חיוני חיסון שלישי מפני נגיפים

רבה השמחה רב ששון. תמה המגיפה. עוד קצת חיסונים והיה כלא היה - האמנם?

במהלך התפשטות הקורונה נעלמו כמעט לחלוטין (או לחלוטין) זיהומים נשימתיים ויראליים כגון שפעת, MSV, RSV (הצטננויות קשות) ושאר מיני דלקות ריאה.

הגרסה הנקוטה הנפוצה של חכמי הבריאות שאוזן התקשורת להוטה להקשיב לה היא כי עטיית מסיכות היא זו שהביאה לכך. כמובן, יכול להקשות השואל הבער, כיצד במדינות שבהן כמעט לא עטו מסיכות - למשל בשוודיה - עדיין נעלמו להן המחלות הנשימתיות לרבות בחורף? - תיק"ו.

מסתבר שבד-בבד להופעת מוטנטים מדבקים במיוחד של נגיף הקורונה, מתחילים לצפות בתופעה חדשה ומעניינת.

באשר לנגיף הקורונה עצמו עוד ארוכה הדרך. אם קונספירטורים מומחים צודקים (והם צודקים) באשר למקור הנגיף והקשר האפשרי שלו לנגיף האיידס - אזי צפויות לנו הרפתקאות רבות, לאו-דווקא מהנעימות. חיסון שלישי למשל יתברר עד מהרה כצורך חיוני. לעניין זה כדאי לקרוא את שכותבים ז'אן לוק מונטר - חתן פרס נובל לרפואה 2008 ומגלה נגיף האיידס והביו-מתמטיקאי ז'אן קלוד פרז.

ברם, בארצות שדווקא חוסנו היטב, כמו ישראל, יש בצורה בלתי אופיינית לחלוטין כבר בתחילת הקיץ עומס לא רגיל בבתי החולים בגין שורה של מחלות נשימתיות, וילדים הם הקורבן המיידי, אך גם קבוצות גיל אחרות לא מפגרות בהרבה, וסביר מאוד להניח שבקרוב מאוד יתמלאו המחלקות הפנימיות בחולים במגוון גילים.

ביוטה שבארה"ב, לדוגמה, מאז מאי יש פי 10 חולי RSV (הצטננות קשה) ביחס לתקופות מקבילות בעבר, וכך גם במדינות רבות; ככל הנראה גם בארץ. מספר האשפוזים גדל בהתאמה. מה הגורם לכך לדעת כותב שורות אלו ומה ניתן לעשות?

בדרך כלל כשמתייחסים למודל האבולוציוני חושבים על מוצא האדם מהקוף ושאר מיני אבולוציות בעולם החי והצומח הגלויים לעינינו. ברם, המודל האבולוציוני תקף ואפשר להיווכח בו פי כמה וכמה כשמתבוננים בעולם הבלתי נראה המיקרוסקופי והסב-מיקרוסקופי. לדעתי, נגיף הקורונה לתקופה בה הוא התפשט היה מעין "טורף על" שחיסל את "סביבת המחיה" של הנגיפים הנשימתיים האחרים. מרגע שהחיסונים פגעו ביעילות בשרשרת ההתרבות שלו אזי אנו רואים "התאוששות" כפולה ומכופלת של הזנים שדוכאו ושל אחרים.

העובדה שאין די ניסויים מדעיים לאשש סברה זו, אין בה משום פגיעה בתוקפה, ומן הראוי לעשות "ניסוי מחשבתי" כדרכם של היוונים הקדמונים על-מנת לצפות את פני הבאות.

מה יש לעשות ברמת משרד הבריאות לדוגמה, וברמת הפרט?

ראשית, יש לעשות מעקב קפדני אילו סוגי נגיפים נשימתיים אנו רואים באוכלוסייה, לרבות מוטציות של הקורונה, על-מנת שלא ניקלע ל"סערה מושלמת". סערה שכזו בהחלט תיתכן עוד טרם הגעת החורף.

הפרט, מן הראוי שיתחסן מפני קורונה. קשישים וילדים, מן ההיגיון שיתחסנו היטב לשפעת בזנים שיגיעו מחצי הכדור הדרומי שם שורר עתה חורף. שאר מיני חיסונים, בייחוד הרצון לחסן את אוכלוסיית הילדים במיני חיסונים, הוא רעיון נואל ושגוי וגם לא ישים מבחינת התנגדות האוכלוסייה.

בהחלט ייתכן כי מיני מוטנטים של נגיף הקורונה (והוא עצמו), בגלל התקשרותם לקולטנים שכיחים מאוד במערכות הגוף, יגרמו לדלקות במערכות הלב וכלי הדם ואף למיני תחלואה ולדלקות במערכת העיכול, בייחוד המעיים. גם מערכת העצבים אינה חסינה. בקצרה: כל מערכת שבה יש קולטנים (רצפטורים) שאליהם יכול הנגיף להתקשר עלולה להיפגע.

בשום-שכל רב יש להכין אבחון מותאם ומהיר ברמת המעבדה לכל שורת המזיקים הפוטנציאלים האלו. על-מנת שנוכל להמשיך את שגרת חיינו גם בחורף הקרוב. על-כך ועוד בפעם הבאה.