הצנזורית אל"מ סימה ואקנין-גיל אמרה בעדותה בפני ועדת וינוגרד כי מתחקיר שנערך עולה כי אין בסיס לתחושת הציבור לפיה "הצנזורה קרסה והכל היה בתקשורת... ונעצרו מבצעים וחיילים נפגעו". לטענתה - "רוב מכריע של יעדי ההסתרה נשמרו".
בעדות אומרת ואקנין גיל כי הצנזורה כשלה בכל הנוגע להגנה מפני הוצאת מידע על-ידי צה"ל. במידה מסוימת, "כי צה"ל בחר להוציא את זה החוצה בצורה זו או אחרת, והצנזורה הצליחה, יחד עם רמחב"מ(?) לעצור חלק מהדברים, אבל כשלפני השוער האחרון אין הגנה - גם השוער האחרון כושל, ולכן ביעד הזה כשלנו".
"הדברים היותר פשוטים של פעילות, לאיפה הולכים... חטיבת הצנחנים פה, חטיבת גולני שם, זה דברים שיצאו מתדריכים של צה"ל, משיחות רקע. חילקו להם מפות... אני שלחתי מסמך אליהם ואמרתי: חברים, כל דבר שאתם אומרים שם, אתם אחרי זה מתדרכים את התקשורת, זה יוצא - אני לא יכולה לעצור את זה, תודיעו את רמת המידע שאתם משתפים את הכתבים. אני חושבת שבמידה מסוימת, לא כל כך הבינו שעברנו OFF למלחמה. והמשיכו לתדרך, כאילו אנחנו בעוד איזה סוג של פעילות בט"ש כמו שקורה בעזה, שמתדרכים ברמה של גבעתי נכנס מפה ו-51 נכנס משם. במלחמה עמימות זה הכוח שלנו, זה עליונות המידע ופה במידה מסוימת קצת איבדנו את זה".
לא צריך הדלפות
השופט וינוגרד: "זאת אומרת, כאן הבעיה היא הדרג שהדליף את המידע, שמסר את המידע?" ואקנין: "הוא לא הדליף, זהו, הוא מסר ברשות ובסמכות. אני חושבת שאחת הבעיות המרכזיות - זיהינו אותה, דרך אגב, גם היצגנו לרמטכ"ל, יעדי ההסתרה שקבענו אנחנו, זאת אומרת, מחב"מ וצנזורה גם יישמה אותם, ככל הנראה לא היו ברורים למרבית המפקדים בשטח".
הצנזורית מתחה ביקורת על שיטת התדרוך שהיתה נהוגה במלחמה, הופעות מידי יום ביומו בטלוויזיה של אלוף. השופט וינוגרד שאל אותה אם בהופעות היה מידע שהיא היתה פוסלת אותו? ואקנין ענתה: "כן. חד-משמעית. בגלל זה פניתי לרמטכ"ל, יצא לי להיפגש כבר בסוף המלחמה יחד עם רמחב"מ ואני מבחינתי רציתי שהתדריכים האלה יהיו בהשהיה, זאת אומרת בשידור לא ישיר, אלא בהשהיה של כמה דקות". כי תראה, אם היינו פועלים נכון, אז גם אותו מתדרך היה צריך להעביר את מה שהוא עומד להגיד, לביטחון מידע, ולקבל אישור לדברים. אבל בפועל זה לא קרה. אז אנחנו פגשנו פעם ראשונה את האירוע, כשהוא שודר בשידור חי, ולא פעם ולא פעמיים הדברים האלה גרמו לי לפתוח דברים שאני עצרתי קודם... אפשר היה לנהל את זה יותר טוב, אני אישית גם חשבתי שנכון היה לקחת ארבעה אנשים אולי במקרה הטוב, לתדרך אותם היטב שיבינו איך מנהלים את האירוע הזה ולהפוך את זה למשהו יותר ממוסד. כמו שוורצקופף במלחמת המפרץ. היה בן אדם אחד שתדרך וזה היה דרך אגב, בשלוש דקות השהיה".
לדבריה, מרבית הצנזורה התמקדה בכלי תקשורת שידוע כי הצד השני מאזין להם "ומשתמש בהם כמקור אמין...ישבתי עם העורכים כל יום בשיחות טלפון, עבדתי ישירות מול הכתבים, שזה בניגוד לפק"ל, אבל אמרתי: חברים, עכשיו אתם תעבדו עד לכתב בשטח... כך עבדנו איתם... זאת אומרת, נאלצתי בגלל בעיות כוח אדם ותהליך העבודה, להתמקד במרכזים. למלחמה הבאה שתהיה, צריך לחשוב איך מתנהגים אחרת".
איך מצנזרים טוקבקים?
מלחמת לבנון השניה שהתנהלה לראשונה גם באינטרנט הציבה בפני הצנזורה אתגר שטרם נמצא לו מענה, כך מודה ואקנין-גיל. מדובר למשל בטוקבקים שחשפו מידע צבאי סודי. לדבריה בצנזורה שוקלים לחוקק חוק שיאסור על טוקבקים בזמן חירום. "ראיתי שיש חוק בבריטניה או משהו כזה, שבזמן חירום אוסרים talk back או לפחות מנסים להעביר חוק כזה. אני לא שולטת בזה, ביקשתי שיבדקו לי את זה. אני לא יודעת איך אפשר לטפל בנושא talk backבישראל. איך אני יכולה לטפל באמא שקיבלה SMS מהבן?...בדקתי את זה במלחמה. היה לי ייעוץ משפטי צמוד תוך כדי המלחמה. בדקתי. כדי להגיע לאותו talk back שהכניס משהו לאתר, אני צריכה לאתר את הרשת שלו ואת ה-IP שלו. מי עושה את זה במדינת ישראל...אם השרת בכלל בחו"ל. אז גמרנו, באותו רגע אין מה לעשות".
המורל קוצץ מנושאי הצנזורה
ואקנין גיל חושפת כי למרות שנושא המורל קוצץ מרשימת הצנזורה, היא נאלצה להתייחס אליו ואף "לקחת לעצמה דרור", כלשונה בנושא נפילות של קטיושות. "ארבעה ימים אחרי תחילת המלחמה, הבנתי שההיסטריה הציבורית היא כזו שהיא כנראה פוגעת בעמידות הציבור. עמידות הציבור בעיני זה כבר ביטחון. קראתי לכל העורכים, עשינו מפגש, וקבענו יחד, בגלל שזה לא ביטחוני, קבענו יחד שמתחילים לדבר במקומות גדולים. הקריות ולא קריית ים או רחוב זה וזה. גליל תחתון, גליל עליון, חיפה נהרייה אישרתי, כי מה זה חיפה, חיפה זה דבר גדול. הם רצו לפגוע במקום מסוים... וקטיושה היא לא מדויקת...אבל הלחץ היה כזה גבוה, ופה אני חרגתי מסמכותי. אבל בגלל שחרגתי מסמכותי, עשיתי את זה עם כלי התקשורת".
הצנזורית מותחת ביקורת קשה על התנהלות התקשורת בנושא נפגעים. "פה כלי התקשורת התנהגו באופן שאינו ראוי. ודוברת צה"ל גם אמרה את זה בדורנר, בוועדת האתיקה. גם אני אמרתי את זה. בסוף, אם אנחנו יודעים כולם, שאנחנו לא רוצים למסור על נפגעים, אז לא צריך כתב לעמוד שם ולספר סיפורו של קרב בצורה כזאת, שלכל אחד ברור שיש נפגעים...סוגיית נפגעים פגעה ביכולת הצנזורה, ופוגעת עד היום ביכולת הצנזורה, למלא את תפקידה בחירום. שלא לדבר על זה, שבגלל שכתבים לוקחים לעצמם את הדרור להפר את הוראותיי בתחום נפגעים, כי הם יודעים שזה לא צנזורה, הם מדי פעם טועים ועושים השלכה לסוגיות ביטחוניות, כי הוא כבר התרגל בנושא הזה, להגיד: טוב , מה שאני אחליט אני אעשה".
השופט וינוגרד העיר כי "העיתונאים עשו מעקף מסוים, שהיה ברור לכל מי שמצוי, אמרו שהיו קרבות קשים, או חילופי אש כבדים, וכל אחד ידע שאם אומרים קשים או כבדים יש נפגעים". ואקנין-גיל השיבה: "נכון, זה שם קוד. לכן אני אומרת, זה היה לא ראוי..."
כתבים זרים? אין לצנזורה יכולת
ואקנין מודה כי הצנזורה אינה יודעת לעבוד מול כתבים זרים. לדבריה "אחת הבעיות המרכזיות, בנושא כתבים זרים, זה שהיכולת לנטר אותם...ראיתי שמצלמים את הקרב במטולה באזור אל-חיָם, הרמתי טלפון, לא זוכרת את השם שלו... הרמנו לו טלפון... תסיט בבקשה את המצלמה – והוא הסיט. אבל זה ראיתי בדיעבד, כמה זמן הוא שידר לפני שראיתי? לא יודעת. אותו הדבר CNN וכל השאר. הם קיבלו את המסמכים, הם ידעו את הכללים. הנחת העבודה בצנזורה במידה מסוימת היא, שאין להם מידע אינטימי. הם לא מכירים את החומר מבפנים. הם יושבים על הקו ולכן הם מדברים על נפגעים. הם מה שהם רואים מהקו הם משדרים כמו כולם. הם מדברים על הנפילות, אבל פחות או יותר בזה מתמצה המידע שיש לכתב זר".
ואקנין גיל מוסיפה, "האם אני יכולה להגיד שהצנזורה יודעת לעבוד מול כתבים זרים? לא. נקודה. לא. אין לי יכולת. אני אגיד לכם את האמת, אפילו מספר טלוויזיות אין לי בשביל לראות במקביל את כל הדברים. אני הפעלתי אנשים מהבית, צנזורים מהבית, תשבו ותעשו לי טובה, שב אתה על SKY ושב אתה על FOX ותתקשר אם יש בעיה, כי אנחנו לא ערוכים לטפל בהם".
במענה לשאלות חברת הוועדה פרופ' גביזון מוסיפה ואקנין ומפרטת את קשיי כח האדם בצנזורה ומציינת כי ממוצע הגילאים בצנזורה היום הוא 58 "לא יכולתי לעבור את המלחמה בלי החברה שהיום הם בני 58 עד 63. הבעיה שלי, שכשהם יהיו בני 67 הם עוזבים אותי, ויחד איתם עוזב הידע המסיבי של הצנזורה...אני צריכה לייצר דור המשך. יש לנו בעיה קשה מאד לייצר את דור ההמשך היום...הצנזורה, דרך אגב, אני לא ידעתי את זה קודם, אבל היא אבן שואבת להרבה אנשים, כי זה מאד מעניין. אתה יושב בליבה, אבל להיות צנזור זה גם מקצוע".
