נתניהו מוחזק איש מבריק, גאוני,
שֶׁדְּבַר שקר אצלו הוא מכשיר שלטוני.
עת מולו בפרהסיה נחשף הכזב -
הוא אל מול האמת, לא מניד כלל עפעף.
הצהיר נתניהו עם יד עלי-לב:
"עם עבאס הצורר, לא אַדוּן, לא אשב.
עם האיש המשוקץ לא היה לי שיג-שיח
המטִיל בי חשד זה, כזבים הוא מפיח".
עוד מצהיר זאת הביבי, על מְסַך טֶלֶוִיזְ,
עבאס בהאי-לישנא
1, מצהיר ומכריז:
"עם ביבי לי פלירט שנמשך כבר שנתיים
כל מִשְׁאֶלֶת הבטיח, בשבועת שֵׁם-שָׁמַיִם,
וככל שהלכו וְתָפְחוּ הבטחות
נתתי אמון בו - פחות ופחות".
כך הסיח בנחת, האיש, זה מנסור,
וחשף שקרי ביבי בפני הציבור.
אני, אשר ראש לי, תכלכל עד בושה,
עלה בי זכרה של בדיחה נדושה:
עלם הפציר בעלמה מֵעַלְמוֹת
ברוב חן, על-מנת בְּדוֹדֶיהָ לִזְכּוֹת.
והייתה העלמה מסמיקה, ממאנת,
ובנועם מלים, בפניו מתחנחנת.
טעמיה עמה, כך הייתה לו טוענת:
ראשית, אנוכי בתולה מהוגנת;
שנית, אם עמך אתפלש על משכב
על אמי-הורתי, עולמה יֶחֱרַב;
ושלישית, עת פָּגְשִׁי באותו "נחש פתן"
אחרי זה, תמיד, לי כואבת הבטן.
