מוקירים את שמרית אור

ביום שני, 14 ביוני 2021, התקיים באוניברסיטת בר-אילן הכנס "מי אני? שיר ישראלי"! ה-17, אירוע משותף לאוניברסיטת בר-אילן ולגלי צה"ל. בכנס השתתפו אנשי אקדמיה, חוקרי זמר, אנשי מוסדות תרבות וקהל חובבי זמר ישראלי. מושבי הכנס דנו בנושאים שונים הקשורים למוזיקה ישראלית,

במסגרת הכנס נערך מופע זמר חגיגי בשם "ושוב נצאה אל הדרך" - אירוע הוקרה למשוררת והפזמונאית שמרית אור, בו הוענק לה מטעם אוניברסיטת בר-אילן אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי והושרו משיריה. הנחתה את המופע ד"ר טלילה אלירם מארגנת הכנס. בין האמנים שהופיעו במופע ההוקרה ושרו משיריה של אור: להקת חיל החינוך והנוער, אילנית, חדוה עמרני, טל סונדק, דורון מזר, הרכב "הרמוניה", ויעל קידר.

שמרית אור נשאה דברים במופע ואמרה: "זכיתי לכתוב שירים לא מעטים, שחלקם נכתב כבר לפני 40 ואף יותר שנים, ועדיין פעימתם הולמת והם מזמן כבר לא רק שלכם ולא רק שלי. זכיתי להיוולד לביתו של משורר שהשפה העברית הייתה בו כמעט לשון הקודש, נעלה, נערצת. והוא נהג בה כחומר בידי היוצר. אבי יעקב אורלנד העביר לאחי ולי את האהבה לשפה שאינה תלויה בדבר. את ארכיון כתביו בחר אבי להפקיד בידי אוניברסיטת בר-אילן כאכסניה אותו יסדה פרופ' תמר וולף מונזון. הערב זכיתי לקבל אות הוקרה על מפעל חיים מאת האוניברסיטה הנכבדה".

שיריה של שמרית אור הם חלק מהפסקול הישראלי

שיריה של שמרית אור הפכו מזה כבר לחלק מהפסקול הישראלי. היא כתבה שורה ארוכה של פזמונים אהובים, ביניהם: "הללויה" שזכה באירוויזיון ב-1979 "אצלי הכל בסדר", "עוד תראי את הדרך", "יחד כל הדרך", "שיר היונה", "יש לך שמש", "נסיך החלומות" (ולנטינו), "אני חוזר הביתה", "אולי עוד פעם", "תני לי יד", "צרות טובות", "אולי עוד קיץ", "ציפורים בראש", "שמש אדומה", "משנה לשנה", "גלגל ענק" "אמת או חובה", "כמו שאת". פזמוניה של אור בוצעו והולחנו על-ידי מיטב הזמרים, הזמרות והמוזיקאים בארץ, ביניהם גלי עטרי, מתי כספי, נורית הירש, אילנית, בעז שרעבי, יהורם גאון ועוד רבים וטובים. שמרית אור היא כלת פרס אקו"ם (2002) ופרס כינור דוד.

שמרית אור - תולדות חייה

שמרית אור נולדה בירושלים בשנת 1945. אביה הוא המשורר הנודע יעקב אורלנד, חתן פרס ישראל. אמה בת-אל לבית אכסלרוד, חברת אצ"ל הייתה אחות במקצועה. לשמרית אח צעיר ממנה רעואל (רולי) אורלנד, וטרינר במקצועו. לאחר שעברו מירושלים לתל אביב המשפחה התגוררה בבית ערבי בשכונת ג'בליה (גבעת עליה) ביפו לא רחוק מביתו של יצחק שדה שהיה בידידות עם יעקב אורלנד. יעקב אורלנד סיפר כי בבית בג'בליה שביפו בו גרו שכן בתקופת המנדט בית השידור של הצבא הבריטי ביפו.

ב-1954 עברו יעקב אורלנד רעייתו בת-אל ושני ילדיהם שמרית ורעואל להתגורר בחיפה. אורלנד, כמו גם סופרים ואמנים אחרים ובהם, גרשון שופמן, יהודה בורלא, ש. שלום ועוד, הוזמנו על-ידי ראש העיר דאז אבא חושי להתגורר בחיפה שאיפשרה למשוררים, סופרים ואמנים בולטים לקבל דירה בעיר לכל חייהם ללא תשלום שכר דירה. מטרתו של חושי הייתה למשוך משוררים, סופרים ואמנים להתגורר בחיפה ולהחיותה מבחינה תרבותית וליצור בעיר פעילות תרבותית ענפה.

ההיכרות עם שלום חנוך ב"בית צבי"

שמרית אור הייתה בת 9 לערך כשעברה עם משפחתה לחיפה. כבר בגיל ילדות החלה לכתוב שירים. לימים סיפרה כי הייתה לה ילדות לא קלה וכי נדדה בין כמה בתי ספר. בתחילה שגרו ביפו למדה בבית ספר יסודי בבת ים ואחר כך כשעברה עם משפחתה לחיפה למדה בלא פחות משלושה בתי ספר בחיפה. בבית ספר "זיכרון יוסף", בבית ספר "חוגים" וב"תיכון חדש" חיפה.
בגיל 17-16 לערך התחילה ללמוד בבית הספר למשחק "בית צבי" ברמת גן. כאן הכירה את שלום חנוך שהיה אז בן 16 לערך.

החיבור בין הנערה מחיפה והקיבוצניק מקיבוץ משמרות היה טוב ומיידי. מלחשים שהשניים היו במשך תקופת מה זוג. עם שלום חנוך כתבה שמרית ב-1965 את שירה המולחן הראשון "סתיו" אותו ביצעו הצמד חדווה ודוד, שהיה אז בראשית דרכו. עם סיום לימודיה בבית צבי (בוגרת מחזור ד' 1966) שיחקה שמרית בכמה הצגות בתיאטרון הקאמרי אולם קריירת המשחק שלה הייתה קצרה וכעבור שנה פרשה מעולם המשחק והתמקדה בכתיבה.

ב-1969 פנה שלום חנוך לשמרית וסיפר לה כי הוא, בני אמדורסקי וחנן יובל הקימו שלישיית זמר בשם "השלושרים" וביקש שתכתוב שירים ללהקה החדשה. שמרית גרה אז בירושלים, אם לבת תינוקת. חנוך שלח לה שני לחנים שחיבר, שמרית כתבה להם מילים וכך נולדו שני שירים: "צרות טובות" (בעירי היו שתי עלמות) שביצעה להקת השלושרים ו"איזידור" שביצעה בוגרת להקת הנח"ל שולה חן.

בפסטיבל הזמר והפזמון 1971 כתבה שמרית אור את השיר "רק הירח" שזכה במקום הראשון. השיר הולחן על-ידי דן עמיהוד ובוצע על-ידי אילנית. באותו פסטיבל של שנת 1971 התחרה שיר נוסף שכתבה אור. היה זה השיר "יש לי ציפורים בראש" (לחן מתי כספי). את השיר ביצעה להקת "לא אכפת להם" שחבריה היו: מתי כספי, גדי אורון ויעקב נוי. השיר לא זכה להצלחה בפסטיבל, אבל זכה להצלחה במצעד השבועי העברי של גלי צה"ל באותה שנה.

בינואר 1971 הקליטה גלי עטרי, אז זמרת אלמונית יחסית בת 17, שיר שכתבה שמרית אור "יש לך שמש", את השיר הלחינו דוד קריבושי ומוטי המר. עטרי נסעה עם השיר ליפן על-מנת לייצג את ישראל בתחרות בשם "פסטיבל טוקיו". בישראל הפך השיר ללהיט ענק וצעד בראש מצעד הפזמונים של "הגל הקל". ועטרי הקליטה לו גם גרסה ביפנית.

בתחילת שנות ה-70, כתבה אור את "שיר היונה" שהולחן ועובד על-ידי מתי כספי. הזמרת נתאלה ביצעה אותו בפסטיבל הזמר והפזמון שנת 1974 נתנאלה ששירתה בלהקת חיל-האוויר השתתפה בתחרות טרם שחרורה, וביצעה את השיר בעודה לובשת מדי צה"ל. אגב פרט פיקנטי, השיר "שיר היונה" הוגש לתחרות פסטיבל הזמר שנתיים קודם לכן, אך לא התקבל אליה.

ולנטינו - נסיך החלומות

ב-1977 פנתה ועדת רשות השידור לבחירת השיר הישראלי לאירוויזיון למספר יוצרים מובילים בזמר הישראלי ובניהם שמרית אור, לכתוב שירים שמתוכם יבחר השיר שייצג את ישראל באירוויזיון באותה שנה. שמרית כתבה את השיר "נסיך החלומות" (ולנטינו) ללחן של קובי אושרת במיוחד עבור האירוויזיון והציעה אותו לוועדה. השיר נכתב אודות רודולף ולנטינו, שחקן קולנוע איטלקי, שהלך לעולמו בגיל 31 באוגוסט 1926, ושיחק פעמים רבות תפקיד המאהב, והפך למושא תשוקה של נשים רבות. אולם הוועדה דחתה את השיר בטענה כי הוא שיר "לועזי מדי" ולא שיר ישראלי ייצוגי. האם זו הייתה הסיבה לדחיה או שנושא השיר לא מצא חן בעיני מי מאנשי הוועדה? מכל מקום כעבור שנה התקבל השיר לפסטיבל הזמר והפזמון 1978 ובוצע על-ידי גלי עטרי והגיע למקום השלישי.

"הללויה" - הצלחה בינלאומית

שירה הידוע ביותר של אור הוא "הללויה", ללחנו של קובי אשרת, שזכה במקום הראשון בתחרות האירוויזיון בשנת 1979 בביצוע גלי עטרי ולהקת חלב ודבש. השיר זכה להצלחה בינלאומית תורגם לעשרות שפות ובוצע בגרסאות רבות.

להקת חלב ודבש, שכללה בגלגולה הראשון, את גלי עטרי, ראובן-גבירץ, שמוליק בילו, ויהודה תמיר, הייתה להקה שהוקמה ב-1979 במיוחד למטרת ביצוע השיר "הללויה". בעקבות זכייתה באירוויזיון ב-1979 וגל התהילה לה זכתה הוציאה הלהקה בראשית שנת 1980 אלבום משיריה. לא מעט משיריה של להקת חלב ודבש נכתבו על-ידי שמרית אור. ובניהם "אולי עוד קיץ", "גלגל ענק" ו"יחד". השיר יחד (לחן קובי אשרת) היה שיר השירותרום של שנת 1980 וצעד באותה שנה בראש מצעד הפזמונים העברי.

"עוד תיראי את הדרך"

ב-1980 כתבה אור את השיר "עוד תיראי את הדרך". חוקרת הזמר ד"ר טלילה אלירם סיפרה באירוע ההוקרה לשמרית ב"בר-אילן" על נסיבות כתיבת השיר: "ב-1980 שמרית אושפזה בבית חולים בשל בעיה רפואית. מתי כספי בא לבקרה בבית החולים לעודד אותה והביא עמו קלטת עם לחן יפהפה. שמרית הקשיבה ללחן שוב ושוב וכתבה את השיר "עוד תיראי את הדרך" המעודד. את השיר מבצע מלחינו מתי כספי.

בשנות ה-80 כתבה שמרית עבור אבי טולדנו את השיר "כל חיי" ("כל חיי שוב חוזרים אלי") ואת "קרנבל" ("עוד ועוד נוסיף לצעוד בקרנבל"). את שני השירים הלחין ומבצע אבי טולדנו.

"אל הדרך"

שמרית אור כתבה מספר שירים ללחניה של המלחינה נורית הירש כלת פרס ישראל ובניהם: "תני לי יד" בביצוע בועז שרעבי (שיר הנושא לסרט "מאחורי הסורגים"), "אל הדרך" ("שוב נצאה אל הדרך יד ביד לדרך") שמבצעת הזמרת אילנית, ואת "אולי אותה שתיקה" שביצע יהורם גאון. בספטמבר 1990 הוציאה הזמרת יהודית רביץ את האלבום "שֵׁם", הכולל שירים שרביץ הלחינה למילותיה של שמרית אור. בין שירי האלבום "אפריקה", "רעידת אדמה", "משנה לשנה".

כשחזר בועז שרעבי ב-1983 משהות בת 5 שנים בארצות הברית לאחר להיטיו "פמלה" "חייך וחיי ועוד, דומה היה כי כוכבו דעך משהו. בועז הראה לשמרית כמה לחנים שכתב. שמרית התרשמה מרמת הלחנים ומיכולתו המוסיקלית של בועז וכתבה לאחד מלחניו אלה את מילות השיר "אצלי הכל בסדר". אותו מבצע בועז שרעבי. יש האומרים כי שיר זה הוא אחד משירי האהבה היפים בזמר הישראלי. בשנת 1984 הקליט שרעבי את אלבום הקאמבק שלו "אצלי הכל בסדר", שכלל בין השאר שירים שכתבה שמרית אור ובהם: "אצלי הכל בסדר". "תני לי יד", "אהבה לבנת כנף".

ב-1984 כתבה אור לזמר דורון מזר יוצא להקת פיקוד דרום, גרסה עברית לשירו של טוטו קוטוניו "L'italiano" ("האיטלקי"), אשר נקראת בעברית "אני חוזר הביתה". השיר הקליט והקצבי זכה להשמעה רבה ברדיו והפך להמנון החילים החוזרים מלבנון. שמרית כתבה לדורון מזר שירים נוספים ובהם: "נגני לי בללייקה (לחן ועיבוד: ננסי ברנדס) שהגיע למקום השיני בתחרות קדם אירוויזיון 1986.

שמרית אור כתבה גם מספר שירי ילדים מוכרים. ב-1978 בפסטיבל שירי ילדים מס' 9 ביצעה הזמרת רוחמה את השיר "יערית" כשם בתה של אור. שירי ילדים ידועים נוספים שכתבה אור "אמת או חובה" (ריקי גל), "בוא אל החגיגה" (אילנה אביטל), "בא אלי מלאך" (דפנה דקל) ועוד.

בתחרות קדם האירוויזיון שנת 2001 זכה שיר שכתבו שמרית אור ויאיר קלינגר "אין דבר" במקום הראשון. את השיר ביצע זמר אלמוני אז, בשם טל סונדק. בתחרות האירוויזיון 2001 שנערכה בקופנהגן דורג השיר במקום ה-16.

חייה האישיים

שמרית הייתה נשואה לעיתונאי המתרגם ואיש הרדיו ורדי בן יעקב. בתם היא יערית טאובר בן יעקב, מתרגמת ועורכת. בעלה השני של שמרית אור היה השחקן יוסי וירז'נסקי. הם הכירו ערב מלחמת יום הכיפורים בתל אביב, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים. ב-1973 גויס יוסי למילואים ונלחם עם גדודו גדוד טנקים ברמת הגולן. הקרבות והמראות היו קשים. רבים מחילי גדודו נהרגו. במשך שבעה חודשים לא התראו יוסי ושמרית. ב-1974 נישאו שמרית ויוסי בן, ולהם בן תום וירזנסקי עו"ד במקצוע. שמרית ניהלה בוטיק אופנה בתל אביב ועסקה בעיצוב שמלות, זאת לצד כתיבת שירים.

רק בשנות ה-90, כך דווח בעיתונות, הוגדר הוכר יוסי וירזנסקי כהלום קרב בעקבות טראומת המלחמה. מערכת יחסיהם של שמרית ויוסי ידעו עליות ומורדות. שמרית תמכה בו ועמדה לצידו במסירות ברגעיו הקשים. באפריל 2020 נפטר יוסי וירז'נסקי והוא בגיל 77. בעשורים האחרונים מתמודדת שמרית עם בעיות בריאות לא פשוטות. ב-2002 עברה השתלת כליה.

בסוף שנות ה-90 עברה שמרית להתגורר בפרדס חנה והייתה אחת ממובילות המאבק ונגד הכפייה הדתית בשכונת מגוריה. ובהמשך נבחרה לשמש כחברה במועצת פרדס חנה - כרכור.

ד"ר טלילה אלירם מהמחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן סיפרה באירוע ההוקרה לשמרית אור כי לא מעטים מבין הזוכים באות ההוקרה השנתי על מפעל חיים מטעם אוניברסיטת בר-אילן זכו לאחר מכן בפרס ישראל, מי יודע אולי שמרית אור היא הבאה בתור.