בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"אם פייסבוק עושה את זה, יש מקום לחשדנות"
|
|
|
האם ה-Bulletin של פייסבוק חוקי
|
החברה משיקה ניוזלטר שיקשר במישרין בין עיתונים ידועי שם לבין הקוראים - ומעלה שוב שאלות לגבי האופן בו ענקי ההיי-טק רומסים מתחרים, מדווח וושינגטון פוסט
|
תשובה כספית [צילום: נואה ברגר, AP]
|
|
|
|
|
כאשר אמצעי מדיה מקוון חדש צובר תאוצה, תהיה בטוחים שפייסבוק תיכנס אף היא לתמונה. לכן, איש לא הופתע כאשר בשבוע שעבר הודיעה החברה על שכפול Substak, הניוזטלר הצומח במהירות בו עיתונאים בעלי שם מקושרים הישר אל הקוראים. אבל – תוהה וושינגטון פוסט – האם פייסבוק, הידועה ביחסה העוין לעיתונאים, תוכל להתחרות בחברת הזנק שכל-כולה נועדה לענות על צורכי הכותבים? התשובה של פייסבוק היא כספית: היא מציעה תנאים ש-Substak אינה יכולה להתחרות בהם. האחרונה גובה 10% מהכנסות הכותבים; פייסבוק תקח אפס מן ההכנסות מהניוזלטר שלה, Bulletin, לפחות כרגע. לכותבים הפופולריים ביותר היא אפילו מציעה תשלום תמורת הצטרפות לשירות שלה. "המטרה היא לתמוך במיליוני אנשים המבצעים עבודה יצירתית", טוען מארק צוקרברג. מותר להתייחס בספקנות לאמירה הזאת. Bulletin עשוי להיות כלי שיסייע לכותבים, אבל הוא גם מדגים את הדרך בה פייסבוק וענקי היי-טק אחרים רומסים מתחרים: הם משיקים את אותם שירותים חינם. התשובה לשאלה האם זו התנהגות חוקית תלויה בזהותו של הנשאל, אך נראה שהמטוטלת נעה לעבר תשובה שלילית. במשך עשרות שנים לא נגעו בתי המשפט האמריקניים בתחרות שבאה לידי ביטוי בהורדת מחירים, בנימוק שהדבר טוב לצרכן. הבעיה נוצרת אם מאוחר יותר החברה הופכת למונופול ואז מעלה את המחירים. גישה זו אפשרה לענקי ההיי-טק להציע חינם את מוצריהם ושירותיהם כאשר ביקשו לכבוש שווקים חדשים: הם הציעו שירותים חינמיים זהים לאלו של המתחרים, ואז קנו את המתחרים. כך פעלו במשך שנים אמזון, גוגל ואפל. ה-Bulletin של פייסבוק יכול לשרת אותה בדרכים רבות. הוא יכול להעניק לקוראיו סיבה לבלות יותר זמן ברשת החברתית. הוא יכול לכוון טוב יותר את הפרסומות בהתחשב בהרגלי הקריאה של מנוייו. הוא יכול לקדם את פלטפורמת התשלומים של פייסבוק שתהיה הדרך היחידה לשלם תמורתו. אין סימנים לכך שה-Bulletin יעורר חששות בתחום ההגבלים העסקיים. ובכל זאת, טוען הפוסט, התנהלות זו של ענקי ההיי-טק לחיסול מתחרים עשויה להיכנס לכוונת במסגרת חשיבה מחדש רחבה יותר על כוחן של החברות הגדולות, ובמיוחד על זה של ענקיות הטכנולוגיה. צעד משמעותי נרשם בשבוע שעבר (1.7.21), בישיבה הראשונה של נציבות הסחר הפדרלית בראשותה של לוחמת האנטי-קרטלים לינה חאן. הנציבות ביטלה החלטה שלה משנת 2015, אשר מיקדה את תפקידה ב"שיטות תחרות בלתי הוגנות". ההחלטה סוללת את הדרך לטיפול בדרכי פעולה של ענקי ההיי-טק שמבחינה טכנית נחשבו לחוקיות, כולל תמחור הפסדי כדי לסלק מתחרים. הקרבת הרווח למען נתח השוק היא חלק מרכזי במודל העסקי של עמק הסיליקון, והמתחרים אותם מבקשים הענקים למחוץ אינם מסוגלים להתמודד מול גישה זו. כעת עשויה הנציבות לקבוע, כי זוהי דרך בלתי חוקית. ארבעה מומחים להגבלים עימם שוחח הפוסט היו חלוקים בדעותיהם בשאלה האם יש לבחון את ה-Bulletin של פייסבוק במשקפיים של תמחור בלתי הוגן, ולפיכך – האם הוא חוקי. לחברות יש סיבות עסקיות לגיטימיות להציע מחירי היכרות נמוכים למוצריהן, וממלחמות מחירים יוצאים נשכרים הלקוחות – או במקרה זה: הכותבים. מבחינת הלקוחות ולפחות בטווח הקצר, אין סיבה לחשש מפני כניסת פייסבוק לשוק הכתיבה. להפך: הכותבים יוכלו להציע ניוזלטרים במחירים נמוכים יותר, מאחר שאינם צריכים לשלם תמורת הפלטפורמה של פייסבוק. אבל בטווח הארוך, אם פייסבוק תהפוך לאפשרות הדומיננטית, הקוראים עלולים לצאת נפסדים – במיוחד אם הם מתנגדים להתנהלותה של החברה בתחומי איסוף המידע והפרטיות. אין כמובן ערובה לכך שזה מה שיקרה; נסיונותיה של פייסבוק לחקות מתחרים הסתיימו לאורך השנים בתוצאות מעורבות. התשובה לשאלה האם תחרות במחירי הפסד פוגעת בתחרות, תלויה בזהותו של מי שעושה את זה – אומר כריסטופר קונלון, כלכלן באוניברסיטת ניו-יורק המתמחה בתחום התחרות. "אם אתה מתחיל Substack משלך ומנהל אותו שלא למטרות רווח, תיחשב לגיבור. אם פייסבוק עושה את זה, יש מקום לחשדנות".
|
תאריך:
|
08/07/21
|
|
|
עודכן:
|
08/07/21
|
|
איתמר לוין
|
האם ה-Bulletin של פייסבוק חוקי
|
|
הטליבאן בתנועה. בסוף השבוע שעבר שטפו כוחותיו שורה של מחוזות בצפון אפגניסטן. בנסיגה נואשת, למעלה מ-1,000 חיילים ברחו השבוע (5.7.21) לטג'יקיסטן השכנה. היה זה הגל השלישי מסוגו בתוך שלושה ימים והחמישי בתוך שבועיים, באזור שלפני שני עשורים היה מעוז של מתנגדי הטליבאן.
|
|
|
לפני כמה עשרות שנים הוזמן פיליפ קוגן, כיום בעל טור בכיר באקונומיסט, לסקר את התוצאות של אחד החברות הגדולות בבריטניה. הוא זכה להרצאה של עשר דקות מפי איש יחסי הציבור שלה בנוגע לאסטרטגיה שלה. כאשר האיש נקרא החוצה, אמר המנכ"ל לקוגן: "תודה לאל שהוא הלך. עכשיו אני יכול להגיד לך מה באמת קורה".
|
|
|
חדר המיון באוניברסיטת אורגון לא היה כה עמוס אפילו בשיא הקורונה. רופאים חשו לספק חמצן למטופלים שהגיעו קצרי נשימה, מסוחררים ומזיעים. החום של אחרים היה כה גבוה, עד שמערכת העצבים המרכזית שלהם חדלה לתפקד. רבים לא שרדו: 800 בני אדם נספו באורגון, וושינגטון ומערב קנדה בגל החום האחרון. יידרשו חודשים עד שהמדענים יקבעו כמה ממקרי המוות הללו יש לשייך לשינויי האקלים, אבל אין ספק שאפקט החממה מילא תפקיד מרכזי.
|
|
|
משרד ההגנה האמריקני הודיע אמש (יום ג', 6.7.21), כי לא ימשיך לקדם מכרז יוקרתי למחשוב ענן בהיקף של 10 מיליארד דולר בו זכתה מיקרוסופט. ההודעה שמה קץ למחלוקת בת שנתיים על המכרז, לאחר טענות של אמזון ולפיהן ממשל טראמפ התערב בו לרעתה, בשל הסכסוך העמוק בין דונלד טראמפ לבין ג'ף בזוס (שהוא גם הבעלים של וושינגטון פוסט, אחד מכלי התקשורת הביקורתיים ביותר כלפי טראמפ).
|
|
|
גופים ציבוריים ופרטיים בבריטניה סבלו ב-12 החודשים האחרונים מ-8,815 אירועים של ביטחון מידע, בהם מידע רגיש נגנב, אבד או נמסר בטעות לאנשים לא נכונים – חושף טיימס. הרשימה כוללת למעלה מ-500 ארגונים שנפגעו ממתקפות כופר ו-562 מקרים של פצחנות. כוחות המשטרה באנגליה ובוולס תיעדו בממוצע שמונה תקיפות מחשב בשבוע.
|
|
|
|