משרד האוצר האמריקני פרסם בסוף השבוע (21.5.21) תוכנית לגייס 700 מיליארד דולר באמצעי אכיפה חדשים בתחום המיסוי – מקור מרכזי למימון תוכניות ההשקעה של ג'ו ביידן בהיקף של טריליוני דולרים. מדובר בין היתר בהעלאת דרישות הדיווח, מתן כלים חדשים לפקידי השומה, הגדלה ניכרת בתקציב רשות המיסים וכללים חדשים בנוגע למטבעות וירטואליים.

וושינגטון פוסט מציין, כי חלק מן הצעדים מצריכים את אישור הקונגרס, כולל הגדלת תקציב רשות המיסים – שרפובליקנים רבים טוענים שיש לצמצמו. הבית הלבן צופה, שהצעדים המוצעים יכניסו 700 מיליארד דולר בעשור הקרוב ו-1.6 טריליון דולר בעשור שאחריו. לדברי משרד האוצר, כיום קיים חוסר של 600 מיליארד דולר בשנה בין המס שניתן לגבות לבין זה שנגבה בפועל, אם כי לדברי נציב המס, צ'רלס רטיג, מדובר בטריליון דולר.

מומחי מס רבים מתייחסים בספקנות להערכות של משרד האוצר, וחלק מצעדי האכיפה המוצעים צפויים להיתקל בהתנגדות פוליטית. על-פי התוכנית, לא יוגברו הביקורת אצל המשתכרים עד 400,000 דולר בשנה – הסכום שקבע ביידן כזה שעליו לא יוכבד נטל המס. העמקת הגבייה מן העשירים אומנם קלה יותר מבחינה פוליטית מאשר הכבדת נטל המס, אך הצעד יחשוף את הממשל לביקורת על תחזיות אופטימיות מדי לגבי הסכומים שיצליח לגייס בדרך זו.

משרד התקציבים של הקונגרס – גוף מקצועי בלתי מפלגתי המייעץ למחוקקים – צפוי להיות מקור מרכזי של ספקנות. בעבר קבע המשרד, כי הצעות דומות אומנם יכולות להניב מאות מיליארדי דולרים, אך הרחק מן הסכומים עליהם מדבר ממשל ביידן. וורטון, בית הספר היוקרתי למינהל עסקים, מעריך שמדובר בפחות מ-500 מיליארד דולר. ופקידים במשרד האוצר אמרו עם פרסום התוכנית, כי הם מודעים לקושי להעביר אותה בקונגרס.

הכנסות הממשל ממיסים הן 3 טריליון דולר בשנה – מחצית מהוצאותיו; הפער כיום הוא הגדול ביותר בתולדות ארה"ב ובפער ניכר מאשר אי-פעם. מספרים אלו הושפעו בצורה משמעותית ביותר מצעדי החירום להתמודדות עם הקורונה, שעלו טריליוני דולרים.

לטענת האוצר, תוכניתו לסייע לסגור חלק מן הפער. חלק מרכזי בה הוא תוספת של 80 מיליארד דולר לתקציב רשות המיסים לאורך העשור, תוספת של קרוב ל-50%. חלק מהתוספת יופנה להגדלת מספר המפקחים וכוח האדם ברשות, לאחר שתקציבה קוצץ ב-20% בשל דרישות הרפובליקנים בקונגרס. מדובר בהעסקה ובהכשרה של 5,000 אנשי אכיפה נוספים, כולל מומחים במיסוי חברות ובעלי הכנסות גבוהות. 1.6 מיליארד דולר יופנו למודרניזציה והגנה של מערכות המידע של הרשות, שלדברי האוצר נתונות ל-1.4 מיליארד מתקפות סייבר מתוחכמות מדי שנה.

מרכיב מרכזי שני הוא הרחבת חובות הדיווח של בנקים לרשות המיסים בנוגע ללקוחותיהם, במטרה "לכוון טוב יותר את פעולות האכיפה". מומחה המס סטיב רוזנטל אמר לפוסט, כי דרישות אלו פורסות רשת רחבה מדי משום שהן יחולו לא רק על חברות שניתן לגבות מהן יותר, אלא על חברות רבות נוספות. "ההנחה לפיה החבר'ה העשירים מרמים ברמה הזאת אינה נתמכת בידי הספרות המקצועית", הוסיף.

לגבי הטכנולוגיה של הרשות מזכיר האוצר, כי חלק ממנה נוצר לפני 50 שנה, והשדרוג שלה יאפשר לאתר טוב יותר את המעלימים. התוכנית כוללת גם הרחבה של המידע הפיננסי שיידרשו חברות המטבעות הווירטואליים לספק לרשות, דרישות אשר יחולו על חברות המקבלות תשלומים במטבעות אלו בסכומים העולים על 10,000 דולר. לדברי האוצר, המטבעות הללו גורמים ל"דאגה משמעותית" משום שהם מאפשרים להעלים הכנסות ביתר קלות.

פקידים באוצר אומרים, כי יעד מרכזי של התוכנית הוא להגביר את הביקורות בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות. בשנת 2010 נערכו ביקורות אצל 98% מן החברות שנכסיהן עולים על 20 מיליארד דולר, אך בשנת 2018 השיעור היה 50% בלבד. רק 7% מהנישומים בעלי הכנסות של 10 מיליון דולר ומעלה נבדקים כיום, לעומת 19% ב-2010. שיעור הביקורת ירד בצורה רוחבית, אך במיוחד בקרב העשירים והחברות הגדולות.