על יחסי עבודה בתקופת 'שומרי החומות'

רק תמו ימי הקורונה, ועל-רקע האירועים בעוטף עזה, המעסיקים היטיבו לאפשר עבודה מרחוק לעובדים בעת הלחימה שהחלה, לרוב מדובר בעובדים המצוידים בציוד המאפשר עבודה מהבית, שהינה בין היתר, תוצר שינויים במתווה העבודה במשק הישראלי, בתקופת המגיפה.

המצוקה בימים אלו משותפת לעובדים ולמעסיקים כאחד, ומכל עבר, כבר נשאלות שאלות. לחלקן - יש מענה, היות שכמדינה מתורגלת בשגרת חירום, מוכרים לנו הסכמים קיבוצים מהעבר, מתקופות של מתח, אשר התוו הלכות בתחום יחסי העבודה, ונחתמו לרוב, והורחבו על המשק, בסמוך לסיום תקופות החרום.

עם זאת, לחלק מהשאלות שצצות כעת, יינתן מענה רק בעתיד, בסמוך לסיום אירוע הלחימה, שמתנהל כעת, או אחריו. בכל מקרה, לעת הזו, יש בידינו בסיס מענים, שהינם בגדר 'קו מנחה',
בעוד שמענה סופי ומלא, יינתן רק בסוף המבצע הנוכחי, לכשיקבע שיעור הנזק ואופיו, וסביר שבאמצעות הסכמים קיבוצים מטעם הצדדים: הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים.

חובת תשלום שכר לעובדים, שנעדרו מעבודתם בעתות חירום, מעוגנת בהסכמים קיבוצים, בהתאם להוראות 'חוק הגנה על עובדים בשעת חירום'. בהתאמה לכך, המעסיקים יקבלו פיצוי, בגין תשלום השכר מרשות המיסים (מס רכוש).

לעת הזאת הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף, בטווח ישובים של עד 80 ק"מ מעזה . ההכרזה תקפה ל-48 שעות, אלא אם תבוטל קודם לכן.

• האם עובד הנעדר מהעבודה בגלל המלחמה זכאי לפיצוי?

בהסכמים והסדרים שגובשו בתקופות לחימה, בעבר נקבע בי תושבי יישובים שהיו עד לטווח 40 ק"מ מהרצועה יהיו זכאים לפיצוי. מה היה בעבר בעתות חירום? במלחמת לבנון השנייה, למשל, חויבו המעסיקים לשלם שכר לעובדים, שנעדרו מהעבודה, בשל הנחיות כוחות הביטחון, שלא להגיע למקום העבודה. במלחמת המפרץ, למשל, נקבעו הסדרים של תשלום ושל זקיפת היעדרות על חשבון ימי חופשה. כך למשל, ניתן פיצוי בתקופת הלחימה בעופרת יצוקה, כפוף לתנאים, שנקבעו בהסכם קיבוצי מיום 20.5.09 (שחל על התקופה שבין דצמבר 2008 ועד ינואר 2009).

כיום, הזכאות לשכר עובד, הנעדר מהעבודה עקב הוראות פיקוד העורף, במקומות ובימים שבהם ניתנו הוראות אלה, נשענת על הרכיבים הבאים:

קיום הסכם קיבוצי בין הממשלה והמעסיקים לבין ההסתדרות, המחייב את המעסיקים לשלם שכר לעובדיהם, בגין ימי היעדרות, עקב הוראות של פיקוד העורף, או לעובד שנעדר ממקום עבודתו, כאשר מוסד החינוך של ילדו נסגר באזור. לצורך כך, תדרש הצהרת העובד בכתב, כי הילד (עד גיל 14 או ילד בעל צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד), נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד, או שהעובד הינו הורה יחיד של הילד, או שבן זוגו של העובד\ת הוא עובד\ת או עובד\ת עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד. במקרים בהם בן הזוג אינו עובד\ת או עובד\ת עצמאי - נבצר ממנו להשגיח על הילד.

השכר, שישולם, הוא השכר הרגיל, למעט תשלומים חד-פעמיים, תשלומים שנתיים, שעות נוספות מדווחות, כוננות, החזרי הוצאות וגילום מס בגינם. כן יש להמשיך בכל התנאים הסוציאליים בגין שכר זה. עד 20% מימי היעדרות העובדים, ניתן יהיה לקזז מיתרת ימי חופשתם. הסדר זה אינו חל על היעדרות מחמת מחלה, תאונה, חופשה או מילואים.

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006, המחיל את ההסכם הקיבוצי גם על עובדים, שמעסיקיהם אינם חתומים על ההסכם. תיקונים לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), העוסקים בפיצוי למעסיק בגין הנזק ש נגרם לו, ובפרט תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם. פיצוי זה חסום לשכר בגובה פי שניים וחצי מהשכר הממוצע, הכל כפוף להתייצבות / אי-התייצבות על-רקע הוראות פיקוד העורף.

• למי צריכים לפנות עובדים, שיימצאו זכאים לפיצוי לפי הסכם, כדי לקבל את הכסף?

הפיצוי ניתן למעסיקים, ולא ישירות לעובדים. אם העובדים יימצאו זכאים לפי ההסכם, שכרם ישולם, כאילו עבדו כרגיל. המעסיקים יקבלו פיצוי על התשלום, בעקבות תביעות, שיגישו לאוצר, כפי שנקבע בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) נזק מלחמה ונזק עקיף (הוראת שעה) התשס"ט

כדי לפשט, להלן דוגמאות למענים, כפי שניתנו לשאלות הציבור, ביחידה ליחסי עבודה:

• המעסיק מחייב אותי להגיע למקום העבודה, למרות הוראות פיקוד העורף להישאר בחדרי מיגון, האם חובה עליי להתייצב? האם ניתן לפטר עובד שלא מגיע לעבודה, במפעל שאינו ממוגן?

מעסיק, שיפטר עובד שנעדר מעבודתו, בהתאם להוראות פיקוד העורף, פועל בניגוד לחוק. בית הדין לעבודה מוסמך לבטל את הפיטורין. יודגש, חלה חובה על כל אזרח להישמע להוראות פיקוד העורף. זאת כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.

האם אמורים עובדים, שמקום עבודתם היה סגור על-פי הוראת פיקוד העורף, לקבל פיצוי?

בעבר נקבע כי המעסיק, שמקום עבודתו היה סגור על-פי הוראות פיקוד העורף, ישלם לעובדיו כרגיל את שכרם, והוא יוכל לתבוע את הפיצוי מהממשלה, בהתאם להסכם אליו יגיעו הצדדים (כך למשל, נקבע בהסכמים בעבר, כמו בעקבות מלחמת לבנון ה-2 ועוד).

• במפעל בו אני עובדת, יש חדר ממוגן, אך רחוק, ואין באפשרותי להספיק להגיע בזמן אל המרחב המוגן, מה עושים?

במקרים בהם לא ברור לעובד, האם המפעל מוגן, יש לפנות לקבלת הוראות מפיקוד העורף, בכל מקרה אין לחייבו לעבוד, באין מיגון, כדרישת כוחות הביטחון.

• במקרה בו מקום העבודה עובד כרגיל, אבל העובד פוחד להגיע, ועל כן נעדר. האם יהיה זכאי לשכר, לעת היעדרותו?

תשלום השכר מותנה בתנאים, שייקבעו בהסכם, ובהם קביעת פיקוד העורף כי מדובר במקום עבודה, שאינו מוגן. אם הנחיות פיקוד העורף קובעות שבאזור בו העובד מועסק, צריך להישאר במרחב מוגן, ולא לצאת לעבודה, יהיה זכאי העובד לתשלום שכר. לעומת זאת, אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה, אבל העובד לא הגיע לעבודה, כי פחד לצאת, הוא לא יהיה זכאי לשכר.

• מי הם העובדים החיוניים בשעת חירום?

עובדים שחלה עליהם חובה להגיע לעבודה, על-פי החוק. עובדים במפעלים ושירותים, המוגדרים כשירותים חיוניים, לדוגמא: רשויות מקומיות, משרדי ממשלה, שירותי חירום, בתי חולים, בתי זיקוק, תחנות כוח, מתקני התפלה, תעשיה ביטחונית, מפעלים בענף המזון, חנויות מכולת שכונתיות, בתי מרקחת נמלים, תחבורה ציבורית, ועוד. מרבית המקומות הללו ממוגנים ממילא, אך העובדים חייבים להתייצב גם במתקנים, שאינם ממוגנים - כמו בנמל אשדוד ובחברת החשמל. את רשימת המפעלים החיוניים, ניתן לקבל במשרד הכלכלה, ביחידה לכוח אדם לשעת חרום ומל"ח.

• מה דינו של עובד שאינו מגיע לעבודה במפעל שהוכרז "חיוני"?"

אי הגעה לעבודה במפעל חיוני, שהוכרז ככזה על-ידי פיקוד העורף, מהווה לכאורה עבירה פלילית. העובד לא יהיה זכאי לשכרו.

• מה לגבי תשלום שכר לעובד שלא הגיע לעבוד?

הסוגיה נבחנת ומלובנת על-ידי הממשלה, ארגוני העובדים וארגוני המעסיקים. אנו מודעים לבעיה הקיימת גם לעובדים וגם למעסיקים. החוק היבש אינו מחייב מעסיק לשלם שכר לעובד, שלא הגיע לעבודה במצב חירום, ועל כן ההנחיה היא לצאת לעבודה, למעט מקומות עבודה, שנאסרה בהם עבודה, לפי הוראות פיקוד העורף. אם אין הנחייה מצד פיקוד העורף, שלא להתייצב במקום העבודה, נדרשת ההתייצבות במקומות העבודה, על-מנת לאפשר רציפות תפקודית לכלכלה ולמשק.

• האם עובד\ת, שנעדר\ה מעבודתה, בשל ההכרח להישאר עם ילד\ה הקטן בבית, בהיעדר מסגרת חינוכית\קייטנה, על-רקע המצב הביטחוני - זכאית לפיצוי?

במקרים קודמים, עובדים שנאלצו להישאר בבית ולשמור על ילדם(עד גיל 14) בעקבות הודעות פיקוד העורף, קיבלו פיצוי כביכול עבדו.

• הורה עובד/ת לילד בן 15, שחשש להישאר לבד, ולכן נשאר/ה בבית ולא עבד, האם זכאי לפיצוי?

לא. הפיצוי ניתן להורים לילדים עד גיל 14, על-פי הגדרת ילד, אשר נקבעה ב'חוק ההגנה על עובדים לשעת חירום תשס"ו 2006

• מה קורה, כאשר מקום העבודה מתפקד כרגיל, אך העובד פוחד ללכת לעבודה, האם יהיה זכאי לשכר?

תשלום השכר מותנה בתנאים, שייקבעו בהסכם, ובהם: קביעת פיקוד העורף, כי מדובר במקום עבודה לא מוגן. אם הנחיות פיקוד העורף קובעות, שבאזור בו מועסק העובד, יש להישאר במרחב מוגן, ולא לצאת לעבודה, יהיה זכאי העובד לתשלום שכר. לעומת זאת, אם מקום העבודה נמצא מחוץ לטווח הסכנה, והעובד לא מגיע מחשש לצאת, לא יהיה זכאי לשכר.

• כיצד ישלם בעל עסק לא מוגן לעובדיו, אשר הונחה לא לפתוח את העסק?

בעל העסק יוכל לשלם לעובדים מקדמה, או לזקוף ימים אלה, על חשבון ימי החופשה שלהם. בכל מקרה, יש לפעול בהתאם להסכם, שיושג.

• אם מותר לפטר עובד שקיבל צו 8?

לא. על-פי החוק, אסור למעסיק לפטר עובד, שנקרא לשירות מילואים, במהלך השירות, ובמשך 30 יום אחריו.

• האם יכולים לפטר אותי, אם אני לא מגיע לעבודה, במפעל שאינו ממוגן?

חל איסור לפטר עובד, שהוראות כוחות הביטחון/פיקוד העורף אוסרות עליו להגיע למקום העבודה. לכן, אם מקום העבודה אינו ממוגן, והוראות פיקוד העורף אוסרות לעבוד בו - אין תוקף לפיטורים. עובד שפוטר, יכול לדרוש מהמעסיק להיקלט בחזרה, כקבוע בחוק להגנה על עובדים בשעת חירום.

• מה עושים במפעל בו יש חדר ממוגן, אך החדר רחוק, ולא ניתן להגיע אליו בזמן?

ככלל, עובד מוגן מפיטורים, רק אם הוראות פיקוד העורף אוסרות עליו להגיע למקום העבודה. במקרים בהם לא ברור לעובד אם המפעל מוגן, ניתן לפנות לפיקוד העורף ולברר מה קובעות ההנחיות. אם לפי פיקוד העורף נחשב המפעל מוגן, אי-הגעה למקום העבודה - על אחריות העובד.

• מהן אפשרויות תשלום של מעסיק לעובדיו במפעל, שאינו מוגן, ואשר הונחה לא לפתוח אותו?

יוכל המעסיק לשלם לעובדים מקדמה, או לזקוף את הימים האלה על חשבון ימי החופשה שלהם. בכל מקרה יש לפעול בהתאם להסכם, שיושג. כך היה גם לאחר מלחמת לבנון ה-2.