האם תם עידן הסטארט-אפ ניישן

שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, נפגשה (יום ד', 16.6.21) עם ראשי רשות החדשנות, לפגישת עבודה ראשונה לאחר שנכנסה שלשום לתפקיד, כחלק מהממשלה החדשה. היום פרסמה הרשות את הדוח השנתי שלה, שוודאי היה על השולחן בפגישה. הדוח המקיף והמנומק הוא שיעורי הבית הכי טובים לשרה החדשה, שבממשלה החדשה המשרד שהיא עומדת בראשו הוסיף לשמו את המילה חדשנות וקיבל תחת אחריותו את רשות החדשנות, שהייתה עד כה חלק ממשרד הכלכלה.

הדוח מצייר שתי תמונות שונות, ואולי הפוכות: מהצד האחד יש בו שלל נתונים מעודדים ומחמיאים על עוצמתה של החדשנות הישראלית, על היציבות של הענף בזמן הקורונה - מה שהציל את היצוא הישראלי בשנת המשבר מקריסה מוחלטת - ועל תרומתם של עובדי ההיי-טק למשק ולכלכלה. אלא שיש בו גם נתונים מדאיגים והוא מצביע על מגמות מדאיגות, שאליהן אחזור בהמשך.

בחזרה לצד החיובי: כך, למשל, מצוין בדוח שעובדי ההיי-טק מהווים 10% מכלל המועסקים במשק, אבל הם אחראים ל-25% מתשלומי מס ההכנסה, 15% מהתמ"ג של ישראל מיוצר בהיי-טק והוא מהווה 43% מהיצוא הישראלי. הדוח מצביע בנוסף על עלייה בגיוסים של חברות סטארט-אפ, גידול במספר ההנפקות של חברות טכנולוגיה ישראליות והמשך העלייה בשכר, בגלל התחרות העזה על המשאב האנושי (שנובעת במידה רבה מהמחסור בעובדים בהיי-טק).

אז אם המצב כל כך טוב, מדוע יו"ר רשות החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, אמר בראיון לאנשים ומחשבים עם פרסום הדוח שהוא מוטרד ולא ישן טוב בלילות? התשובה פשוטה: נתוני השנה שעברה עלולים להכניס את הענף ואת קברניטי המשק לשאננות ולמחשבה שמה שהיה הוא שיהיה. כלומר, הם עלולים לחשוב שאם המצב היה טוב בשנת הקורונה, על אחת כמה וכמה שזה מה שיהיה אחרי היציאה מהמשבר, וזה יכול להטעות. החלק השני של הדוח מהווה קריאת השכמה ומוכיח שאם לא נתעורר כאן ועכשיו, החגיגה הזו עלולה להיגמר, או למצער להיות פחות שמחה.

אימוץ הטכנולוגיות החדשות - מעט מדי ומאוחר מדי

רשות החדשנות קובעת בדוח שההיי-טק הישראלי מתבגר, בשני מובנים: הגיל הממוצע של עובדיו הוא כבר לא 20 פלוס, וסטארט-אפים שקמו לפני 4-3 שנים הפכו לחברות גדולות, שמשחקות במגרש של השחקנים הגדולים בעולם. מצד אחד זו מחמאה, אבל מהצד השני, בדוח מזהירים שזה יכול להיות המוקש הכי גדול, שעלול לפגוע קשות בענף. למה? מאחר שהשחקנים הגדולים בעולם פתחו עלינו פער משמעותי באימוץ טכנולוגיות חדשות, לרבות בינה מלאכותית, אנליטיקה, ביג דטה והמחשוב הקוונטי, בעוד שישראל רק נוגעת בטכנולוגיות אלה. הממשלה הקודמת אומנם מינתה ועדה שהמליצה להקצות חמישה מיליארד שקלים כדי להאיץ את האימוץ של הבינה המלאכותית, אולם הסכום בושש לבוא, בגלל הקיפאון הפוליטי, ועל-פי הרשות, גם זה מעט מדי והכי חשוב - מאוחר מדי.

אירופה וארצות הברית נמצאות כבר מזמן במקום אחר: הן מטמיעות את הטכנולוגיות האלה כמעט בכל תחום. זאת ועוד, בישראל מרבים לדבר על ההאצה של הממשל הדיגיטלי, שירות אונליין לאזרח ועוד, אבל אנחנו נמצאים במקום ה-30 בדוח הרלוונטי של ה-OCED, והולכים ומידרדרים בקצב מדאיג.

לכל זה יש השלכה נוספת, ורעה במיוחד: זה מרתיע יזמים, משקיעים ואף חברות רב-לאומיות מלבוא לפה. כבר בשנה שעברה הייתה ירידה במספר מרכזי המו"פ שנפתחו. אנשי הרשות מתרצים את זה בכך שהחברות הישראלית הפכו ליותר עצמאיות, והן לא מתרגשות מכל הצעה לאקזיט, לעתים גם אם היא מגיעה מהחברות הגדולות בעולם.

זה נכון חלקית. אם היינו מיישמים באופן מלא, או לפחות רחב יותר, את הטכנולוגיות החדשות, והיו נוצרות חברות שיפעלו בתחומים אלה באותה המידה כמו בארצות הברית ואירופה, יחד עם אקו-סיסטם מתאים, כבר היו נמצאים המשקיעים שישימו פה את כספם. אבל אנחנו לא שם. זה לא שיש נישה של המשקיעים הזרים את ההיי-טק הישראלי, אבל המגמה מדאיגה.

מה עושים?

לכן, מה שצריך לעשות הוא ליצור סדרי עדיפות חדשים, ולהפוך למעשים את האמירות הכלליות והיפות שכתובות בקווי היסוד של הממשלה, שמדברות על קידום ההיי-טק ומציבות יעד של גידול שיעור המועסקים בענף ל-15% עד 2026. זה אומר הגדלה משמעותית של תקציב משרד המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, כמו שהשרה החדשה רוצה, והפיכתו ממשרד משני לאחד מחמשת המשרדים המובילים בממשלה. בכלל זה צריך להגדיל את תקציב רשות החדשנות, שהיא, כאמור, חלק ממשרד זה. ראש הממשלה החדש, נפתלי בנט (בעברו איש היי-טק), ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, ושר האוצר, אביגדור ליברמן, חייבים להבין שכל שקל שהם ישקיעו בתשתיות ובהון האנושי בהיי-טק יאפשר להם לממן את יתר התוכניות והאתגרים הרבים שהממשלה הקודמת השאירה.

בשורה התחתונה, המציאות היא שישראל עלולה לאבד בקרוב את המובילות שלה בעולם והתואר סטארט-אפ ניישן יהיה ריק מתוכן. היא לא יכולה להשלים עם זה. כי ללא ההיי-טק, הכלכלה בישראל תידרדר למחוזות שלא ידענו עד כה. יש לקוות שהממשלה החדשה תיצוק תכנים, וכספים, להצהרות של העומדים בראשה על הכוונה להשקיע בהיי-טק ובחדשנות.