לפני פחות משנתיים סערה המדינה הזו. האדמו"ר מסאטמר - מהרז"ל שליט"א, הגיע לארץ ישראל ובידו מזוודות עם כספי חלוקה: למוסדות חרדים שאינם נתמכים על-ידי המדינה ושלוחותייה, וחלק אחר מהכספים יועד למשפחות מ"העדה החרדית" בירושלים ובבית שמש, שמתנזרות מכספי "הביטוח הלאומי". גם החוגים "החרדים-ציוניים", של "
יהדות התורה" ושל
ש"ס, הסתייגו מהאדמו"ר מסאטמר כאשר המפלגות האנטי דתיות בעיקר סערו על הדרך הזו, של חלוקת כספים בפרהסייה ובקולניות לאלה המחרימים את ה"כספים הממלכתיים".
לא אכנס כאן לפולמוס הרעיוני שהביא לצעד הזה כבר לפני למעלה משבעים וחמש שנה, בחתימת האדמו"ר מסאטמר דאז - הרב יואל טיטלבאום זצקו"ל, אבל את התשובה הפרקטית למעשהו של האדמו"ר מסאטמר שליט"א ואת הסיבה להוראת השיטה על-ידי האדמו"ר זצקו"ל קיבלנו בשנה וחצי האחרונה.
ראשית, התשובה ניתנה כבר במהלך "שנת
הקורונה". מוסדות החינוך החרדים של "העדה החרדית" לא נבהלו מאיומי הממסד הישראלי, שאיים להפסיק את המימון הכספי לאלה שימשיכו ללמוד שלא על-פי הוראות השעה המבולבלות, ואף לא פעם הסותרות, של משרד החינוך. המוסדות של "העדה החרדית" לא נבהלו מכך משום שהם מעולם גם לא נזקקו, ובע"ה גם לא יזדקקו, ל"תמיכה ממלכתית" של משרדי האוצר, החינוך, התרבות, העיריות וההסתדרויות הציוניות למיניהן. הכסף בע"ה תמיד יגיע אך ורק מהורי התלמידים, ובעיקר מגבירי היהדות החרדית הפועלים על-פי שיטת האדמו"ר מסאטמר זצקו"ל, רבי יואל טיטלבאום. בשבוע האחרון קיבלנו חיזוק נוסף לשיטת סאטמר - להחרים "סיוע ממלכתי" מהיהדות החרדית הנאמנה להשם.
איווט ליברמן, כיום שר האוצר, החליט לשנות את אמות המידה לתמיכה ממלכתית למעונות היום לילדים, וזאת כדי להדיר לפחות 24 אלף משפחות חרדיות מקבלת הסיוע ובכך לנסות לשנות את אורח חייהם כדי ש"יתבוללו" בתוך מגמת הורדת הנאמנות לתורה בלבד. לפני שאגע בליברמן - האיש ומטרותיו האנטי-דתיות, אני מציע לנציגות הפוליטית של החרדים הציונים להפסיק ליילל כמסכנים או להסית נגד העברת כספים לערבים אלא להתחיל להבין שרבניהם ומנהיגיהם ההיסטוריים והנוכחים פשוט טעו בשיטה של "להציל מלוע הארי" ועוד מיני קלישאות אנטי תורתיות שהם הביאו כהצדקה לברית עם מחרבי ומהרסי תורת השם מימים ימימה ועד ימינו אנו, כולל טיפוחו של הדוב מבריה"מ לשעבר, קרי - איווט ליברמן. אם באמת היו עומדים ראשי תורה של ממש בראש המפלגות החרדיות, ובמיוחד בש"ס, הם היו שולחים הביתה את
אריה דרעי.
דרעי היה האיש שטיפח במגזר החרדי את
אביגדור ליברמן ומזה עשרות שנים הפכו ל"בן ברית" כביכול של היהדות החרדית. רק לפני כשלוש שנים הם מינו יחד את ראש עיריית ירושלים הנוכחי,
משה ליאון, שהובא מירכתי גבעתיים החילונית והאנטי דתית. לא פלא הוא שהאיש מגבעתיים עסוק היום בהכנסת "הרכבת הקלה" לשכונות החרדיות כדי להביא ל"אינטגרציה" שתהרוס את ציבין החיים החרדים בירושלים. גם גפני, ליצמן, אייכלר, פרוש, הלפרט, מוזס, מקלב, לופוליאנסקי וטסלר לא טמנו ידם בצלחת הפוליטית אלא העניקו גושפנקא לאחד מאויבי היהדות הגדולים ביותר שצמח כאן, יותר משני הלפידים, מאבנרי, מאלוני ומרפאל איתן, למרות שכול העסקנים החרדים הללו ידעו והיטב מיהו ליברמן ואיזה ציבור נכרי ואנטי-דתי הוא מייצג.
כל עוד "המעשרות" היו "לפתח חטאת רובץ" של כספי המדינה שהועברו דרך העסקונה החרדית ליהדות החרדית, הרי שהעסקונה הזו עצמה עיניים, אטמה אוזניים וסתמה את פיותייה לנוכח האנטי דתיות של ליברמן ובוחריו, שלא פעם הגיעה לאנטישמיות של ממש, שהובאה מאותה ממלכה רוסית עתיקה ומיוצגת כיום גם על-ידי שונאי עם ישראל שהגרו לכאן מערבות אוקראינה.
הנציג של הסכלת בית רומנוב
ברוב ימי המאה התשע עשרה, ובתחילת המאה העשרים, לחמו ראשי היהדות (בממלכה הצארית ברוסיה) נגד ניסיונם של שלטונות רוסיה הצארית לשנות את החינוך היהודי ולהחדיר במקומו את ה"ממלכתיות" החשוכה שלהם, לתוך עם ישראל, כדי לעקור מצוות מעם ישראל וכך גם למגרו דמוגרפית. בית רומנוב - בסיס השלטון הצארי, עמד בראש המערכה האנטישמית הזו, ובכללה גם "גזירת הקנטוניסטים", של חטיפת ילדי יהודים רכים לצבא הרוסי, כדי להמיר את דתם. אבל כאן יש להוסיף ולציין כי את הרעיון למגר את היהדות באופן דמוגרפי מבחינה מעשית נתנו המשכילים היהודיים לצאר ולמרעיו, והם גם היו ה"מוסרים" המרכזיים במערכה זו.
רבני רוסיה הגדולה (שגם פולין הייתה בתחומה) לחמו נגד הגזרות הללו ואף סגרו ישיבות כדי להחדיר קלקלה "חינוכית" לילדי ישראל. בראש המערכה הזו עמדו למעלה ממאה שנה רבנים גדולים כמו אלחנן ספקטור, חיים עוזר גורוז'ינסקי, האדמו"רים מלובאביטש, "החפץ חיים" וכמובן "בית בריסק". איווט ליברמן הוא גלגול היסטורי של אותם משכילים יהודיים אנטי-דתיים ושל בית רומנוב ביחד. הוא גדל לימים בבריה"מ האנטי-דתית שבה הכריחו גם עקרות בית ענוגות לעבוד קשה תחת הסיסמה "העבודה משחררת", וכמובן תחת שטיפת המוח של "ילודה מינימאלית".
ליברמן עצמו גדל ועוצב במדינה הירודה והפרימיטיבית ביותר של "חבר העמים" שהתפרק מבריה"מ לשעבר: במולדביה העצמאית, שבה כל יום עדיין נאבקים זה בזה פיזית, חינוכית, לאומית ותרבותית רומנים, רוסים, אוקראינים וטורקים נוצרים (שנקראים "גגאושים"). בקרב בוחריו של ליברמן קיימת שנאה אנטישמית ממש ליהדות, ובמיוחד לחרדים - שיהודים יוצאי "חבר העמים" הספיקו להעיד על קיומה בתעמולת הבחירות ברוסית של "ישראל בתנו". צעד נכון היה שהיהדות החרדית, ובמיוחד זו שאיננה נשענת על כספי המדינה, תפנה לאגונים בינלאומיים באו"ם ובאירופה כנגד האנטישמיות של ליברמן, כפי שמתלוננים לא פעם ארגונים יהודיים רבים נגד האנטישמיות של גב' לה פן בצרפת ומרעייה האירופיים והאמריקנים.
גזענות הפוכה איננה תרופה
הניסיון הגזעני של הסתת והסטת הוויכוח עם ליברמן ומרעיו האנטישמיים מ"ישראל בתנו" וממפלגות אחרות, לכיוון "למה לערבים נותנים מילארדים ולנו מקצצים כיהודים"? הוא ניסיון של בת יענה המסרבת להבין כי מלחמת ליברמן, "יש עתיד", העבודה הרפורמים, הקונסרבטיביים ומרצ נגד היהדות החרדית איננה מהעדפת הערבים אלא משנאת היהדות ומהניסיון לפגוע בעם היהודי הדתי והחרדי באופן דמוגרפי כדי לשוות לעצמם את הכותרת הבלעדית של "יצוג העם היהודי". ההתלהמות החרדית-ציונית בערבים לא תביא לשחרור היהדות החרדית ולהאדרת הדת היהודית והצלתה מציפורני הברית של האנטי דתיים היהודים בישראל עם הנכרים מחבר העמים, שחברו יחדיו כדי ליצור "עם חדש" שמהותו תהיה "כנעניות" רוחנית במקום להיות בנויה על בסיס יהודי. גם גזענותם של כמה מעסקני "אגודת ישראל" נגד העדה האתיופית וכינויה של בני העדה הזו כ"כושים" (כפי שעשה זאת האחראי על מעונות היום של "אגודת ישראל") לא תגרום לתמורה חיובית עבור היהדת בהחרדית בחברה הישראלית.
תמרור לערבים
מנגד, הייתי מציע למנהיגות הערבית לא להתעלם מגזענותו של המהגר ממולדביה נגד היהדות החרדית, שהרע לערבים רק תמול-שלשום, וכבר איים עליהם בטראנספר, ומי יודע מתי הוא יחזור לנושא הזה. היה מספיק לראות את גב'
סופה לנדבר - שרה ותיקה לשעבר במדי "ישראל בתנו", כאשר בשיניים נוקשות מפחד היא סיפרה מיהו הליברמן הזה, ועל עקרון השנאה המתהפך אצלו מצד אל צד. ברע"ם ישנם גורמים שמתחילים לזהות כי "הקירוב לממסד הישראלי" נוצר עבורם רק כדי להפריד אותם מציבורים יהודים אחרים, כמו החרדים והעדה האתיופית, כדי למשול בערבים טוב יותר. אני יודע שמנצור עבאס הנוכחי לא ירים עדיין דגל לסולידריות עם היהדות החרדית משום שה"בוסים שלו" (מטעם "הממסד הביטחוני" של ישראל...) - אודי כהן ומיכאל מלכיור, בוודאי שאינם רוצים באמת שרע"ם והאיסלאמים יחברו עצמאית לחרדים. אבל מ"הרשימה הערבית המשותפת" אני כן מצפה שהשכל הפוליטי והרעיוני של ראשייה יוביל לגינוי מעלליו של ליברמן נגד היהדות החרדית, הן משום חרב האפליה המתהפכת בישראל, מחרדים לערבים וחוזר חלילה, והן למרות הקולות הגזעניים של כמה מראשי ש"ס ו"יהדות התורה".
תמר גוז'נסקי כמשל
באמצע שנות התשעים של המאה העשרים עמד בראש הגזענות נגד החרדים בכלל ונגד עליית הדמוגרפיה החרדית בפרט, אדם בשם ארנן יקותיאלי, י"ור סיעת מרצ בירושלים. הוא לא רק ששמח לאידם של העניים החרדים אלא האשימם במר גורלם, וכמו ליברמן כיום גם הוא "המליץ" על "מחנות עבודה" עבורם (כדאי שפעם יש להוריד את מסיכת "העבודות הפרודוקטיביות" של חלק מיוצאי חבר העמים הנכרים ולגלות במה באמת הללו "עוסקים" ו/או "עובדים"...). באותם ימים כיהנה ח"כית בסיעת
חד"ש (הסיעה המרכזית כיום ב"רשימה הערבית המשותפת") ושמה היה
תמר גוז'נסקי. היא הייתה קומוניסטית אמיתית במובנה החיובי של המילה - דהיינו, מלחמה לטובת ציבור הפועלים והשכירים, ולמען שיווין חברתי אמיתי.
כשיקותיאלי פער את פי ההסתה שלו היא קמה ותקפה אותה בפרלמנט הישראלי ובתקשורת הכללית וטענה אז כי "אסור להפריד את מאבקם של העניים נגד הפלייתם ונגד המשך גורלם הקשה, אלא יש לאחד את מאבק העניים לכוח אחד שלא יותיר מקום למשחק ה"הפרד ומשול" של המעמד העליון המדכא". אני מצפה מ
איימן עודה, אעידה תומה-סלימן ו
עופר כסיף לפעול ולומר בפירוש את מה שאמרה גב' גוז'נסקי לפני עשרות שנים, כשפעלה נגד ההסתה של יקותיאלי נגד העניים החרדים. אותו יקותיאלי היה הרבה יותר בן ברית פוליטי קרוב של חד"ש מליברמן הגזען והטרנספריסט של היום.
