|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
דחפור ענק עלה על מבנה בית קפה תמר המיתולוגי ברחוב שינקין 57 בתל אביב והרסו ● עוד פיסת היסטוריה נמחקה מהנוף הבנוי העירוני ● על חורבותיו - במקומו, יוקם ככל הנראה מגדל דירות יוקרתי
|
|
קפה תמר לפני הריסתו [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
|
כאן שכן קפה תמר [צילום: יוסי מטלון -אדריכל]
|
|
|
|
|
בית הקפה נפתח בשנת 1941 וב-1956 הועבר לניהול הזוג אברהם ושרה שטרן. בשנת 1966 מת אברהם ורעייתו שרה עברה לנהל את בית הקפה לבדה. שרה הייתה אישה כריזמטית בעלת נוכחות וניהלה את בית הקפה ביד רמה. הכל עבר דרכה.
בית הקפה שכן בסמוך למערכת עיתון "דבר" ונהגו לשבת בו עיתונאים, פוליטיקאים, סופרים ואמנים. בין יושבי בית הקפה בתקופות שונות, כך מספרים, היו נתן אלתרמן, אורי ליפשיץ, מנשה קדישמן, דן בן אמוץ, נתן זהבי, עמוס לביא, יורם קניוק, רוני סומק, עמוס קינן, יזהר אשדות ואלונה קמחי. כן גם גדעון סער, שלי יחימוביץ, איתן כבל, סילבן שלום, יורם קניוק דודי בוסי. כשנסגר עיתון "דבר" התפזרו העיתונאים בין בתי הקפה השונים.
בסוף שנות ה-80 התפרסם בית הקפה בקרב הציבור הרחב בארץ בזכות השיר "גרה בשינקין" שכתב יאיר לפיד: "גרה בשינקין, שותה בקפה תמר רוצה לעשות גם סרט קצר". השיר, אותו ביצעה להקת "שלישיית מנגו", הפך ללהיט והביא פרסום רב לבית הקפה, גם בקרב הציבור הלא תל אביבי וכזה שלא הכיר את קפה תמר.
קפה תמר לא היה בית קפה יפה במראהו. מיושן ודהוי היה. גם הקפה והמזון בו לא היו מהמשובחים על-פי עדויות יושביו. אבל היה בו כנראה קסם והילה לא מוסברים. עובדה ששרד במשך למעלה משבעה עשורים ונחשב מבתי הקפה היותר ידועים בעיר ואף נכתבו עליו שירים.
כשנודע על הכוונה להרוס את בית הקפה המיתולוגי נעשו בקרב יושביו הקבועים מאמצים להצילו ולהמשיך פעילותו. היום אפשר לקבוע סופית כי מאמצים אלה כשלו. בית הקפה נסגר ביוני 2015. כשלושה חודשים לאחר סגירתו נפטרה בעלת ומנהלת בית הקפה שרה שטרן והיא בת 90.
|
| תאריך:
|
01/06/2021
|
|
|
עודכן:
|
01/06/2021
|
|
אלי אלון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
א.א.א
|
3/06/21 07:11
|
|
באולם תיאטרון הסטודיו הופך "חלום ליל קיץ" לבמה עתירת דמיון, הודות לבימויו של יאיר שרמן את הלהקה הגדולה לדמויות הסוריאליסטיות של שיקספיר ליצורים חיים, עתירי הבעה הכובשים את הקהל. כל אחד, גם בתפקיד קטן ככל שיהיה. על הכל מולך המלך אוברון המנווט את שליחו פק לטפטף סם הזיות לזוגתו טיטניה, כדי שתתן לו במתנה את הנער ההודי מחמד נפשה; ובמקביל, גם לארגן את מערבולת האהבות של הצעירים בארמונו. כל זה מתרחש ביער קסום, בליל קיץ, כשהמלך יפה תואר והכה מרשים (אסף יונש) ושלוחו פק (יניב שביט המפליא ביכולת התנועה שלו ובשליטה בכפות ידיו) גורמים למלכה טיטניה (ליאור כהן הענוגה והיפהפיה) להתאהב בחמור. באנגלית, המילה ass משותפת הן לחמור והן לתחת. חבל שבעברית השימוש תחת מוגבל וחסר את כפל הלשון באנגלית.
|
|
|
|
|
ב-1910 מגיעים הזוג ניטה-רוזילנד (בנטוויץ') ומיכאל אמיל לנגה שזה לא מכבר נישאו, לביקור "ירח דבש" בארץ ישראל. השניים מסיירים במרחבי הארץ ברגל וברכב (כרכרות). ניטה היא בתו - אחת מ-11 ילדיו - של המשפטן היהודי הציוני האנגלי הרבט בנטוויץ, עו"ד בשירות התנועה הציונית ממנסחי הצהרת בלפור, ומיכאל לנגה הוא בן למשפחת סוחרים אמידה מגרמניה שהגיע לאנגליה בסוף המאה ה-19 ולמד משפטים בלונדון. הזוג מתאהב בנופי הארץ ובמיוחד נקשרו לנופי הכרמל ולמושבה זכרון יעקב. בתום חופשתם חזרו לאנגליה. בביקורם השני בארץ בשנת 1912 הם מחליטים להתיישב בזכרון יעקב ולהקים כאן את ביתם.
|
|
|
|
|
נתוני משרדי הכלכלה והעבודה מצביעים על כך שאל אף ולמרות הקורונה, שנת 2020 המשיכה להיות עתירת תאונות בענף הבנייה והן אף נטלו נתח משמעותי ביותר מכלל תאונות העבודה במשק הישראלי. אם בשנת 2019, שהייתה "שנה נורמלית", ללא קורונה, נהרגו בסך-הכל 84 עובדים בתאונות עבודה, מתוכם 40 בתאונות בענף הבנייה, הרי שב-2020, שבה כידוע היה המשק הישראלי משותק כמעט לחלוטין במשך רוב ימות השנה, היו בענף הבנייה 31 הרוגים מתוך 57 הרוגים בתאונות עבודה בסך-הכל.
|
|
|
|
|
בשבועיים האחרונים חוותה ישראל ביטוי ראשוני לאסטרטגיית קאסם סולימאני: הקפתה בטבעת אש מכל הזירות, גם בזירת הפנים. לזירת עזה, המתפרצת מדי פעם למלחמה, ניתנה הפעם מסגרת חדשה. במוקדה הוצבו אל-אקצה וירושלים, מה שהצית את פרעות ערביי ישראל.
|
|
|
|
|
הרב שלום כהן - יו"ר חכמי התורה" של ש"ס, עשה השבוע צעד משמעותי כשלא היסס, מול התקשורת הישראלית והזרה, לומר לשגריר "איחוד האמירויות הערביות" את מה שכול יהודי יודע מאז חורבן הבית השני: שליהודים אסור לעלות להר-הבית. הוא אפילו חידד את הנקודה הדתית עד כדי חידוד פוליטי כשהוסיף ש"הר-הבית שייך לערבים". איסור העלייה להר-הבית הועלה כבר בעבר והפך להלכה פסוקה על-ידי הגר"ע יוסף, שגם אסר על כוהנים לטוס מעליו. האיסור הזה נאמר במפורש על-ידי הגרי"ש אלישיב, על-ידי הגרש"ז אוירבך, על-ידי הגרב"צ אבא שאול ואף נאמר ונחתם מפורשות על-ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, האיש שהציונות הדתית כל כך סוגדת לו.
|
|
|
|
|
