ההסכם הדו-מפלגתי להשקעת קרוב לטריליון דולר בתשתיות בארה"ב, הוא הישג לבית הלבן ולא רק בשל ההשקעות עצמן. ההסכם מבטיח גידול ניכר בתקציבה של רשות המיסים (IRS) לאחר שתקציבה קוצץ בחמישית בשנים 2018-2010 ומספר עובדיה צנח ב-22%. מדובר ב-40 מיליארד דולר נוספים, שיסייעו לה לפעול לכך שעשירי ארה"ב והחברות המקומיות ישלמו את מלוא המגיע מהם, מנתח וושינגטון פוסט.

למרות שחמישה סנאטורים רפובליקנים מתונים חתמו על ההסכם עם עמיתיהם הדמוקרטים ובברכתו של הנשיא ג'ו ביידן, הדרך להפיכתו לחוק רחוקה מלהיות סלולה. בקונגרס יש ספקנות רפובליקנית עזה כלפי ה-IRS, וההסכם אינו כולל את הרחבת חובת הדיווח על הבנקים כפי שהציע הממשל, במטרה להקשות על תכנוני מס מתוחכמים.

הקיצוצים המתמשכים בתקציב הרשות הובילו לירידה של 30% במספרם של עובדי האכיפה, ולירידה חדה עוד יותר במספרם של העובדים המתמחים המטפלים בתיקים הסבוכים ביותר. כתוצאה מכך, מספר התיקים שנבדקו צנח ב-40% בשנים 2018-2010, למרות שמספר התיקים גדל באותה תקופה ב-5%. מספר הביקורות בקרב בעלי הכנסות של מיליון דולר ומעלה התרסק ב-63%. בשנת 2010 נבדקו כמעט כל החברות בעלות הכנסות של 20 מיליארד דולר ומעלה; שמונה שנים מאוחר יותר השיעור היה מחצית בלבד. וכך יכולים הנישומים הכבדים ביותר לנצל את חוקי המס הסופר-סבוכים, וה-IRS ניצב מולם חסר אונים.

הרפובליקנים בקונגרס הם שהובילו את הקיצוצים ב-IRS בעשור הקודם, בין היתר בשל תפקידה המרכזי של הרשות בהפעלת אובמהקר. עוינותם כלפי הרשות גברה עוד יותר ב-2013, כאשר המבקר הפנימי שלה מצא, כי היא שמה על הכוונת קבוצות ימין מובהקות. אבל בשנים האחרונות מחוקקים משתי המפלגות הביעו דאגה לנוכח היקף הקיצוצים. שר האוצר בממשל טראמפ, סטיב מנוחין, אמר בשימוע לאישור מינויו, כי ה-IRS סובל מתת-תקצוב למילוי תפקידו. צ'רלס רטיג, אותו מינה דונלד טראמפ לראש הרשות, אמר החודש, כי הקיצוצים הובילו לכך שהיא אינה מסוגלת להתמודד עם תכנוני מס מתוחכמים.

הדאגה הדו-מפלגתית נוגעת במיוחד לפערי המס, דהיינו לסכום שהרשות אינה מצליחה לגבות, בין היתר משום שצמצומם הוא הדרך להעלות את הכנסות המדינה בלא להעלות את המיסים. נתוני הרשות לשנים 2013-2011 (האחרונים הזמינים) מעלים, כי מדובר ב-441 מיליארד דולר. משרד האוצר מעריך, כי לפני שנתיים הסכום היה 584 מיליארד דולר.

אולם, מדגיש הפוסט, התוספת המתוכננת לתקציב ה-IRS כמעט ולא תסייע בנקודה זו: תוספת של 20 מיליארד דולר לשומה ולגבייה צפויה להניב, לדעת מומחי מס, רק 61 מיליארד דולר בהכנסות, בעוד תוספת כפולה תניב 103 מיליארד דולר בלבד. שתי המפלגות טוענות, כי התוספת עליה הסכימו תניב עוד 140 מיליארד דולר. בכל מקרה – רחוק מאוד מהסכום שניתן לגבות על-פי שיעורי המס הנוכחיים.

מומחי מס עצמאיים טוענים, כי הרחבת חובות הדיווח חיונית ליכולתה של הרשות לגבות חלק גדול יותר מן המס המגיע לממשל הפדרלי. דוח שפרסם משרד האוצר בחודש שעבר הסיק, כי תוספת של 80 מיליארד דולר על פני עשור, להשקעה בטכנולוגיה ולהעסקת מפקחים נוספים, תניב בתקופה זו עוד 700 מיליארד דולר – בתנאי שהיא תלווה בהרחבת חובות הדיווח. מכון מחקר עצמאי מעריך שהתוספת תהיה 480 מיליארד דולר. אבל הרפובליקנים בקונגרס אומרים שהם מתנגדים להרחבת חובות הדיווח של הבנקים; הבית הלבן הותיר נקודה זו עמומה בהסבריו על הסכם התשתיות.

הפוסט מציין עוד, כי יידרש זמן עד שיורגשו תוצאותיהן של תוספות תקציביות. נדרשות שנים להכשיר בצורה מלאה מפקח מס, והרשות תהיה חייבת לרכוש ולהטמיע טכנולוגיה חדישה שאיננה מפעילה כיום בצורה נרחבת. בינתיים, יופעל על ה-IRS לחץ להראות תוצאות מיידיות – מגמה העלולה להוביל להגברת הנטל דווקא על משלמי המיסים הקיימים.