מכתב למפכ"ל המשטרה

אדוני המפקח הכללי,

בתקופה האחרונה חלה התדרדרות דרסטית ומדאיגה בביטחון האישי של כולנו. רק לאחרונה אזרחי ישראל היהודים עמדו חסרי אונים מול השתוללות אלימה של פורעים ערבים ובעיקר מול תשובה מבישה של משטרת ישראל שאתה עומד בראשה. למען ההגינות צריך לומר שגם לפני שמונית למפכ"ל המצב היה בעייתי. כבר שנים ישנם מקומות בארץ אליהם המשטרה נמנעת מלהיכנס מחשש לחיי השוטרים ומקומות בהם שימוש בירי חי לחיסול חשבונות או ב"שמחות" הוא מעשה יום ביומו.

המגזר הערבי בישראל מחזיק כמות עצומה של נשק לא חוקי והמשטרה נמנעה עד כה מלהתמודד עם הבעיה. ועוד לא אמרנו מילה על בנייה בלתי חוקית, השחתת רכוש ציבורי, פשיעה חקלאית, תשלומי פרוטקשן, גניבת מכוניות, פריצה לבתים, מעשי רצח ועוד כהנה וכהנה מעשים בלתי חוקיים שברובם למגזר הערבי ייצוג יתר בולט. כל אלו לא החלו אתמול ואי אפשר להאשים אותך בהם. ברם, במזל טוב, אחרי יותר משנתיים בהן כיהן ממלא-מקום, נבחרת אתה למפכ"ל קבוע של משטרת ישראל. תלינו בך תקוות גדולות ולצערי עד כה, כגודל הציפיות כך גודל האכזבה.

אתה צודק שתפקיד המשטרה להתנהג באופן שווה לעבריינים בלי קשר לדתם. משטרת ישראל לא צריכה להיות משטרה עבור יהודים בלבד ולא להגן רק על יהודים, אלא על כלל הציבור. עם זאת הניסיון שלך לייצר סימטריה מלאכותית בין המוני פורעים ערבים ובין כמה חוליגנים יהודים היה מופרך ומקומם. מופרך משום שההבדלים בין "שני הצדדים" ברורים לכול מי שמוכן לפקוח את עיניו. פרעות הערבים קדמו למעשי החוליגניות של היהודים ואי אפשר להתבלבל מי היה הצד התוקף ומי הצד המותקף. שנית הפורעים הערבים היו רבים מאוד והחוליגנים היהודים קומץ קטן בטל בששים.

שלישית, הפורעים הערבים שונאים את המדינה ואת תושביה היהודים והצטרפו לאויבנו בזמן מלחמה, בעוד שהחוליגנים היהודים, למרות שמעשיהם האלימים ראויים לכול גינוי, אינם אויבי המדינה אלא בדרכם הפסולה אוהבים את המדינה ורוצים בטובתה. ניסית למכור לנו אשליה שמדובר בסכסוך שכנים שיצא משליטה או מלחמת כנופיות אבל זו הצגה מעוותת של המציאות. גם בלי לחקור מי יזם, מימן, ארגן והתסיס אפשר להבחין שברוב המוחלט של המקרים המותקפים היו אזרחים יהודים שלווים ושומרי חוק שהותקפו ללא סיבה פרט להיותם יהודים וברוב המוחלט של המקרים המתקיפים היו גברים ערבים צעירים משולהבים ומוסתים.

מסלול בטוח

גל האלימות העכור ששטף את הערים המעורבות היה ללא שמץ של ספק מתוכנן, מתוזמן ומכוון ולהוציא חריגים בודדים חד-צדדי. המרד הערבי שחווינו נועד בלי ספק לחזק את אויבינו ולהחליש אותנו בזמן מלחמה, להראות לנו שאיננו בעלי הבית בארצנו ולדחוק החוצה את היהודים מהערים המעורבות. לצער כולנו הפורעים השיגו חלק ממטרתם.

מאז הפרעות בערים המעורבות דפוס ההתנהגות של רוב אזרחי ישראל השתנה. העיר יפו, עד לאחרונה חלק מתל אביב, הפכה לזירת לחימה וחזרה בין לילה לימי מלחמת העצמאות. כל יהודי שחולף דרכה בלילות שם נפשו בכפו. אזרחי ישראל היהודים מצביעים ברגליים ומדירים רגלם מהעיר. אחרי הכל מי רוצה שמכוניתו תושחת או תישרף? מי מוכן להסתכן בכך שהמון צמא דם יקיף את מכוניתו, ישלוף אותו ממנה ויעשה בו ובמשפחתו שפטים? ומי רוצה לפרנס אנשים שמזדהים עם הגרועים שבאויבינו? גם מי שמחזיק נשק ברישיון חושש לעבור שם מפחד שיאלץ להשתמש בנשק ויימצא עצמו בחקירת משטרה.

לכן עבור רבים מאיתנו יפו היא מחוץ לתחום. חסל סדר ביקורים בשוק הפשפשים, טיול ביפו העתיקה או בנמל יפו ואפילו מעבר דרך העיר בחזרה מבילוי בתל אביב. למרות שגובה הלהבות ירד מאז, גם כיום, כשאני נוהג בלילה אני מעדיף מסלול שלא עובר ליד יישובים ערביים כולל לוד ורמלה. מפאת קדושת החיים ויתרתי על החומוס של חליל, הפיתות של ג'ומעה והבשרים של אליאס ורבים נוהגים כמוני. למותר לציין שביטלתי את החופשה שהזמנתי במלון בעכו והזמנתי חופשה במקום אחר בטוח יותר. לרוע המזל לתושבי הערים המעורבות ולאנשים שמגיעים לשם במסגרת עבודתם אין אופציה כזו ובשל אוזלת ידה של המשטרה הם נאלצים לחיות בפחד ולהמשיך לחוות טרור כמעט על בסיס יום יומי.

בזמן הפרעות חזינו בתגובה רפה ומכילה של המשטרה. המשטרה השקיעה כוח לא מידתי כנגד היהודים שהותקפו במקום לפעול ביד קשה נגד הפורעים הערבים כפי שנדרש. המשטרה בהנהגתך גם שידרה והדהדה מסר מזיק ושיקרי כאילו הפורעים הם ציבור מופלה לרעה ומתוסכל שאיבד את קור רוחו ושהפרעות אינן אלא תגובה ספונטנית לפרובוקציות של אנשי ימין קיצוניים ולא כפי שהייתה השתוללות לאומנית. בכך העניקה המשטרה לפורעים במובלע הצדקה למעשיהם. בלא מעט אירועים המשטרה אפשרה לפורעים "לפרוק את זעמם" ולפגוע ברכוש יהודי, מסר ברור שרכוש היהודים הוא הפקר ושהכול מותר ובלבד שלא יהיו אבידות בנפש.

שיטור יתר

אגב, לא רק המשטרה התרפסה בפני הפורעים. באופן שאין משפיל ממנו, חיילי צה"ל בחלק מהבסיסים הונחו להישאר בבסיס מפחד שיותקפו בדרך הביתה על-ידי פורעים. במקום מה שהתבקש, שהחיילים יצאו מהבסיס עם נשק ויגנו על הדרכים. באותו זמן ממש שחיילינו הסתגרו בפחד בבסיסיהם, משפחות שלוות ולא חמושות נקלעו למארבים בכבישי הדרום המופקרים שבנס לא הסתיימו במעשי לינץ'. בתגובה משטרת ישראל בראשותך מצאה פתרון גאוני: שבטי הבדואים יאבטחו את כביש דימונה באר שבע. וזו לא בדיחה אלא יוזמה אמיתית של משטרת ישראל.

משטרת ישראל ב"הנהגתך" לא מנסה לפרק את המוקש אלא לקבור אותו באדמה. המשטרה נמנעת מעימותים עם הפורעים ובמקום שהפורעים יפחדו מהמשטרה היא מנסה לפייס אותם ולרכוש את אמונם. במקום להציף את הכבישים בניידות ולרשת את הרחובות והצמתים במצלמות, במקום מעצרים המוניים וחתירה למגע בכול התפרעות מדיניות המשטרה היא להימנע מ"שיטור יתר", לזוז הצידה כדי לא לבלוט בשטח וכדי לא להרגיז את האוכלוסייה הערבית. בפרעות תרפ"א משטרת ישראל מיישמת מדיניות "מקל וגזר". מקל ליהודים וגזר לערבים.

הבעיה עם השיטה הזו היא שהיא לא עבדה בעבר ולא תעבוד בעתיד. מתישהו בעתיד הקרוב המהומות יתחדשו כי המוטיבציה והיכולת של הפורעים לא נעלמו ומשום שהפרעות הוכיחו לגורמים האלימים בתוך ערביי ישראל שהאלימות משתלמת. הפרעות הבאות צפויות להיות רחבות יותר, אלימות יותר וקטלניות יותר. לפי התנהגותה הנוכחית, בגל האלימות הבא משטרת ישראל כנראה תנחה את אזרחי ישראל היהודים להסתגר בבתים עד יעבור זעם או לנסוע בכבישי הארץ בשיירות מאובטחות כמו בלבנון ובעזה בזמנו.

אבל להערכתי מה שיקרה בפועל, אדוני המפכ"ל הוא הפוך. כבר עכשיו סיר הלחץ של האוכלוסייה היהודית רותח ועומד בפני התפוצצות. כבר עתה אנשים רבים מתעניינים ברכישת נשק וכול אדם שני תר אחרי אמצעים להגן על עצמו ועל משפחתו. בקרב ציבורים רחבים קיימת תחושה של רגע לפני אסון, של אובדן דרך ושל להיות או לחדול. הציבור היהודי שומר החוק מאבד את סבלנותו ולא ישלים לאורך זמן עם מצב שהוא חי בפחד בארצו. לנו הציבור היהודי בישראל אין לאן לברוח ואין אפוא להסתתר.

אם איום הטרור הפנימי לא יטופל על-ידי משטרת ישראל ושאר הגורמים המוסמכים, אני די משוכנע שבשנים הקרובות ציבורים רחבים יתמגנו וייקחו את החוק לידיהם. אני צופה שבפרעות הבאות לא עשרות אלא עשרות אלפי יהודים ייצאו לרחובות כשהם נושאים נשק חוקי ולא חוקי כדי להגן על עצמם על רכושם ועל קהילתם. אם משטרת ישראל לא תתעורר היום, בפרעות הבאות מליציות יהודיות אלימות ישטפו את רחובות ישראל ויתעמתו עם הפורעים במקומה. הדרך היחידה למנוע זאת היא יד חזקה כנגד הפורעים ולא רדיפה נגד המתגוננים. אוזלת היד של המשטרה בטיפולה בבעיית הטרור הפנימי תוביל לאסון. במורד המדרון שתחילתו במדיניות פייסנית של המשטרה מצפה לנו מלחמת אחים. בקצה הדרך שאליה מובילה המשטרה זורמים נהרות של דם.