה בראס תנורה, אירן ביצעה מתקפות משולבות במגוון טילים, מל"טים וחימוש משוטט, ופגעה בצוואר הבקבוק של ייצור הנפט הסעודי. הסעודים, במבוכתם, לא האשימו ישירות את אירן מפאת פגיעותם והבנתם את נחיתותם ביחס לאירן. למרות רכישות נשק מאסיביות לאורך שנים, הממלכה חסרה יכולת הגנתית מספקת, שלא לומר יכולת התקפית. המלחמה בתימן הפכה סוגיית מחלוקת חריפה גם עם וושינגטון, הרואה בחומרה את המשבר ההומניטרי במדינה.

דברים שנשא ב-28 באפריל יורש העצר הסעודי והשליט בפועל, מוחמד בן-סלמאן, מעידים, כי חל שינוי משמעותי במדיניות הסעודית, לפחות ההצהרתית, ביחס לאירן: "אירן היא שכנה שלנו. אנו מקווים שיהיו לנו יחסים טובים ומיוחדים עם אירן. אנו רוצים שהיא תשגשג ותצמח מאחר שיש לנו אינטרסים סעודיים באירן, ולהם יש אינטרסים אירניים בסעודיה". דברים אלה מנוגדים בהחלט לטענות קודמות של בן-סלמאן, שאף השווה בעבר את המנהיג העליון של אירן להיטלר.

גם רכיבים אידיאולוגיים

בשלב ראשוני זה של המגעים קשה להעריך את סיכויי הצלחתם. כבעבר, המגעים עשויים לא להבשיל, ואף אם הפשרת היחסים בין סעודיה לאירן תתרחש, היא לא תהיה מהותית. המשקעים השליליים בשני הצדדים עמוקים והסיבות הבסיסיות לעוינות לא נעלמו, גם אם הנסיבות המשתנות באזור ממריצות את שני הצדדים למצב את עצמם מחדש ולהפיג, לפחות חלקית, את המתיחות ביניהם.

היריבות, שהיא רכיב בולט בארכיטקטורה האזורית, מקורה במחלוקות גיאו-פוליטיות ומעורבים בה היבטים אידיאולוגיים. התחרות על השפעה אזורית מתבטאת בעיקר במאבק בזירות שונות, באמצעות בעלי ברית ושלוחים מטעם. פרסום המגעים עורר את חששן של המיליציות השיעיות הפרו-אירניות הפועלות בעירק, עקב האפשרות שפעילותו זו תתרום לניסיונות שהוא מוביל לשילובם בצבא עירק ולצמצום כוחם העצמאי. מפקד כתאיב חיזבאללה הבהיר את חוסר שביעות רצונו מהשיחות והודיע, כי ארגונו אינו חלק מהן, ובמשתמע אינו מחויב להסכמות, אם יושגו בהן ויחלישו את מעמדו.

עצם קיומו של הדיאלוג הסעודי-אירני אינו אמור להוות שינוי אסטרטגי במגמה העקרונית של שיפור היחסים עם ישראל, שכן חלק ממדינות המפרץ מקיימות יחסים רשמיים ושאינם רשמיים עם ישראל במקביל לקשריהן עם אירן. עם זאת, מול הקו הלעומתי שאימצה ירושלים ביחס למו"מ עם אירן, כמו גם אל מול פעילותה האזורית, בולט הקו המרוכך, שלא לומר הפייסני, שנוקטות מדינות המפרץ הערביות כלפיה וכלפי ממשל ביידן. יתר על כן: התקרבות אירנית-סעודית ממשית (בהמשך להתקרבות המדודה בין איחוד האמירויות לאירן) תהווה בקע חשוב בחזית האנטי-אירנית שישראל ביקשה להציג. וחשוב מכך, היא תסיר גורם מרכזי מחזית ההתנגדות לחזרה האמריקנית להסכם הגרעין.