בשנות ה-70 של המאה שעברה נראה היה, כי כל עושרו של העולם תלוי בגורם אחד: הנפט. כיום נראה שכלכלת העולם כולו תלויה בגורם אחד: חיסוני הקורונה. הללו מיוצרים במספר קטן מהדרוש, הם נושא רגיש מבחינה פוליטית ומחולקים בצורה בלתי שווה. בעוד החיסונים מסייעים למשק האמריקני לזנק ומעלים את האינפלציה, חלקים אחרים בעולם נותרים חשופים להתפרצויות של הנגיף ולנסיגה כלכלית.

הבנק העולמי עדכן כלפי מעלה את תחזיתו לצמיחה העולמית השנה וכעת צופה 5.6%, אבל זהו סיפור של שתי התאוששויות נפרדות – אומר אקונומיסט. המדינות העשירות, שרבות מהן מחסנות את תושביהן יחסית במהירות, נהנות מאמונה ותקווה. במדינות בהן החיסונים מתעכבים, במיוחד בעניות ביותר שביניהן, המשקים נעים בכיוון ההפוך.

עשר המדינות בעלות שיעור ההתחסנות הגבוה ביותר ייהנו השנה מצמיחה ממוצעת של 5.5%; בחמש בעלות השיעור הנמוך ביותר היא תהיה 2.5% בלבד. ההתחסנות המהירה בארה"ב (קרוב ל-70% מהבוגרים) הזניקה את תחזית הצמיחה מ-3.5% ל-6.8%; ב-29 המדינות העניות ביותר, בהן התחסנו רק 0.3% מהתושבים, תחזית הצמיחה המצרפית היא 2.9% - השנייה הגרועה ביותר מזה שני עשורים; הגרועה ביותר הייתה אשתקד.

ההתחסנות מסייעת לכלכלה בשתי דרכים. האחת: היא מאפשרת להקל את מגבלות הקורונה. השנייה: היא מורידה את הסיכון לעתיד ובכך מגבירה את הביטחון המוביל להרחבת הפעילות הכלכלית. לנוכח חשיבותו של הפער בהתחסנות העולמית, ראוי לשאול באיזו מהירות הוא ייסגר. יפן, קוריאה הדרומית. ברזיל, טורקיה ומקסיקו יגיעו עד אוגוסט למצב בו רוב תושביהן יקבלו לפחות את המנה הראשונה. דרום אפריקה והודו יגיעו ליעד זה רק בדצמבר, אם כי בשתיהן רבים כבר החלימו מהקורונה – מה שמעניק להן רמה מסוימת של חסינות עדר. דויטשה בנק צופה, כי הודו תגיע לחסינות עדר – 70% מתושביה – בתוך תשעה חודשים.

התאוששות בלתי שוויונית עדיפה מאשר העדר התאוששות, אבל עוצמתה בכמה מדינות עלולה ליצור בעיות נוספות למדינות אחרות. למשל: התאוששותה של ארה"ב הובילה לעליית מחירים של 5% בחודש מאי ועלולה להוביל ללחצים אינפלציוניים מחוצה לה. אינפלציה זו עלולה להזין את עצמה ולאלץ את הבנקים המרכזיים להגיב. טורקיה וברזיל הידקו בחודשים האחרונים את המדיניות המוניטרית שלהן, למרות המשך הקורונה. ב-11.6.21 העלה הבנק המרכזי של רוסיה את הריבית בפעם השלישית מאז מארס, לאחר שהאינפלציה הגיעה ל-6% בשל ההתאוששות הכלכלית בעקבות ההתחסנות המהירה.

אפילו אינפלציה זמנית עלולה לטלטל את השווקים הפיננסיים ולגרום למשקיעים להיות ספקנים לגבי מחויבותו של הפדרל ריזרב לספק כסף זול. דבר זה, בתורו, עלול להעלות את פרמיית הסיכון שמשלמים השווקים המתעוררים. תחזיות האינפלציה כשלעצמן אינן מעוררות דאגה מיוחדת, למרות שהתחזית כעת היא להתייקרות עולמית של 3.9% השנה (לעומת 2.5% אשתקד), אלא השלכותיהן בדמות מחיר הכסף.

האינפלציה העולמית תהיה השנה נמוכה בהרבה מזו הדו-ספרתית שנרשמה בשנות ה-70. אולם, מסביר אקונומיסט, כשם שמשבר הנפט אילץ אז את מקבלי ההחלטות להעלות את שערי הריבית אל מול כלכלה חלשה, כך גם המחסור בחיסונים כעת עלול לגרום להם חוסר נוחות דומה. המחיר של התחסנות בלתי שווה עלול להיות הידוק מוניטרי באיזורים שלא יהיו מוגנים מפני הקורונה.