|   15:07:40
דלג
  אביתר בן-צדף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

כמה הערות על מלחמת יום הכיפורים 22 <br>

עוד הערות על מלחמת יום הכיפורים המשך יבוא, כי יש עוד הרבה להגיד על המלחמה ההיא
08/07/2021  |   אביתר בן-צדף   |   יומני בלוגרים   |   מלחמת יום הכיפורים   |   תגובות
מחשבות על המלחמה [צילום: שלמה ארד/לע"מ]


ממקור ראשון

"עם כל הכבוד ללחימה בחרמון, השעתיים האלו שהחזקתם את מעלה גמלא היו הרבה יותר חשובות, ומנעו מהסורים לכבוש את רמת הגולן ולרדת לגשר אריק". כך כתב אור פיאלקוב. "לו ירדו [הסורים] לכינרת, גדוד אחד היה כובש את גשר אריק בלי בעיות, ומנתק את הכוחות שהיו בקצביה; והגדוד השני היה כובש את עין-גב, ומנתק את הכוחות שהיו באל על, וכל דרום רמת הגולן הייתה נופלת".

פיאלקוב הגיב על סיכום ממצה של קרב הגבורה, שניהלה מחלקת התול"ר של גדוד 51 "הבוקעים הראשון" בחטיבת גולני במעלה גמלא, בצוהרי שבעה באוקטובר 1973. את הסיכום כתב אוֹרי אורן, מפקד מחלקת התול"ר, ואני מביאו כלשונו עם מעט תיקוני עריכה.

"בשעה 11:00 קיבלתי [מסא"ל רובקה אליעז, סגן-מפקד חטיבת גולני - אב"ץ] משימה לחלץ את גדוד התותחים המתנייעים (תומ"ת) 405 [בפיקוד אריה מזרחי ואורי מנוס, סגנו - אב"ץ] בציר 'פיקרדו' במעלה גמלא. עלִינו בפיקוד ציון זיו, סמג"ד 51, שתי פלוגות - פלוגה ג׳ והפלוגה המסייעת (מחלקת מרגמות 81 מ"מ, מחלקת מק"כ [מקלע כבד] 0.5 אינטש ומחלקת תול"ר) בדרך כבושה צרה במעלה גמלא.

הובלתי את השיירה עם מחלקת התול"ר. המדובר במחלקה בת ארבעה ג’יפים [נושאי תותח ללא-רתע 105 מ"מ]. בשלב מסוים, כאשר הגענו לשפת המצוק לאזור הישורת ברמה, יש בדרך עיקול גדול שמאלה לכיוון צפון ואז פנייה ימינה לכיוון מזרח, למרכז הרמה. [הסמג"ד זיו] עצר את השיירה, ונתן לי פקודה לתפוס את תא השטח הבא - מאחר שמחלקת תול"ר יכולה לתת מענה בירי פגזים נגד טנקים.

לפי התרגולת ..., השארתי את דוד בר טל, סמל המחלקה, עם ג׳יפ נוסף כחיפוי ... והתחלתי בנסיעה מזרחה על דרך העפר. דיווחתי על כלים כבדים, הנעים על הציר מולי. לאחר 1.5 ק"מ הגיע מולנו תומ"ת מגדוד 405, שנסוג מהרמה - מחזה שלא אשכח לעולם: תומ"ת עמוס בחיילים פצועים מבוהלים, שנסוג בבהלה מערבה לכיוון הכינרת [לאחר שעמדות גדוד 405 בגולן נשטפו על-ידי שריון סורי - אב"ץ].

הם סימנו לנו להסתובב, ולחזור חזרה, כי טנקים סוריים דולקים בעקבותיהם. לא שמעתי לעצתם, והמשכתי קדימה, מזרחה, וחתרתי למגע עם טנקי האויב, כעבור כ-1.5 ק"מ נוספים עלו מולנו ארבעה טנקים סוריים. מאחר שלא היו לי הרבה אפשרויות, שברתי ימינה מהציר, ונכנסתי מאחורי גל אבנים, הג׳יפ השני ביצע תפנית דומה, ונעמד מימיני, כשלא היו לו קו אש ועמדת ירי. כיוון שלג'יפ שלי לא הייתה אפשרות לצודד, או לשפר עמדה, ביצענו ירי בכינון ישיר מעל מנוע הג’יפ. ירינו על הטנק, שהיה קרוב אלינו, ובין הארבעה היה השמאלי (הצפוני) ביותר בטווח כ-150 מטר. הפגז פגע באזור השרשראות, אך לא התפוצץ בגלל שפגז התותח נדרך רק אחרי מעוף של 300 מטר.

הטנק שנפגע הושבת [כיוון שפרס זחל - אב"ץ], ולא יכול לנוע, אך מבחינת הפעלת כלי-הנשק שלא נפגעו יכול היה לבצע ירי בנשק קל (נק"ל) ובפגזים. בשלב הזה קראתי בקשר קריאות מצוקה בתקווה לקבל סיוע כלשהו, ולא נעניתי. עברתי לרשת הגדודית, וגם שם לא נעניתי. למיטב זיכרוני, עברתי גם לרשת החטיבתית, וגם שם נותרתי ללא מענה. בשלבים האלה הג׳יפים, שהשארתי בחיפוי, ירו שני פגזים, אך לא פגעו בגלל שהטווח ביניהם לבין הטנקים הסוריים היה גדול מדי, כ-3.5 ק"מ.

עם ההיתקלות, הכוח, שנשאר מאחור עם הסמג"ד, התקפל, וירד במעלה גמלא לכיוון הכינרת, במחצית הירידה פגש טנקים שרמן [מגדוד 95 בפיקוד יעקב נויפלד מחטיבה ממוכנת 4 קרייתי - אב"ץ], שעלו בציר גמלא לרמה. נשארתי בודד במערכה עם מחלקת התול"ר - שני ג’יפים, שנשארו בחיפוי, וג׳יפ נוסף אתי באזור ההיתקלות עם הסורים כ-3.5 ק"מ מזרחית לשפת המצוק .בשלב הזה ירדו הטנקים הסוריים למדרון אחורי על-מנת לא להיפגע. החלטתי לשנות את המשימה, ולבצע נסיגה, ולחבור לכוח הסמג"ד ציון זלוף [זיו] בנקודה, שבה נפרדנו.

לאחר הירי שלנו זיהו אותנו הטנקים הסוריים, והמטירו עלינו אש תופת נק"ל ופגזים, אשר התעופפו מעל לראשינו. פתחתי נרות עשן, וזרקנו רימוני עשן. בחסות המיסוך ביצענו נסיגה לכיוון נקודת יציאתנו. כשהגעתי למקום, שממנו יצאתי, חברתי לשני הג׳יפים, שנשארו בחיפוי. הסמג"ד כבר לא היה במקום, וראיתי טנקים שרמן עולים לעמדות על השלוחה. עצרתי ליד הטנק הראשון, ודיווחתי לו על טנקי אויב, הנמצאים בהמשך השלוחה.

לאור העובדה, שכבר לא היינו יעילים, ביצעתי חיקוי מפקד. ירדנו חזרה לכיוון הכינרת, וכשחברתי לגדוד, כולם התפלאו לראות אותנו, כי היו בטוחים שאנחנו כבר לא בין החיים...
לשמחתי, ביצעתי את המשימה בשלמותה, והחשוב מכל - החזרתי את כל חייליי בריאים ושלמים!החייל משה פרנקל, שישב בג'יפ שלי בתפקיד חובש מחלקתי וקשר מ"מ, תיעד ביומנו את מהלך ההתרחשות. היומן נמצא לאחר נפילתו בקרב החרמון השני, ובו נמצא תיעוד ההיתקלות מפורט לפרטי-פרטים.

כבר זמן רב אני מסתובב עם תחושה בלב, שההיתקלות שלנו עצרה את השריון הסורי מלרדת ל[עמק] בטיחה. ההיתקלות הייתה כשלושה ק"מ מקו המצוק ומזרחה, כפי שמתואר במפה של הסורים. אילו המשיכו הסורים כשלושה ק"מ מזרחה, והגיעו לשפת המצוק, אף טנק של כוחותינו לא היה עולה במעלה גמלא. ההיתקלות שלי עם טנקי האויב עצרה אותם מלהתקדם לשפת המצוק, ואפשרה לגדוד 39 [שהיה תחת פיקוד חטיבה ממוכנת 4, והיו לו טנקים צנטוריון שוט קל - אב"ץ], ובראשו שרמנים להגיע לפסגת ההר, לתפוס עמדות, ולנהל קרב ממנה, ולא מעמדה נחותה בבטיחה".

אורי אורן מעיר בסוף מכתבו, כי מעולם לא תוחקר, ולא נשאל על המקרה - לא על-ידי המ"פ מיקי מוסברג ז"ל, לא על-ידי מפקדת גדוד 51 וכמובן לא על-ידי דרגים בכירים יותר. הקרב במעלה גמלא היה נגד גדוד מחטיבת השריון 47 הסורית, שנקלע בטעות ניווט לאזור. כפי שכתב אור פיאלקוב, אִפשר הזמן, שהרוויחה מחלקת התול"ר, שעצרה את התקדמותו, לגדוד 39 בפיקוד יואב וספי למנוע מהטנקים הסורים מלהתייצב על שפת המצוק. כנראה, הופתעו הסורים מההיתקלות עם כוחות ישראלים, וספגו מכה מוראלית. לכן, הצליח גדוד 39, שמנה כעשרה טנקים שוט קל בלבד, לעלות לגולן, והדף עם גדוד שרמן 95 את הסורים לכיוון מזרעת קוניטרה וחירבת פורפור, ושם הושמד הגדוד הסורי (על לחימת גדוד 39 - ראו בסדרת שמונה הסכתים, שמופיעה ביו-טיוב, תחת הכותרת, "סיור פלוגה ו' גדוד 39", ובראיון ביו-טיוב עם אל"ם יעקב הדר-פפר, מח"ט 4 במלחמה).

תעלומת הספר של יואלקה

סדרת ראיונות, שערך עמוס כהן ביו-טיוב, משרטטת קווים לדמותו של תא"ל יואל בן-פורת - דמות טראגית ומרשימה, שנשברה במלחמת יום הכיפורים, כיוון שאמ"ן לא פעל לפי המידע, שהעבירה יחידה 848 (כיום - 8200), שהייתה בפיקודו, ולא התריע על המלחמה הקר̤בה. יואל היה קצין מיוחד במינו, שהחליט עם תחילת שירותו הצבאי להתמחות במודיעין ובהתרעה, ולשם כך אף למד ערבית ותרבות האיסלאם באוניברסיטה. על תרומתו העצומה למערך ההתרעה המודיעינית הרחיב בסדרת הראיונות תא"ל (מיל') אריה בנטוב, שהיה סגנו ביחידה 848 במלחמת יום הכיפורים, החליפו בפיקוד עליה, ושירת כקצין המודיעין הראשי וכממלא-מקום ראש אמ"ן (קישור).

הכרתי את יואלקה כעשר שנים אחרי המלחמה, כשנכנס למשרדי במערכת "מערכות", והגיש לי את מאמרו. תוך העריכה, התפתחה בינינו ידידות, ולמדתי הרבה עליו, על השקפותיו כקצין וכאיש מודיעין ואת גרסתו על מה שאִתרע לנו ביום הכיפורים ה'תשל"ד. גם בהופעתו ובסגנון דיבורו היה בן-פורת שונה, והיה בו משהו מתלמיד ישיבה. כמו רבים מבני דורו, היה ניצול שואה, שהיה שונה לחלוטין בהתנהלותו מהצברים. הייתה ביואל ספקנות, שעמיתיו ומפקדיו לא הבינו, ובשחצנותם הגדירוה כגלותיות. ספקנותו דחפה אותו ללמוד יותר, ולהתמחות במקצועו.

בהמשך כתב יואל עוד כמה מאמרים בנושא, שאת כולם פרסמתי ב"מערכות", כיוון שהיו מדהימים בהיקפם, עמוקים בניתוחיהם וחדשניים. אחר-כך סייעתי להוציא לאור את ספרו "נעילה" (הוצאת עידנים), המתאר את דרכו מנערותו ועד להיותו תא"ל בצה"ל, ועיקרו - העניין, שהעסיק את יואל והכאיב לו: הפיאסקו ההתרעתי במלחמת יום הכיפורים.

בסדרה מופיעים קטעים מדברי יואל עצמו, ומהם ניתן להתרשם מדמותו המדהימה. לכך הוסיפה אסנת בלקין, בתו, שסיפרה על אביה, על אישיותו המרתקת של יואל סיפר תא"ל (מיל') ד"ר אפרים לפיד (קישור: ), שיואל הכירוֹ במהלך לימודיהם באוניברסיטה העברית, וגייסוֹ ליחידה 515, כפי שנקראה בעבר.

חבריו - תא"ל בנטוב ואל"ם (מיל') יוסי לנגוצקי, שפיקד ביום הכיפורים על היחידה הטכנולוגית של אמ"ן, הרחיבו הרבה על אישיותו של יואלקה, ותיארוהו כאדם וכמפקד ייחודי. שניהם נותרו נאמנים ליואל, תמכו בו, וסעדו אותו גם בשנותיו האחרונות, כשהיה כבר חולה ותשוש.

אלוף שלמה גזית, ראש אמ"ן אחרי המלחמה, החליט, לסגור את עניין הכישלון הקולוסאלי של אמ"ן במלחמה, ולא לגעת בתיבת הפנדורה. בכך חיקה את החלטת מוטה גור, הרמטכ"ל דאז, שלא לחקור את המלחמה. אלו היו שתי החלטות אומללות לחלוטין, שעלו למדינת ישראל בדמים רבים תרתי משמע. כך, כהרגלו של צבאנו, שילמנו את מלוא שכר הלימוד במלחמה, ולא למדנו ממנה מאומה. כמובן, הטעויות, שלא תוקנו, נשנו במלחמותינו הבאות.

יואל רתח על ההחלטה לא לחקור את המלחמה ואת הכישלון ההתרעתי. לי אמר, שזו מעילה באמון העם ובתפקידם הצבאי. למרות שקוּדם בדרגתו, הסתובב כעוס ונרגן על הכישלון בהתרעה ועל אי-הרצון לחוקרו, ולהפיק ממנו לקחים; והדבר עלה לו בבריאותו. כעשר שנים אחרי מלחמת יום הכיפורים, הצליח יואל לשכנע את אהוד ברק, ראש אמ"ן, שיטיל עליו את חקר הכישלון ההתרעתי. ברק סיפר בסדרה על היכרותו במחלקת האיסוף באמ"ן עם יואל (שהיה סגן-ראש המחלקה), ועל מה שאירע בעקבות החלטתו להפקיד את מחקר הכישלון ההתרעתי בידי בן-פורת.

אחד הנושאים הבעייתייים בקשר לעבודתו של יואל הנו היכן עותקי מחקרו המונומנטלי. לפי השמועות, היו ארבעה עותקים - אחד ניתן לרמטכ"ל ברק, ואחר נותר בביתו של יואל ברמת-השרון, ונעלם. זה הוליד הרבה רעיונות היכן העותק הזה, ומי העלימו. ברק אישר, כי קיבל עותק מהמחקר, והוא מתאר את צורתו. לדבריו, אם יחפרו בארכיון לשכת ראש אמ"ן, ימצאוהו בוודאי. ברק ציין, כי רבים מממצאיו של יואל מופיעים בספרו, "נעילה", והציע לחפש את הספר, שסיכם את מחקרו, בארכיון המכללה לביטחון לאומי (מב"ל), שבה הדריך יואל. אלא שאת מחקרו ביצע יואל כאזרח במשרד בבית-הספר למודיעין, בה"ד 15, ולא במב"ל.

לעומתו, טוען בנטוב, שיואל הספיק להפיק רק חוברות ניתוח של אירועי מודיעין והתרעה, שנועדו לקורסי קמ"נים. לתמיכה בטענתו, ציטט מדברי בן-פורת בכנס קציני מודיעין לרגל עשרים שנה למלחמת יום הכיפורים, שנערך בבה"ד 15. כלומר, התעלומה לא נפתרה, למרות שאני נוטה לסמוך על דברי בנטוב.

מבט שונה

"מלחמת יום הכיפורים - מבט שונה" להרצל שפיר (מערכות ומודן, 2020) הנו, לדעתי, הספר הטוב ביותר שנכתב עד כה על המלחמה. מטבע עניינִי במלחמה, מוקצה בספרייתי מקום נכבד לספרים על מלחמת יום הכיפורים (מי"כ), שכתבו חוקרים, מפקדים, חיילים ועיתונאים, ולדעתי, אין ספר שישווה לספרו של שפיר. כיוון שהספר מנתח בארכנות נדרשת את התהליכים, את האירועים ואת המִבצעים, לא הפך לרב-מכר, אך טוב שיצא לאור. המבט השונה של שפיר עוזר לכל מי שרוצים לדעת מה קרה במלחמה, ולהבין את שורשי הדברים ואת תוצאותיהם.

הרצל שפיר (שכטרמן) נולד בתל אביב בשנת 1929. למרות שאברהם, אחיו הצעיר, היה בבית"ר ובאצ"ל (ואחר-כך ח"כ מטעם הליכוד), התגייס הרצל לפלמ"ח, ואחרי קום המדינה הוסמך לקצונה, הוסב לשריון, ואחר לימודים בבית-הספר לפיקוד-ולמטה בקמברלי שבבריטניה, פיקד על בית-הספר לשריון, על חטיבה 7 ועל אוגדת מילואים, והיה סגן-מפקד גיסות השריון.

במלחמת ששת הימים היה סגן-מפקד אוגדת הפלדה 84 (כיום - אוגדה 162), ואחרי המלחמה - ראש-מטה פיקוד המרכז. בספטמבר 1972 מונה לראש אגף כוח-האדם (אכ"א) בדרגת אלוף, ושירת בתפקיד במלחמת יום הכיפורים. באפריל 1973 מונה לעוזר ראש אגף המטה (אג"ם) במטכ"ל, ואחר-כך היה ראש אג"ם וממלא-מקום הרמטכ"ל. בשנת 1976 מונה לאלוף פיקוד הדרום. פרש לגמלאות בשנת 1978, ובשנת 1980 מונה למפכ"ל המשטרה. שירת בתפקיד כשנה, עד שפוטר על-ידי שר הפנים, שהיה ממונה על המשטרה.

לדבריו, כתב את ספרו בשנים 2017-2004, והוכנסו בו תיקונים לפי דרישת ועדת השרים לאישור פרסומים של עובדי מדינה בכירים. הספר דן בנעשה בצה"ל בשנים 1977-1967. כלומר, הוא דן בשלוש מלחמות ויותר - בהשפעת מלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה, במי"כ ובמלחמות ההתשה שאחריה - שמחברו השתתף בכולן כקצין בכיר.

בניגוד לספרים אחרים של גנרלים, לא מצאתי בספרו ביקורת בוטה על עמיתיו ועל מפקדיו, ולא התפארות, אלא ניתוח ענייני וקר - לרוב בלשון המעטה - גם כששפיר חולק על החלטות ועל ביצוען. במיוחד בולט הדבר בפרק, שדן באכ"א ובמחלקת ההדרכה (מה"ד), שהיו תחת פיקודו במי"כ. זה מפתיע בהתחשב בעובדה, כי במלחמה, גם לדעת שפיר, נעשו הרבה טעויות קריטיות, וגם כיוון שהתגלעה בה מלחמת גנרלים מכוערת ביותר.

כחוקר, מצאתי בו שפע של עובדות חשובות, שלא מצאתי בספרים אחרים, כיוון שהוא נעזר בתעודות רבות - כמו פירוט סדר הכוחות (סד"כ) של צה"ל, החללים, הפצועים, השבויים והנעדרים וסד"כ הרכב הקרבי המשוריין (רק"ם), לפי תקופות במלחמה. ספרו של שפיר מעניק לקוראיו מבט שונה על מי"כ והרבה חומר מתועד למחשבה על המלחמה ועל תולדות צה"ל בעשור שלאחר מלחמת ששת הימים.

גם חיל-האוויר

דיווחים על אי-תחקור מערך ההתרעה של חיל-האוויר במלחמת יום הכיפורים נשמעים בסרט, שהעלה עמוס כהן, ובו העלה זיכרונות של נציגי [מודיעין] חיל-האוויר (נח"א) בתל אביטל (תל אבו נידה) שבגולן. אמיר פורת, אחד הנציגים סיפר, שעד היום טרם שאלו אותו מה שעבר עליו בימי המלחמה בגולן; ואחרים הצטרפו לטרונייתו. דבריהם סותרים, כמובן, את מה שנהוג לייחס לחיל-האוויר - תרבות תחקורים.

כנראה, תרבות זו, הכוללת רק את צוותי האוויר, נפגעה מאוד לאור המתח, ששרר במלחמת יום הכיפורים בין הטייסות לבין מפקדת חיל-האוויר. יוסף ברגר - החוקר את התקיפות האוויריות הערביות במי"כ, ומפרסם את ממצאיו באתר TenMinToTwo - הגיע לאותה המסקנה בכל המדובר במערך הנ"מ. למזלנו, זה לא הפריע לחיל לחשוב על מה שאִתרע לו במי"כ, ולמבצע "ערצב 19" במערכת שלום הגליל הגיע עם תשובה ניצחת לטילים, שכופפו במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים את כנף מטוסיו.

תאריך:  08/07/2021   |   עודכן:  08/07/2021
אביתר בן-צדף
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כמה הערות על מלחמת יום הכיפורים 22
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
החושף
10/07/21 11:45
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מלחמת יום הכיפורים
שיחת עומק עם הסופר הישראלי דורון בן שמעון, שבמלחמת יום הכיפורים תפקד כנהג טנק בגדוד שריון 9 (חטיבה 14) שעליו פיקד סא"ל יום טוב תמיר, שאת תיאורו על אותו קרב העליתי בערוץ זה. דורון עם צוותו נשלחו לקצה הצפוני של קו בר-לב. כל אנשי הצוות חוץ ממנו נפגעו וחדלו לתפקד, והוא "שוטט" כנהג טנק בשדה הקרב. במו עיניו ראה דורון וחש כיצד צה"ל הקריב את חבריו ואותו בפרוץ המלחמה, אולי כדי לספק למצרים "ניצחון קטן".
06/06/2021  |  אורי מילשטיין  |   פודקאסטים
חלק שלישי בשיחתי עם ד"ר רמי רום שחקר לעומק את תפקידו של שר החוץ האמריקני ד"ר הנרי קיסינג'ר בקונספירציה של מלחמת יום הכיפורים, שלמרות היות קיסינג'ר יהודי, לדעתו של ד"ר רום, הוא אנטי ישראלי מובהק. בחלק זה דנּו בפגישה סודית של שר החוץ האמריקני הנרי קיסינג'ר עם יועצו הקרוב של נשיא מצרים, חאפז איסמעיל, במדריד, פחות מחודש לפני פרוץ המלחמה, שאז כנראה נסגרו הקצוות לקונספירציית מלחמת יום הכיפורים, ועל כך ששר הביטחון הישראלי משה דיין שלח תוך כדי המלחמה לקיסינג'ר מכתב חנופה וברך אותו על שקיבל פרס נובל לשלום למרות שדיין ידע עד כמה קיסינג'ר פעל נגד ישראל באותה מלחמה. הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים שהקמתי, חקר לעומק את אירועי מלחמת יום הכיפורים ופִרסם את מִמצאיו לגבי חזית הדרום בספר "ניצחון בסבירות נמוכה", שהוא הספר המעודכן ביותר על אותה מלחמה. אני פרסמתי בספר את מחקרי "השערת הקונספירציה". אני חקרתי את הוויית הצבא והמלחמה ופרסמתי את מִמצאַי בספר "תורת הביטחון הכללית - עקרון השׂרידות". מי שמעוניין לרכוש ספרים אלה, שאזלו מן השוק, וספרים נוספים על האמת בשאר מלחמות ישראל, שהמִמסד הביטחוני טרח להסתיר והתאמץ לסתום לי את הפה, ישלח מייל להוצאת שׂרידוּת: survival1940@gmail.com
04/05/2021  |  אורי מילשטיין  |   פודקאסטים
חלק שני בשיחה שניה עם מהנדס האלקטרוניקה והממציא, רב-סמל בדימוס שאול חמישה, שדיבר על השתלבות שרידי גדוד 71 בגדוד 77 בפיקוד אביגדור קהלני; על הפריצה של חטיבה 7 לכיוון דמשק עד מזרעת בית ג'אן; על הקמה מחדש של גדוד 71 בפיקוד עמוס כץ והתקפה לקויה שלו על מזרעת בית ג'אן עם הרבה נפגעים; על הקרב מול הדיביזיה העירקית והסילופים בספרי ההיסטוריה ודברי המפקדים הבכירים; על שיתוף פעולה עם סיירת מטכ"ל וסיפורי בדים על פעולותיהם.
20/04/2021  |  אורי מילשטיין  |   פודקאסטים
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים והפעם - בלי עדים, התרברבות, חיסונים, ילודה וביזיון "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג) הרבה בריאות ואושר ושבוע טוב
חלק שני בשיחתי עם מהנדס האלקטרוניקה והממציא, רב-סמל בדימוס שאול חמישה, על קרבות הבלימה של גדוד שריון 71 בפיקוד סגן-אלוף משולם רטס, במסגרת חטיבה 7 בפיקוד אביגדור בן-גל (יאנוש), בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. המלחמה התנהלה מול עדיפות גדולה מאוד של השריון, החי"ר והארטילריה הסורית. זאת הייתה הגיזרה היחידה במלחמת יום הכיפורים, גם בחזית הסורית וגם בחזית המצרית, שלאויב לא היה שום הֶשֵּׂג. מפקד הטנק שאול חמישה נותן הסבר מרתק לסיבה לכך.
25/03/2021  |  אורי מילשטיין  |   פודקאסטים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il