מכתב מרתק שנחשף כעת בכתב-ידו ובחתימתו של יוסף טרומפלדור, ושנכתב בלונדון בשנת 1917, עוסק בחזונו אודות הקמת הגדודים העבריים ומתוך כך הוא מתעניין באירועי השגרה, אשר הם אשר יבססו לדעתו את התרשמות מפקדיהם באשר להמשך הדרך ומימוש התוכנית.

טרומפלדור מתעניין בהיבטים השונים של משמעת החיילים היהודים בצבא הבריטי בצורה מפורטת מפני שהוא סבור שיש לעשות הכל, גם אם מדובר על שינוי דפוסי התנהגות בהם הם מורגלים, כל זאת בציפייה להקמת גדוד יהודי לוחם.

מכתב מעניין שנכתב במהלך שהותו של טרומפלדור בלונדון, לשם הגיע במטרה לסייע לזאב ז'בוטינסקי במאמצים להקמת גדוד יהודי לוחם. בתקופה זו כבר פורק "גדוד נהגי הפרדות" ורבים מחייליו עברו לשרת בפלוגה יהודית בגדוד הלונדוני ה-20 שהיוו מאוחר יותר את גרעין "הגדודים העבריים".

המכתב שנחשף כעת נשלח ככל הנראה לאחד מהחיילים היהודים בגדוד ה-20. הוא עוסק בשינוי הנדרש בהתנהגות החיילים כדי לשפר את תדמיתם בעיני הבריטים ובאמצעות זאת לקדם את חזונם של טרומפלדור וז'בוטינסקי אודות הקמת גדוד יהודי לוחם בארץ ישראל ומצרים.

להלן תמלול המכתב, אשר מתורגם מרוסית, שבה דיבר וכתב טרומפלדור כשפת המקור שלו, לעברית נוחה לקריאה תוך שימור משמעויות וניסוח בהתאם (בתרגום של שלמה ארליך): טרומפלדור כותב: "אני שמח מאוד שהעניינים שם אצלכם מסתדרים בהדרגה. לדעתי, אם הבחורים יבינו סופית שעל-ידי גישה רעה לשירות הם פוגעים קודם כל בעצמם, הם יחזרו למוטב והכל ילך חלק... ומה יהיה אחר כך בחזית? על זה עדיף שלא לחשוב.

"ראשית, אין לך כעת שום דרך לעזור ורק תוכל להרוס לעצמך את מצב הרוח; שנית, עוד לא ברור לאן יִשְׁלְחוּ. אולי ישלחו לפלשתינה ואז נישאר שם כל היחידה, זה בהחלט אפשרי. העיקר עכשיו שהבחורים יתנהגו יפה; אז ייתכן שיהיו קשובים יותר לרצונותיהם.

"בכל מקרה, אני שוקד על העניין ואמשיך לשקוד עליו. אם כולכם שם תוכלו לגרום לאנגלים לכבד אתכם, לפחות קצת, באמצעות התנהגותכם, זה מאוד יעזור למאמציי. תסביר את זה היטב לכל הבחורים בבקשה. "למשל, הגיע הזמן שהם יפסיקו עם ההרגל ללכת לרופא כשלא מדובר במצב חרום. זה בדרך כלל מכעיס את הממונים ומחמיר את מצבם של הפקודים".

טרומפלדור מוסיף להתעניין ולשאול על אימוניהם של החיילים היהודים: "למה לא כתבת לי את שמותיהם של מי שהודחו מפלוגת האימונים? ספר לי כיצד מאמנים אתכם, אילו שיטות נשק אתם כבר יודעים? מי מלמד אתכם - קצינים או סמלים"?

יוסף טרומפלדור (1880-1920), יליד פיאטיגורסק, היה הקצין היהודי הראשון בצבא רוסיה, ושירת במלחמת רוסיה-יפן, במהלכה ריסק פגז את ידו השמאלית והיא נקטעה. בינואר 1905, במסגרת התבוסה של הצבא הרוסי בקרב על המבצר הימי פורט ארתור, טרומפלדור נפל בשבי היפני. במהלך התקופה שלו בשבי הוא עסק בהקמה של מוסדות וארגונים ציוניים ולאומיים למען השבויים היהודיים.

טרומפלדור עלה לארץ ישראל ב-1912 ועבד כפועל חקלאי. בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא השתתף במערכה בחצי האי גליפולי כסגן מפקד "גדוד נהגי הפרדות" וכמפקד הגדוד.

ובאשר לרקע המכתב עצמו מבחינה היסטורית של מפעלו יש לראות את תחילתו באוקטובר 1916 אז הוא יצא ללונדון כדי לסייע לזאב ז'בוטינסקי בהקמת גדוד יהודי לוחם. המאמצים שלהם הובילו להקמתם של "הגדודים העבריים" בשנת 1917.

אחרי המלחמה טרומפלדור חזר לרוסיה והיה בין מייסדי "החלוץ". בשנת 1919 הוא שוב עלה לארץ ונקרא לסייע בהגנת יישובי "אצבע הגליל". הוא נהרג בקרב על תל-חי בי"א אדר תר"ף. אופיו וגבורתו הפכוהו לדמות מופת בקורות הציונות.