|   15:07:40
דלג
  מנחם רהט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

שבועות תשפ"א

3,333 שנה למעמד הר סיני

אף שאנו יודעים שמעמד הר סיני התרחש לפני 3,333 שנה, איננו יודעים בדיוק באיזה יום בדיוק בחודש סיוון חל אירוע כביר זה
13/05/2021  |   מנחם רהט   |   יומני בלוגרים   |   חגים ומועדים   |   תגובות
הקשר דתי [צילום: גרשון אליסון/פלאש 90]

אירוע חשוב
כיצד נסביר לעצמנו שמועדו של אירוע כל כך חשוב כמעמד הר סיני, החשוב ביותר בתולדותינו, לוט בערפל בתורה עצמה, ואינו מוזכר ככזה בתורה עצמה, לא מבחינת שידוך האירוע לחג השבועות, ולא מבחינת התאריך הקבוע של אירוע זה.

חג מתן תורה, שאותו נחוג בשבוע הבא, לא יהיה הפעם עוד 'סתם חג'. לכאורה, שום דבר לא ישתנה. גם השנה יתקיימו מנהגי החג, נאכל גביניות, והמבקרים בבתי הכנסת יאזינו לתיעוד המקראי של מעמד הר סיני - האירוע הקוסמי-אנושי החשוב ביותר בדברי ימי עולם, שאמור להיות התאריך החשוב ביותר בתולדות העם היהודי.

אולם חג השבועות השנה יהיה בכל זאת שונה, לפחות תודעתית, מכל קודמיו ומן הבאים אחריו. מיקומו בשנת תשפ"א הוא חד-פעמי. שכן זוהי הפעם היחידה שעם ישראל מציין מלאות 3,333 שנה למתן תורה. ואין בנתון מרגש זה רק משום אמירה טכנית או ציון תאריך 'עגול'. חג מתן תורה מתכתב היטב עם המספר 3.

התורה עצמה מעידה בתחילת פרשת מתן תורה, ש"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי". והתורה שבעל פה מרחיבה בסמל שמהווה הספרה 3 ומספרת (שבת פ"ח) על דרשתו של חכם גלילי אחד (מתורגם לעברית): "ברוך הבורא שנתן תורה משולשת (תורה, נביאים, כתובים), לעם משולש (כהנים, לווים, ישראלים), על-ידי שלישי (משה שנולד שלישי אחרי אהרון ומרים), ביום השלישי (לאחר שלושת ימי הגבלה), בחודש השלישי (סיוון)".

כבר הזכרנו בטור זה בערב חג הפסח, שפסח תשפ"א הוא הפסח ה-3,333 שנה מאז יציאת מצרים. זכות היוצרים שמורה לבעל ספר 'סדר הדורות' (שראה אור ב-1769 למניינם), המתבסס על ספר מלכים א' ו'סדר עולם': ספר מלכים מציין ששלמה המלך החל בבניית המקדש בשנה ה-4 למלכותו, שראשיתה בשנה ה-480 ליציאת מצרים. על-פי 'סדר עולם' החלה מלכות שלמה בשנת 2,924 לבריאה. כדי לחזור אחורה מבניין שלמה ליציאת מצרים, יש לגרוע מ-2,924 את 480 השנים שחלפו מאז יציאת מצרים, ולהוסיף את 4 השנים שחלפו עד תחילת הבנייה, והנה לנו שנת יציאת מצרים - 2,448 (ב'תמ"ח) לבריאה. הואיל וה'תשפ"א היא 5,781 לבריאה, יש לגרוע משנה זו את 2,448 השנים שמאז הבריאה עד יציאת מצרים, והרי לך - 3,333 שנה.

אָרִיתְמֵטִיקָה בסיסית מוכיחה אפוא שיציאת מצרים אירעה לפני 3,333 שנה; ולענייננו - חג השבועות הראשון, כלומר מעמד הר סיני, החד-פעמי בתולדות האנושות, של התגלות האל לעמו שאך לפני 50 יום יצא ממצרים, התרחש בדיוק לפני 3,333 שנה. חד וחלק. בשבועות תשפ"א יש אפוא משמעות נוספת, ייחודית וחד-פעמית, למדרשו של החכם הגלילי ההוא. הכל ברור? לא בדיוק. אף שיש לנו מידע סביר לגבי מועד מעמד הר סיני, אין לנו שום תיעוד בתורה, לכך שמעמד הר סיני אירע ב-ו' בסיוון, חג השבועות, שבתפילותיו מוגדר כ'זמן מתן תורתנו'.

אייר חסר

הנתון היחיד שמאפשר לסמן את מועד חג השבועות בלוח השנה, טמון בפסוקים: "שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה... וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ט"ז). זאת אומרת, יש לספור 49 יום מאז ראשון של פסח, ולקבוע את החג ביום החמישים. מסתבר שעצם הספירה, ולא תאריך כלשהו, מניידת את החג בין שלוש אופציות: כשחודש ניסן הוא חודש מלא ואייר חודש חסר, מגיע יום החמישים ל-ו' בסיוון. אבל אם ניסן הוא חודש מלא וגם אייר מלא, יחול יום החמישים ב-ה' בסיוון. ואם שני החודשים הללו יהיו חסרים, יחול החג ב-ז' בסיוון.

לפי זה, כשאנו תלויים רק בספירת הימים, ייתכן שפעם אחת יחול שבועות ב-ה' בסיוון, פעם אחר ב-ו' בסיוון, ופעם נוספת ב-ה' בסיוון. הבעיה אומנם אינה קיימת כיום, כאשר הלוח העברי קבוע מראש, שלא על-פי ראיית הירח ולא על-פי קביעת הסנהדרין. הלוח העברי של זמננו נבנה כך, שתמיד יהיו ניסן מלא ואייר חסר, על-מנת שחג השבועות יחול תמיד ב-ו' סיוון. אבל בימי קדם, מתי נחוג החג מול אופציית שלושת התאריכים? הייתכן ששבועות נחוג אז בתאריכים שונים - פעם ב-ו', פעם ב-ה' ופעם ב-ז'?

ועוד, כיצד נסביר לעצמנו שמועדו של אירוע כל כך חשוב כמעמד הר סיני, החשוב ביותר בתולדותינו, לוט בערפל בתורה עצמה, ואינו מוזכר ככזה בתורה עצמה, לא מבחינת שידוך האירוע לחג השבועות, ולא מבחינת התאריך הקבוע של אירוע זה. וזאת למרות שהחגים האחרים ממוסמרים בתאריכים נוקשים, וכך גם אירועים היסטוריים למיניהם שהתורה מציינת את מועדם, כמו בקיעת ים סוף, יום פטירת אהרון ועוד. מעבר לכך: מדוע התורה עצמה אינה מאזכרת שחג השבועות הוא גם יום מתן תורה? כשחג הפסח מוגדר כזכר ליציאת מצרים וחג הסוכות כזכר לישיבת ישראל בסוכות, למה זקוקים אנו ללמוד רק מפי חז"ל, ולא מן התורה שבכתב, שמעמד הר סיני אירע בשבועות?

קולמוסים רבים נשתברו סביב שאלות אלה ולא כאן המקום לפרוש את הפתרונות המורכבים. אך פטור בלא כלום אי-אפשר, ולפיכך ניגע במחלוקת הידועה (שבת פ"ח) בין רבי יוסי לחכמים, בעניין מועד החג - ב-ו' בסיוון, כלומר ביום ה-50 לספירה, כשיטת חכמים; או ב-ז' בסיוון, ביום ה-51 לספירה, כשיטת רבי יוסי. אילו נקבע המועד בתורה, לא הייתה באה לעולם מחלוקת רבי יוסי וחכמים (הלוא הם תלמידי רבי עקיבא - רבי שמעון ורבי יהודה), וממילא לא היינו נזקקים להכרעתם. הרבנות האורתודוקסית תטען כי המחלוקת הזו מלמדת שאפילו עניין כה קרדינלי, מועד מעמד הר סיני, נתון אך ורק להכרעת חכמים, ולא בשמים היא.

חוקרים מודרניים מציינים שהעובדה שיציאת מצרים וההליכה במדבר מוזכרים במספר מקומות בתנ"ך, בעוד שחג השבועות מוזכר רק כחג חקלאי ובהחלט לא כחג מתן תורה, מעידה כי חג השבועות לא הוכר ביסודו כחג מתן תורה. היו אלה חז"ל, אשר שידכו לחג החקלאי של ראשית קציר חיטים את אירוע מתן תורה, כדי להקנות תוכן רוחני לחג החקלאי הזה, ולהשתית על בסיסו את סיפור מתן תורה. הצמדת סיפור מעמד הר סיני לחג רשמי, 'מן התורה', משדרגת הן את מעמד החג עצמו, הן את סיפור מעמד הר סיני, והן את משימת לימוד התורה וקיום המצוות שעמדו במרכז עולמם והווייתם של חז"ל.

תאריך:  13/05/2021   |   עודכן:  13/05/2021
מנחם רהט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
3,333 שנה למעמד הר סיני
תגובות  [ 2 ] מוצגות   [ 2 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הירונימוס
14/05/21 22:16
2
ערן רביב
15/05/21 22:10
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  חגים ומועדים
בבית ההבראה לצמחים שבנתניה מאמינים שצריך לחנך לאהבת הטבע והצומח, להבין שהצמח אינו דומם, יש בו חיות וחיוניות. בית ההבראה לצמחים, הוא פנסיון עירוני לצמחים בו במקום להשליך צמחים לא רצויים, עיריית נתניה משקמת ומטפלת בהם ונוטעים אותם מחדש במוסדות חינוך בעיר. השבוע הגיעו הילדים שירה, גילי, אוריה, רוני, ואייל לבית ההבראה והביאו ביכורים. ילדים אלו מייצגים בגאווה את הנוף התרבותי של נתניה ומדינת ישראל כולה.
11/05/2021  |  קארין מתנה  |   תמונות מיוחדות
לקראת חג השבועות, בו אנו מעלים על נס את הגיורת המפורסמת, אמה של מלכות, ניסינו לחקור את המניע לגיורה של רות המואבייה. ואם בגירות עסקינן, ניסינו במקביל לחקור גם את המניעים של אברהם העברי - היהודי הראשון ויתרו חותן משה, שאף שניהם התחברו לקב"ה, לעם ישראל ולתורת ישראל. כל אחד מהם הגיע מזווית שונה וממניע אחר.
10/05/2021  |  חניאל פרבר  |   יומני בלוגרים
בירת הנצח של העם היהודי אמורה הייתה להיות מיכל האהבה הגדול בישראל, אליו מתנקזים וזורמים כל המחלוקות, המאבקים, הפלוגתות, הדעות, כל ההיבטים, העדות והקהילות, הכל בכלי אחד העושה את כל ישראל חברים, באהבתם את עיר הבירה, את ירושלים.
ברחבת הכותל נחגג יום שחרור ירושלים. דגל חנק הונף על-ידי אלפי בני נוער שהגיעו לבירת ישראל.
09/05/2021  |  עידן יוסף  |   תמונות מיוחדות
בהנחיית משרד התחבורה, בערב חג השבועות (יום א', 16.5.21),  יופסקו זמנית עבודות החישמול במסילות החוף, כדי לאפשר שירות רכבתי רציף ומהיר, דבר שיעכב את לוח הזמנים של עבודות החשמול. 
06/05/2021  |  עידן יוסף  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il