הנה באים ימים

בנימין נתניהו ראש האופוזיציה, נפתלי בנט ראש הממשלה. השמיים לא נפלו, הארץ לא רעדה וגלי הים לא זרעו אימה, עולם כמנהגו נוהג, כמעט. הרי בידוע הוא כי ברגע שבנימין נתניהו יסולק מתפקידו, טללי אושר יעטפו את עם ישראל, ניצוצות של אהבה ילטפו את פנינו ועונג צרוף יהא מנת חלקנו.

כך הבטיחו לנו בגלגול עיני קדושים מעונים הפוליטיקאים שהחמלה והאהבה היא שפתם, כך הטמיעו בנו למעלה מעשור פרשני הכזב והרמייה, מהנדסי התודעה, כי לו יעלם זה האיש מחיינו, המרפסת של רומיאו ויוליה תהיה נוף חיינו. לו רק ירד מהבימה הציבורית האוויר יהיה צח יותר, נקי יותר, ציפורי שיר בסכנת הכחדה תתחלנה שוב להפציע בשמי ארצנו.

לכם ולכן המאמינים כי שורש הרע, הפורה רוש ולענה, ליבת החורבן ההרס וההסתה הינה פרי הרעל של איש אחד בנימין נתניהו, אני מבקש להקדיש את השורות הבאות. תהא זו תפילה, משאלת לב כמוסה או סתם תקווה חדשה.

בנימין באופוזיציה. עתה נכחכח בגרוננו ונישא תהילה לכל המזנבים בבנימין נתניהו, עכשיו באים הימים הבאים. הנה באים ימים טובים על עם ישראל בפרט והעולם כולו בכלל. הנה באים ימים של אושר וחיוך על לב האזרחים, ושמחה וששון ישמעו בכל בית, רחוב, סמטה ושכונה. הנה באים ימים ורצח על חרפת המשפחה לא יהיה, אלימות נגד נשים תיפסק, מקלטי הנשים המוכות יהיו למועדוני נוער.

הנה ימים באים ולכל אזרח תהייה קורת גג, בלי משכנתא, בלי חובות, בלי החשש שמא יפנו אותו מביתו. הנה ימים באים ודמי החסות לא ישולמו עוד והביטחון האישי יגרום לאזרחים לישון בבתים לא נעולים ונטולי מצלמות אבטחה. הנה ימים באים והקטרים לא יעבירו עוד מיליוני דולרים לחמאס אלא יממנו חבורות זמר ולהקות מחול עם רפרטואר מוסלמי נעים ורך.

הנה ימים באים השנאה נגוזה, נעלמה, הנימוס המופלג מנת חלקנו, העונג והשלווה סם חיינו, אין ייאוש בעולם. הנה ימים באים, התעשיה פורחת, המשק צומח, האבטלה נחלת העבר, עמותות המזון והצדקה נסגרו, איש תחת גפנו ותחת תאנתו באושרו חי.

הנה ימים באים ישראל השנייה טואטאה בכבוד רב אל מחסן הגרוטאות של ההיסטוריה, דמעה לא תיראה בארצנו, ימים של שקט ושלווה, ימים של מתיקות עילאית, של שוויון. הנה ימים באים ומלחמות הזהות היהודית, מלחמות הצביון וההדתה פינו מקומם לשמחת מדינת כל אזרחיה, מדינה בה כולם שווים, אפילו היהודים.

הנה ימים באים והחינוך פורח, חמישה תלמידים בכיתה עם שלושה מורים וסייעת אחת. ההישגים תואמי סינגפור, תלמיד נהיה תלמיד. הנה ימים באים, השירות הצבאי מתקצר לחצי, הצבא פושט מדיו ועסוק בלסייע למסתננים ומבריחי גבול ללמוד את השפה העברית. באירן מפרקים את הכורים הגרעיניים, בלבנון החיזבאללה יורה זיקוקי שמחה על הסכם השלום עם ישראל, בדרום החמאס מפורז וביהודה ושומרון אבו מאזן את דגלי ישראל מעל הקבר ברמאללה.

הנה ימים באים, האו"ם מקבל החלטות בעד מדינת ישראל, בבית המשפט הבינלאומי בהאג, מציגים את צה"ל כצבא המוסרי בעולם, האיחוד האירופי מוציא את תנועות החרם מחוץ לחוק, ובשער שכם וברובע המוסלמי רוקדים הורה ודבקה יהודים וערבים עם דגלי פלשתין.

הנה ימים באים והפוליטיקאים ידברו שלום ואהבה, השוטרים יחלקו שושנים צחורות ברחובות הערים, הרופאים ילמדו אופרה במיון, הסוהרים יריעו לאסירי החופש והמצפון, הרבנים יגלחו זקנם וימירו מגבעותיהם וכיפותיהם בכובע קסקט עדכני.

הנה ימים באים ומגישות החדשות לא תאנחנה, לא תגלגלנה עיניהם, לא תגבהנה גבותיהן. הנה ימים באים והפרשנים ידברו במתק שפתיים יפרשנו את כל הטוב הזוך והזוהר בארצנו, לא תישמע צעקה באולפננו, לא תישמע הכפשה בפאנלנו, הכל יהיה בבחינת דבש ניגר כמי נהר.

הנה ימים באים וסנדי ברנס ראשידה טאליב יתקבלו בנמל התעופה בן-גוריון על שטיח אדום ומקהלת ילדי היונה עם עלי הזית. הנה ימים באים ויהודי הגולה ישובו לציון ברינה, יהודי יוכל לחוש ביטחון בביתו בעיר מעורבת, לחוש את רוח האל בהר-הבית, יוכל אפילו ביום העצמאות להניף את הדגל במרפסת ביתו. הנה ימים באים. הבטחתם שרק אם הוא ילך הטוב הגנוז יופע ומיד. אנחנו ממתינים, הנה ימים באים.