היכן כיפת הברזל הדיפלומטית

מזה עשרה ימים נמצאת ישראל תחת מתקפה בלתי פוסקת של מטחי רקטות מצד חמאס וארגונים איסלמיים אחרים מרצועת עזה. במהלך חילופי המהלומות הוכיחה פעם אחר פעם מערכת ההגנה הצבאית "כיפת ברזל" את יכולתה לצמצם במידה משמעותית את האבדות בנפש ונזק לרכוש. עם זאת, בדומה למערכות קודמות ב"עופרת יצוקה" בשנת 2009, "המרמרה" בשנת 2010, "עמוד ענן" בשנת 2012 ו"צוק איתן" בשנת 2014 אין פיתוח של מעטפת הגנה דיפלומטית למדינת ישראל.

המענה של ישראל בזירה המדינית כמעט שלא נראה, כל שכן ברשתות החברתיות. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ארגן ביום רביעי תדריך מרשים בפני שגרירים ועיתונאים זרים. בדומה ליעילותו של טיל חכם ואפקטיבי ביותר, אפילו השחקן הטוב ביותר לא יכול בהופעה אחת לשנות דעת קהל עולמית. הדיפלומטיה הציבורית של ימינו מורכבת מנחיל של מידע, מסרים ועמדות מדיניות המתקיימים במקביל. איום על ישראל לא נובע ממדינה אחת או קבוצת טרור אחת אלא ממאות שחקנים שונים.

היום, תתכנס העצרת הכללית של האו"ם לדיון מיוחד בין השעה 10:00 לשעה 15:00 שעון ניו-יורק. הדיון החשוב שהיה אמור להתקיים בנוגע לתופעת המדבור העולמית נדחק לשוליים לטובת מופע חבטות רטוריות בישראל. קל להבין כיצד זה קרה. יושב-ראש העצרת הכללית וולקן בוזקיר הנו מטורקיה. על שולחנו הונחו שני מכתבי בקשה של שתי קבוצות פוליטיות חזקות בארגון "הקבוצה הערבית" ו"ארגון לשתוף פעולה איסלאמי". נושא הדיון הנו חד-צדדי, פעולות שעל האו"ם לנקוט נגד ישראל המוצגת ככובשת אשר הורגת מאות אזרחים וגורמת לאסון הומניטרי. יוזמה זו מעידה כי הצלחות מדיניות של ישראל מול מדיניות ערביות ואיסלאמיות בשנים האחרונות הנן חלקיות. מדינות אלה ממשיכות לנגח את ישראל מעל הבמה החשובה ביותר בעולם, זו של האו"ם. עשרות הנאומים יערערו על הלגיטימציה הישראלית בכלל ועל פעולותיה להגנה עצמית בפרט.

ישראל לא ניצבת לבדה במערכה המדינית אך היא בהחלט מבודדת. כיפת הברזל המדינית הישראלית נשענת מזה שנים רבות על ארצות הברית. הנחת המוצא של ישראל היא שארצות הברית תשתמש בזכות הוטו שלה במועצת הביטחון של האו"ם שלה יש סמכות לאכוף החלטות נגד מדינות לפי פרק 7 במגילת הארגון. בתקופת הנשיא טראמפ הנחת עבודה זו הייתה נכונה. בתקופת ביידן אין ערבות לכך. ביידן היה סגן הנשיא כאשר בדצמבר 2016 עברה במועצת הביטחון החלטה 2334 אשר ערערה על הלגיטימציה לכל התיישבות יהודית ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. על בסיס החלטה זו, בכל שנה מתפרסמים דוחות ארסיים ולא מאוזנים נגד ישראל. סין מנצלת את העמדה של ארצות הברית על-מנת לנגח אותה ולהחליש את מעמדה כמגינת הסדר העולמי.

הצגת הישגים בודדים אינה יעילה ויש לקדם אסטרטגיה מקיפה לדיפלומטיה הציבורית. דוח מבקר המדינה משנה שעברה חושף את כשלי הדיפלומטיה וההסברה הישראלים. ישנם אנשים מצוינים העובדים במקומות אלה אולם ניכר כי אין אסטרטגיה לאומית מלכדת, יש פיזור של סמכויות בקרב משרדים וגופים ממשלתיים ולא ממשלתיים רבים. כל אלה גורמים ל"לחוסר תיאום, סנכרון ושיתוף פעולה". קיימת חפיפה בתפקידים ומשימות. לצד זה התקציב הכולל של משרד החוץ צומצם במידה משמעותית.

טוב תעשה ממשלת ישראל אם תבחן את הדיפלומטיה הציבורית של המדינה באופן יסודי ולא מתוך אינטרסים פוליטיים צרים. יש ליצור מנגנון תיאום מדיני שיעבוד באופן רציף עם כלל המשרדים בתקופות רגיעה והסלמה. חשוב לבחון את יכולות מערכי ההסברה השונים תוך התבססות על אמצעים רשתיים לצד אמצעים מסורתיים כדוגמת העיתונות והטלוויזיה. יש לבחון כיצד המוסדות הרשמיים יחזקו את שיתוף הפעולה עם גורמים פרטיים ולא ממשלתיים ויספקו להם על בסיס קבוע תכנים כגון דימויים ומסרים אשר משרתים טוב יותר את האינטרסים האסטרטגיים של המדינה. לצד זה, יש ליזום קבוצות עבודה עם מדינות זרות ולבחון עמן כיצד אפשר להגיע להסכמות מקדימות בגופים בינלאומיים על-מנת לצמצם את הבידוד המדיני בתקופות משבר ביטחוני.