משמר הגבול
ללוחמה נגד חתרנות יש שני צדדים - עבודה ארוכה ומתמשכת של השב"כ, כולל מודיעין וסיכול - ושיטור פעיל של משמר הגבול (מג"ב), שמגמתו למנוע הפרות-סדר (הפס"ד) בתחומי מדינת ישראל, ביהודה ובשומרון.
נראה, כי השב"כ לא היה עם האצבע על הדופק של ערביי ישראל, למרות שהפרעות היו צפויות, כולל מה יעשו ערביי ישראל במהלך התקפת אויב ערבי על המדינה. ובכל זאת, הופתענו באופן חמור. כל מי שעיניים בראשיהם ראו זאת בפרעות קודמות, שחוללו ערביי ישראל. נראה, כי השב"כ וצה"ל לא שיתפו את המשטרה בהערכות המודיעין, שצפו את חידוש הפרעות; והמשטרה, שממילא אינה מתפקדת, גם בגלל מיעוט כוחה, הופתעה. יצטרכו לבדוק היטב את הסיבות להפתעה, שייקברו תחת תלים של דיס-אינפורמציה, של יחסי ציבור ושל קופירייטינג מבריק, שיכסה על האמת. בכנס "הביטחוניסטים" היו שסברו, שתגובת המשטרה הייתה הולמת ונכונה, אם כי מאוחרת. איני נמנה עליהם.
ראוי לקבוע חד וחלק: הבעיה העיקרית אינה מג"ב, אלא המטה הארצי של משטרת ישראל. לדעתי, מסורס מג"ב בהיותו חיל במשטרת ישראל. צריך להפריד בהקדם את מג"ב מהמשטרה, ולהחזירו למעמד חיל עצמאי - כפי שתכננו מקימיו אחרי מלחמת הקוממיות - בסגנון חיל הספָר הבריטי; או, לחלופין, כפיקוד מבצעי בצה"ל.
מג"ב יודע היטב להתמודד עם הפס"ד. כדי לעשות זאת, צריך לשחררו מכבלים, שהניחה עליו המשטרה, גם בגלל היותה מוסתת ומנוונת בעקבות שנים של תוכניות הדרכה מעוותות, שהנחילה לה קרן "יוזמות אברהם".
הכנה לסיבוב הבא
הספירה לאחור לקראת הסיבוב הבא החלה. רק עיוורים, חירשים ושוטים אינם מבינים זאת. משמע, צריך להכין את החזית ואת העורף לספיגה, וצריך לתכנן צעדים, שיענישו את התוקפים בחוזקה, וינחיתו עליהם מכות אנושות. ד"ר שרמן ואחרים בפורום של כנס "הביטחוניסטים" סברו, כי בסיבוב הבא יש להשמיד לחלוטין את הזרוע הצבאית של חמאס.
בינתיים לא השתנה כמעט דבר באזור חוטף-עזה. בתים ומבני ציבור טרם מוגנו באזור הקרוב לגבולנו עם עזה. מה יש למהר?! הגישה המקודשת בישראל, שאין לתחקר את האירועים, ואין להפיק לקחים, עובדת שעות נוספות; והיא מצליחה. העורף והחזית הוכו ב"שומר החומות" (אפילו אצלנו בשרון נחתה רקטה - פעם שנייה תוך כשנה), ושום דבר לא יזיז את הקרנף מרבצו.
אלה כמה נושאים לפעולה, ולמחשבה, בעקבות "שומר החומות", ולא רק בעקבותיו. חלקם הם רעות חולות, שמלוות את הפארטץ' הישראלי, גם הצבאי, עשורים רבים:
· הרתעה - ב"שומר החומות" נכשלנו כישלון חרוץ, כשלא הגבנו בעוצמה רבה על הירי לעבר ירושלים הבירה. צריך לתכנן תגובה הולמת תרתי משמע, אם הירי על בירתנו יתחדש. באותה המידה, לא הגבנו ב"שומר החומות", ובסיבובים קודמים, על הירי לעבר נתב"ג, שגרם לסגירת השמיים הישראלים לטיסות של חברות תעופה זרות. נתב"ג הנו נכס אסטרטגי חשוב, וצריך להכין מענה הולם לאיום עליו.
· הכנת הצבא למלחמה - הגיע הזמן, שצבאנו יכין תוכניות מלחמה, שמכוונות לניצחון על האויב (חמאס וחיזבאללה), ולא ל"הכלה", שנועדה להנציח את המלחמה, או לכל תולדה מתוחכמת של המונח, שיפנטזו קופרייטרים. "שומר החומות" היה אך סיבוב אחד, וקצר. נחשפו בו יתרונות, והתגלו חסרונות וליקויים. אם צבאנו לא יפיק לקחים, כהרגלו בקודש, נגיע לסיבוב הבא בפיגור רב - כמו לכל מלחמותינו. אנחנו במרוץ על חיינו ועל קיומנו כמדינה. לכן, עלינו לרוץ קדימה במהירות רבה, כדי לא לפגר. מולנו עומד אויב מתוחכם, שנועץ במעצמה אזורית שוחרת רוע ושנאה; וכרגע, בעקבות עליית הדמוקרטים לשלטון בארצות הברית, מצטרפת וושינגטון לשונאינו במערב אירופה, ומחזקת את יכולתה של אירן לאיים עלינו ועל כל המזרח התיכון.
· הסברה (כיום מצטעצעים במונח, דיפלומטיה ציבורית, אך מתכוונים לאותו הדבר) - פיקוד העורף הגדיל לעשות, יש להודות, אך בכל הנוגע ליחסי החוץ של ישראל ולקהילות יהודיות בגולה - נאדא, גארנישט, זילץ'. היה לי מורה, שקרא לזה, "מינוס 273 מעלות [צלסיוס]" (טמפרטורת האפס המוחלט). כבר לפני כמה עשורים, בשובי מלימודיי בטקסס, התרעתי בפני שר החוץ דאז, כי עלינו לפעול מהר וחזק בקמפוסים ובקרב קהילות יהודיות בארצות-הברית, לפני שנאבד את הקהילות הללו. כבר אז הבנתי, שמערב אירופה אבודה מבחינתנו. לצערי, כבר החמצנו את השעה בארצות-הברית, ואנחנו מאבדים בסיטונות את הדור הצעיר הנוכחי - יהודים וגויים כאחד.
דרך אגב, סקרים מצאו, כי בדמוקרטים וברפובליקנים יש עדיין רוב ברור, התומך בישראל. זה מושתק על-ידי עיתונות אנטישמית בארץ ובארצות-הברית ועל-ידי הפרוגרסיווים, שהשתלטו על המפלגה הדמוקרטית, ומכוונים את ארצות-הברית למדיניות בינלאומית הרת-אסון ולפעולות אנטישמיות נגד מדינת ישראל. ההסברה הישראלית לוקה מאוד, לדעתי, כיוון שמשרד החוץ מנהל אותה בגישה דפיטיסטית, ואינו פועל במרץ (פרו-אקטיווי) לבלום את ההסברה הערבית (כביכול בטענה של מחסור בתקציב).
· מיגון - יש להשלים מיד את מיגון הבתים בישראל - גם לאור בדיקה הנדסית של הבתים ושל המבנים, שנפגעו ב"שומר החומות". פיקוד העורף אמור לבדוק זאת בית אחר בית. גיליתי להפתעתי, שגם במקום מגוריי בשרון יש הרבה בתים לא-מוגנים, ועל המקלטים איני רוצה להרחיב דיבורים. יש להכין תשתית לטיפול בנכים, בקשישים ובאנשים בודדים, למרות מגבלות, שיכולים להטיל יועצים משפטיים הזויים, עקב החוק להגנת הפרטיות.
· חוסן - קו החזית גילה חוסן רב, אך יש לתגבר את מערכי החוסן ביישובים, ולהכין תשתית (מגויסת למילואים?) לתמיכה בחוסן, שתיכנס לפעולה מיד כשיתחילו טילים/רקטות ליפול גם בעומק שטח ישראל. ב"שומר החומות" הרחיקו הרקטות מהדרום עד השרון. בסיבוב הבא יש להתכונן להצטרפות סוריה, חיזבאללה ואולי גם ערביי יהודה ושומרון לתזמורת.
· הגנה מרחבית - אחרי מלחמת ששת הימים, הפקרנו בטיפשות של שחצנים את ההגנה המרחבית (הגמ"ר), שנועדה לשמור על שטחי המדינה - גם במלחמה. אומנם מאז תש"ח לא חווינו פלישה ערבית, אך לקחי תש"ח לימדו, שיישובים, שהוכנו היטב להגנה, עמדו באתגר, ובלמו את האויב (עיינו בערכים משמר-העמק ויד-מרדכי). עוד למדנו בתש"ח, כי יישובים, שהתגוננו בתקיפות ובתבונה נגד הפולשים, גרמו להם אבידות, ושיבשו את תוכניותיהם המבצעיות, ולא נפלו בידי האויב. לכן, לדעתי, יש לבנות מחדש את ההגמ"ר, ולתת ליישובים ברחבי הארץ, בשומרון וביהודה יכולת מבצעית אמינה להתגוננות, תוך תיאום עם הפיקודים המרחביים. משמע, יש לחלק להם נשק, ובעיקר, ליישובים מבודדים, לאמן את אנשיהם, ולהכשירם להגן אקטיבית על בתיהם.
· היחסים עם ארצות-הברית - הנם בעייתיים מאז תש"ח (ואולי עוד קודם לכן, בימי ממשל פ"ד רוזוולט), כיוון שמחלקת המדינה עוינת מסורתית לישראל, גם כשזכינו לנשיאים אוהדים (והיו מאז תום מלחמת העולם השנייה לא-מעט נשיאים עוינים לישראל). בטעות, מודדים אצלנו את עמדת האמריקנים כלפינו בגודל הסיוע הכלכלי והסיוע הצבאי, שמעניקה לנו ארצות-הברית. כפי שהדגים הנשיא אובמה, שונא ישראל דגול, יכולה ארצות-הברית להגדיל את הסיוע לישראל, ולפגוע בה קשות בזירות אחרות (הסכם הגרעין עם אירן, עצרת האו"ם וכיו"ב). הגדלת הסיוע מסנוורת, ואינה מניחה לנו לראות את המצב כאשורו.
היקף הסיוע הביטחוני נקבע בהסכמי קמפ דיוויד, ועל היקף סיוע האזרחי מתמקחים מדי פעם. למרות זאת, הסיוע האמריקני אינו חיוני, וחשוב לתעשיית הנשק והמטוסים האמריקנית. ישראל יכולה להצטמצם מעט, ולהגדיל את התוצר הלאומי, כדי שיכסה על העדר הסיוע האמריקני. יתר על כן, ניתן למצוא בעלות-ברית הרבה יותר אמינות מארצות-הברית, ולשתף אתן פעולה במישור הטכנולוגי. זה יבריא את הכלכלה, וישפר מאוד את מצבנו האסטרטגי. כידוע, לחצו הבית הלבן ומחלקת המדינה, וכפו על ישראל הפסקת-אש ב"שומר החומות". לדעת קרולין גליק, יוצר הסיוע הצבאי האמריקני תלות פסיכולוגית של ישראל בארצות-הברית, והיא הגדירה אותו בכנס "הביטחוניסטים" כ"פלונטר מרכזי באי-החשיבה הישראלית".
