בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
נגינה, אמנות, תחביבים, מוזאונים, טיולי הליכה
|
|
|
למה לעבוד ארבעה ימים בשבוע
|
מאמר בוושינגטון פוסט טוען, כי הסיבה האמיתית איננה שאפשר לייצר בארבעה ימים מה שמייצרים בחמישה, אלא שיום חופשי נוסף יהפוך אותנו לבני אדם שלמים יותר
|
הזדמנות ללמוד לנגן [צילום: פרנסיסקו סקו, AP]
|
|
|
|
|
בשנות ה-80 של המאה ה-19 מחו פועלים בארה"ב נגד ימי עבודה שנמשכו 12 שעות והצליחו לקצר אותם. למעלה מ-100 שנים מאוחר יותר, הרעיון של ארבעה ימי עבודה בשבוע עולה על שולחנם של מקבלי ההחלטות. יפן ממליצה על כך בקווים המנחים למדיניותה הכלכלית. אירלנד ביצעה פיילוט שפעל בצורה חלקה. ספרד עובדת על תוכנית משלה. הדחיפה לקיצור שבוע העבודה החלה לצבור תנופה עוד לפני הקורונה, מציינת כריסטינה אמבה במאמר בוושינגטון פוסט, אך שיבוש חיי המשרד בימי המגיפה הפכה את הרעיון לפופולרי עוד יותר ואולי אף לנחוץ. חברות מבינות שאימוץ מדיניות תעסוקה גמישה יסייע להן לגייס עובדים, והעובדים הוכיחו שהם מסוגלים להסתגל לשינויים קיצוניים בסדר היום שלהם. עם זאת, אנחנו ממשיכים לחשוב על העבודה בדרך צרה מדי. גם מי שתומכים בקיצור שבוע העבודה, הם מעצבים את הרעיון במונחים ישנים: אפשר להספיק הכל בארבעה ימים, הם טוענים, ואפילו נהיה יותר יצרניים. לא עוד פגישות מיותרות, לא עוד הפרעות של החיים הפרטיים. אחרי סוף שבוע של שלושה ימים נהיה נמרצים יותר ורגועים יותר. הצגת הדברים בצורה זו היא תפיסה ישנה בלבוש חדש, טוענת אמבה. כאשר אנו מתמקדים בדרך בה שבוע עבודה מקוצר יהפוך אותנו לעובדים טובים יותר, זהו הטיעון הנכון למעסיקים ולעצמנו. הנימוק האמיתי לקיצור שבוע העבודה הוא שהדבר יהפוך אותנו לבני אדם טובים יותר. אמבה שאלה את עוקביה בטוויטר האם יעדיפו ארבע ימי עבודה או חודש חופשה, ו-85% בחרו בראשון. כאשר נשאלו מדוע, רובם אמרו שהדבר יאפשר להם לעשות דברים עבור עצמם: נגינה או אמנות, בילוי זמן איכות אמיתי עם משפחה וחברים, תחביבים, מוזאונים, טיולי הליכה, כנסייה. הפעולות הללו אינן נתפסות כיוצרות ערך כלכלי, אבל ברור שהן עשירות בערך אנושי: התמחות במלאכת כפיים, יצירת קשרים עם אחרים, התמקדות בקהילה או במקום. אלו הדברים שהופכים אותנו לבני אדם שלמים, אבל בלי די זמן חופשי – איננו יכולים לפתח את הקשרים והמחויבויות להם אנו זקוקים כדי לפרוח באמת. במשך עשרות שנים הייתה ארה"ב לכודה בהלך רוח של צמיחה כלכלית, הנתפסת כקנה המידה המרכזי להצלחה ובה יחידים נמדדים בעיקר בתוצרת שלהם. בשכבות הגבוהות במיוחד, העבודה הפכה למרכז החיים, אמצעי להשגת משאבים ומעמד. האמריקנים גאים ביכולתם לעבוד קשה וביעילות, למרות שאינם יוצאים נשכרים אישית מפירות עמלם. היוזמה לשבוע עבודה בן ארבעה ימים מלמדת שיש דברים נוספים שאנו מעריכים – וכך צריך להיות. הטריק יהיה ללמוד לדבר בעדם בזכות עצמם, באותן בהירות ולהט בהן אנו חוגגים הישגים חומריים וכלכליים. בסוף המאה ה-19 שרו הפועלים: "אנחנו מתכוונים לשנות דברים". במאה ה-21, שינוי השיח שלנו – הדרך בה אנו מודדים שווי והערך שאנו נותנים לרווחתנו – יהווה חלק משמעותי מביצוע השינוי עצמו.
|
תאריך:
|
12/07/21
|
|
|
עודכן:
|
12/07/21
|
|
איתמר לוין
|
למה לעבוד ארבעה ימים בשבוע
|
|
רק לעיתים נדירות צצות מחלוקות בענייני נפט בין סעודיה לאיחוד האמירויות. לרוב הן רואות עין בעין את נושא התפוקה, ויחד עם כוויית הן נחשבות לעמודי התווך של אופ"ק. לכן, הורמו גבות כאשר שר הנפט של האמירויות, סוהיל אל-מאזורי, אמר בתחילת החודש, כי המכסות של אופ"ק "לגמרי בלתי הוגנות". ב-5 ביולי נפסקו השיחות בין אופ"ק לבין המפיקות הגדולות שאינן חברות בו (מה שמכונה "אופ"ק+"), ובראשן רוסיה, בשל מחלוקת זו.
|
|
|
בעוד הכוחות האמריקניים יוצאים מאפגניסטן, אירן צופה בדאגה. התוצאה של השגת מטרה ארוכת טווח אחת של טהרן, יצרה אתגר נפרד: מה לעשות עם הטליבאן ההולך ותופס כוח וטריטוריה במדינה השכנה, ואף לכד בסוף השבוע מעבר גבול מרכזי בין שתי המדינות. טליבאן הסוני ואירן השיעית מצויות במחלוקת בסיסית, מסביר וושינגטון פוסט.
|
|
|
מנהיגי 20 המדינות המובילות בכלכלה העולמית (G20) תומכים בתוכנית למס מינימום גלובלי של 15%, אותה אישרו מנהיגי שבע המדינות הגדולות (G7) בחודש שעבר. תמיכת קבוצת ה-20 הייתה צפויה, אך היא צעד חיוני בדרך למימוש התוכנית המהפכנית ביותר בכלכלה העולמית מזה עשרות שנים. תאריך היעד להשלמת התוכנית הוא חודש אוקטובר הקרוב. ההכרזה באה במפגש שרי האוצר של הקבוצה בוונציה, לקראת פסגת הקבוצה ברומא בהמשך החודש.
|
|
|
ראשות עיריית ניו-יורק איננה עבודה קלה. ראש העיר היוצא, ביל דה-בלסיו, נחשב פעם ליקיר הפרוגרסיבים. אך נטייתו להאדרה עצמית, חוסר רצונו לעסוק בענייני העיר ומריבותיו עם המושל אנדרו קומו הפכו אותו לחסר השפעה ולמבחיל בעיני רבים. דה-בלסיו מותיר לבא אחריו ערימה של בעיות: רגולציה החונקת את הצמיחה, בנייה למגורים בקצב בלתי מספק, זינוק בתקריות הירי ובהתאבדויות, הישענות על סיוע ממשלתי כדי להימנע מקיצוץ עמוק בתקציב.
|
|
|
הנשיא ג'ו ביידן חתם בסוף השבוע (9.7.21) על צו נשיאותי נרחב, היוצא נגד התנהלותן של חברות הטכנולוגיה הגדולות, ענף הרפואה, חברות חקלאות וחברות תעשייתיות. הצו, הכולל 72 צעדים, נועד להגביר את התחרות ועוסק גם בענפים קטנים יותר הנשלטים בידי חברות בודדות, כגון מכשירי שמיעה.
|
|
|
|