|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ועדת ביקורת חייבת להחליט תכל'ס
|
בית המשפט המחוזי ביטל את תוקפה של ישיבת ועדת הביקורת בעיריית פתח תקוה, אשר כונסה ב"זום" בניגוד לדעתו של היו"ר, ואת ההחלטות שקיבלה מועצת העיר בעקבות אותה ישיבה
|
מה דינה של ישיבת ועדת ביקורת שלא זומנה על-ידי יו"ר הוועדה, ומה הנפקות להחלטותיה? בנובמבר 2020 עתר יו"ר ועדת הביקורת בעיריית פתח תקוה, גנאדי בורשבסקי, נגד כינוס הוועדה בהעדרו. לאחר שלא עלה בידי חבריה להתכנס חודשים, בין היתר לאור הקורונה, כונסה הוועדה בהתאם לזימון ששונה על-ידי מנכ"ל העירייה, ונכתב בו שהפגישה תיערך בזום. בתחילת הישיבה מצא יו"ר הוועדה, כי חלק מחברי הוועדה אינם באולם אלא מחוברים לישיבה בזום. לאור זאת הוא הציע להמתין להתייצבותם של חברי הוועדה, אולם כאשר אלה מיאנו להתייצב בגופם, הודיע היו"ר שאינו מוכן לנהל את ישיבת הוועדה בזום, מה גם שהזימון לזום נעשה שלא על דעתו, והכריז שהישיבה ננעלת.
רבע שעה לאחר מכן, לאחר שיו"ר הוועדה עזב את המקום, החלו חברי הוועדה, בנוכחות גורמי המקצוע, לקיים ישיבה חלופית בזום. צעד זה בוצע, כך נטען בביהמ"ש, לאור הוראת החוק הקובעת, כי אם לא כינס יו"ר ועדה דיון - רשאי ראש העיר (רמי גרינברג) לעשות זאת תחתיו. בשבוע שעבר (16.6.21) קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את עתירת היו"ר ופסק, כי כינוס הישיבה אינו חוקי וכל שנעשה בה אינו תקף. להלן הסוגיות העיקריות העולות מפסק הדין.
דיון ללא קבלת החלטות
בישיבה נדונו שלושה דוחות ביקורת. ביהמ"ש בחן את פרוטוקול ישיבת הוועדה וקבע, כי נפלו פגמים בעבודתה, כיוון שלא התקבלה בישיבה כל החלטה. גם הטענה שנטענה בביהמ"ש, לפיה הוועדה אימצה את דוחות הביקורת, לא גובתה בפרוטוקול. מה שכן נכתב בפרוטוקול היו נתונים טכניים על התנהלות הדיון, כגון: "מהם הנושאים, מי הנוכחים, מי מנהל את הישיבה, וכיצד היא תתנהל, ובהמשך לכך החל הדיון בשלושת הדוחות". גם בדיונים בדוחות עצמם אין כל התייחסות להחלטות. כך לדוגמה בדיון על דוח מבקר המדינה לשנת 2016 נכתב בפרוטוקול, כי הוועדה ראתה "שחלק מהליקויים תוקנו, והם מקווים שגם השאר יתוקנו". אמירות דומות ניתנו באשר לדוחות הנוספים ואין גם בהם, כפי שציין ביהמ"ש, "כל החלטה אופרטיבית".
אם כן, למרות שנוסח החוק קובע, כי הוועדה לענייני ביקורת תדון בדוחות ביקורת ותקיים מעקב אחר תיקון ליקויים, הרי שלדעת בית המשפט עליה לקבל ביחס לכך החלטות אופרטיביות. התנהלות שלא על-פי כלל זה, לא זו בלבד שהיא אינה תקינה, אלא אף עלולה לפגום בתוקף הדין.
זימון ישיבה
עוד נוגע פסק הדין, אומנם בהערת אגב, בשאלת סמכות הזימון. ביהמ"ש בחר לעסוק בשאלת סמכותו השיורית של ראש עיר לכנס את ועדות הרשות, במצב שבו יו"ר ועדה נמנע מכך. בית המשפט אומר כי "במקרה כזה יעברו המושכות לידיו של ראש העירייה, אף כדבר שבחובה, כדי לוודא את כינוס הוועדה ואת ביצוע עבודתה, ואת היישום של דוחות הביקורת".
למרות שלאורך כל פסק הדין מציין ביהמ"ש הן את חשיבות הביקורת והן מה קורה כאשר ועדת ביקורת אינה מנוהלת על-ידי גורם אופוזיציונרי (כאמור, הוועדה הסתפקה באמירות כלליות שהליקויים תוקנו, ונמנעה מלקבל החלטות או לדון לעומקן בממצאי הדוח), הרי שהוא בחר להתייחס לסוגיה רגישה זו בדרך של מתן פרשנות דווקנית לסמכות הכללית לניהול ועדות הרשות. בית המשפט לא נתן את דעתו להשלכות האפשריות של מצב כזה, כל שכן - באשר לצורך של המחוקק לבחון הדבר (כך למשל, ייתכן שיש מקום לתקן את החוק ולקבוע שמליאת מועצה עיר, הממנה את ועדת הביקורת, היא שתהיה מוסמכת לכנס אותה ולא ראש העיר, וכך יישמר האיזון העדין שבין ביקורת לניהול).
נפקות הדיון במליאה
בתגובה לעתירה טענה העירייה, כי מדובר במעשה עשוי, כיוון שמליאת המועצה דנה כבר בדוחות על יסוד המלצות ועדת הביקורת בדיון זה. טענה זו נדחתה על-ידי ביהמ"ש שקבע, כי ישיבה זו "התקיימה שלא כדין, וכל שנעשה בה אינו תקף... [אשר על כן] מועצת העירייה אינה רשאית לאמץ כל החלטה מישיבה לא חוקית זו של הוועדה; וככל שהמועצה התיימרה לאמץ החלטות כאלו (שאף לא התקבלו), הרי החלטת המועצה מבוטלת גם היא". ביהמ"ש הפעיל, על-רקע החשיבות הרבה שהוא מיחס ל"קיומה ויישומה של ביקורת אמת על השלטון המקומי המונהג בידי הקואליציה", את דוקטרינת הפסלות על החלטות מועצת העיר.
סיכום
במקביל להנחה לפיה "האופוזיציה העירונית היא הסוכן הטוב ביותר להובלת ולקידום הביקורת, שמעצם טיבה מופנית כלפי הגורמים השולטים בעירייה, דהיינו כלפי הקואליציה", יש צורך באיזונים למקרים בהם האופוזיציה העירונית כושלת בתפקידה זה, בין בשל רשלנות ובין במכוון, כדי שהדבר לא ישתק את ועדת הביקורת. כיוון שהדבר לא נדרש לאור נסיבות המקרה, נמנעה שעת כושר לעסוק בשאלת האם וכיצד ראש רשות יכול להפעיל את סמכותו השיורית להורות על כינוס ועדת ביקורת, שמן הסתם דנה בדוחות ביקורת העוסקים בהתנהלותו.
מה שכן עולה מפסק הדין הוא ההבנה, שבצד החשיבות בהקפדה על קיום הוראות חוק - סטייה מכללי זימון ישיבות הוועדה עלולה להביא לבטלות החלטות, כאשר ועדת הביקורת אינה יכולה לפתור את עצמה מקבלת החלטות אופרטיביות ביחס לממצאי הביקורת. אשר על כן נדרש ממנה לקבל החלטות ברורות ביחס לדרך שעל הרשות המקומית לפעול כדי לתקן את הליקויים שהעלו המבקרים, והדבר חייב להשתקף בפרוטוקול. ניתן לראות בפסק דין זה גם חיזוק למעמדו של יו"ר ועדת הביקורת.
|
|
המחבר עוסק בביקורת פנימית ברשויות מקומיות, מרצה באוניברסיטת חיפה ובמכללה למינהל.
|
|
| תאריך:
|
23/06/2021
|
|
|
עודכן:
|
23/06/2021
|
|
עו"ד אלון קוחלני
|
|
ועדת ביקורת חייבת להחליט תכל'ס
|
|
|
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משקי הבית בארבעת העשירונים התחתונים מוציאים בחודש יותר מאשר מכניסים. בעשירון החמישי בקושי מצליחים לגמור את החודש. גם בעשירונים גבוהים יותר יכולות משפחות להיקלע בקלות למצב של חובות בעת משבר תעסוקתי או בריאותי, מגיפה עולמית או סתם בשל התגלגלות עסקית קשה.
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר ראינו עירעור בוטה על מנהיגותו של משה רבנו, עירעור שנסתיים בצורה מאוד קשה עבור המערערים. זה קרה בשנה השנייה ליציאת מצרים ומאז לא קמו עוד מערערים על המנהיגות. העירעור של קרח וחבורתו נבע ממניעים זרים של אגו מפותח מדי ואינטרסים פוליטיים שנעטפו באריזה רעיונית (שהייתה מסוכנת מצד עצמה). הם עירערו על מנהיגותו של משה שהתייחס אל עצמו כאל צינור תקשורת בין ה' שהוא המנהיג היחיד, ובין העם. באותו אירוע ה' היה לצד משה באופן מוחלט. כעת, בפרשת השבוע חוקת, אנחנו בשנה הארבעים ליציאת מצרים, שלושים ושמונה שנים לאחר אותו עירעור של קרח ועדתו והקב"ה מודיע למשה על סיום תפקידו כמנהיג עם ישראל.
|
|
|
|
|
פרשת השבוע נקראת על שמו של קרח שהיה משבט לוי, בן דודם של משה ואהרן, והוא שנחשף בחזית המחלוקת נגד שני האחים המנהיגים, אלא שמיד אחריו מוזכרים בשמותם עוד שלושה (במדבר טז): [א] וַיִּקַּח קֹרַח, בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי; וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב, וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת--בְּנֵי רְאוּבֵן. [ב] וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה, וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם, נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד, אַנְשֵׁי-שֵׁם. הם סחפו אחריהם אנשים נוספים וכבר היו להם מספיק אנשים כבסיס למפלגה שתחצה מגזרים ותקנה אחיזה בכל השבטים. ביחס למהלך הזה שואלים חז"ל ומובא ברש"י: וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זו? והתשובה היא שראה ברוח הקודש שעתידה לצאת ממנו שושלת מפוארת וחשב שאין סיבה לא להתחיל כבר עכשיו.
|
|
|
|
|
משבר הקורונה יוצר אתגרים רבים במישור המיסוי הבינלאומי. האתגר המרכזי נגרם מעצירה כמעט מוחלטת של הטיסות הבינלאומיות לצד תקופות סגר ובידוד ממושכות. יחידים אשר נתקעו במדינה אחת עלולים להפוך בעל-כורחם לתושבי אותה מדינה לצורכי מס ולחוב במס גם באותה מדינה על הכנסתם הכלל-עולמית. אך הדבר לא נגמר בכך. אותם יחידים עלולים להקים לחברות זרות מוסד קבע באותה מדינה, או אם מדובר בנושאי משרה בחברות זרות - טענה לניהול אפקטיבי של החברות הזרות מאותה מדינה. כפועל יוצא מכך, עלולה לקום דרישה לחבות במס של החברות הזרות באותה מדינה.
|
|
|
|
|
בפרשת השבוע אנחנו קוראים את סיפור האנשים ששלח משה לתור את הארץ והתוצאות שהיו למהלך הזה. האם ניתן היה לצפות זאת מראש? ננסה לבדוק; כך מתארת התורה את הצעד הראשון (במדבר יג): [ג] וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן, עַל-פִּי ה': כֻּלָּם אֲנָשִׁים, רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. זה שהם רָאשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מלמד שהיו חשובים, מה מוסיפה ההגדרה כֻּלָּם אֲנָשִׁים? רש"י מסביר: כל 'אנשים' שבמקרא לשון חשיבות; ואותה שעה כשרים היו. אח"כ הם מנויים בשמותיהם וביניהם גם: [ח] לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן. ובסיום השלב הזה מסכמת התורה: [טז] אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר-שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ; וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ. שינה לו את השם. מדוע? רש"י: התפלל עליו "יה יושיעך מעצת מרגלים".
|
|
|
|
|
