לבנט תמיד הייתה משאלה
לפלס דרכו לכס ראש ממשלה
בכל תומכיו עשה בפועל שְׁפָטִים
לצדו איילת שקד כְּשָׂרַת משפטים
בגילוי אחריות ונאמנות הם ראו מכשלה
כך נטש את היהדות הציונית, המפד"ל
חודש לפני בחירות נותרו כצבא ללא רמטכ"ל
הקים רשימה, הותיר מפלגה ללא ראש
זהו האיש, אשר לנטוש מרעיתו לא יֵבוֹשׁ
כך עשה בימים אלה, מִאִי-נאמנותו לא חדל
כל מצביעיו האמינו כי בנט בביבי מאס
לאחר שביבי הֶאֶכִילוֹ מרורים ולעג לו מאז
חשבו: יצטרף לסולדים ממשפחת "המלוכה"
נדהמו לראותו שוב בבלפור לוחך בפינכה
ובוחן מה יקבל, מה יוּתַּן בַּמָאֳרַז, בארגז
ניתן עוד להוסיף [לבנט ושקד] בתגובה
שניהם ממש סוחרים בסחורה גנובה
שוטים נתנו לשניים בטפשות את קולם
עתה הַשְּׁנַיִם סוחרים בקולות, בצפצוף על כולם
ועוטפים סחורה גנובה במעטפת זהובה
החתולה והשועל הבטיחו לפינוקיו-ביבי
ואמרו לו: "אצבעותינו שלך, יא חביבי"
אך בו בזמן רחרחו באחוריהם של אחרים
כנהוג אצל ידידנו הנובחים, השעירים
לראות מי יגדיל באתנן, אפילו עם רע"ם או טיבי
בלב בנט עדיין בוערת אותה משאלה
עם שבעה מנדטים להיות ראש ממשלה
בנט אמין כמעט כמו ביבי-את-יאיר ואנשיהם
שומר נפשו ירחק הרחק משלושתם, או שְּׁנֵיהֶם
כי כל אחד משניהם הוא אותה מכשלה
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
