אתר ההנצחה לפיגועי 9/11, בסמוך למקום בו ניצבו מגדלי התאומים בניו-יורק, ביטל את התערוכות המיוחדות שתכנן להציג עם מלאת 20 שנה לפיגועים. הסיבה: משבר תקציבי מתמשך, אשר גם אילץ אותו לבצע קיצוצים ופיטורים שפגעו ב-60% מעובדיו – מדווח ניו-יורק טיימס.

לפני הקורונה תכננו אוצרי האתר תערוכה שתעסוק בתפקיד של המוזיקה בהתאוששותה של ארה"ב מטרגדיות ובמרכזן 9/11. אולם, התוכנית בוטלה לאחר שפוטרו מחצית מעובדי אגף התערוכות. המוזאון גם ביטל תערוכה נודדת על תולדות 9/11 והחליף אותה בכרזות הניתנות להורדה מהאינטרנט. המוזאון מסר, כי החליט להתמקד בתערוכות הקבע שלו. הצעדים אושרו בידי יו"ר האתר, המיליארדר מייקל בלומברג, לשעבר ראש עיריית ניו-יורק. נציגו של בלומברג ציין, כי הוא תרם 30 מיליון דולר למוזאון וגייס 15 מיליון דולר נוספים, וכי הוא אישר צעדים שנועדו למנוע מן האתר נזק ארוך טווח.

רוב הכנסות המוזאון הן ממכירת כרטיסים, והקורונה הותירה אותו עם גרעון של 18 מיליון דולר בסוף 2020. פתיחתו מחדש בספטמבר שעבר הציתה ניצוץ של תקווה, אך בפועל מכירת הכרטיסים הייתה מועטה. מנכ"ל המוזאון, אליס גרינוולד, אמרה בחודש שעבר, כי מספר הביקורים הוא 25% בלבד מן הרגיל. מאז נרשמה עלייה מסוימת, עם 4,000 מבקרים בממוצע לשבוע – לעומת 8,500 בשנת 2019. המוזאון מקווה לסיים את השנה בתזרים חיובי של 21 מיליון דולר לעומת גרעון של 36 מיליון דולר אשתקד, וזאת בשילוב של גיוס תרומות, מכירת כרטיסים והלוואה מן הממשל הפדרלי.

הטיימס מציין, כי חלק מקשייו של המוזאון נובעים מהיקפו הנרחב (12,000 מ"ר) ומן הבנייה המורכבת, המביאים לכך שהתחזוקה והאבטחה נוגסים שליש מתקציבו. אנטולה קצימטידס, חברת חבר הנאמנים של המוזאון ומי שאיבדה את אחיה בפיגוע, אומרת שההחלטה לקצץ באירועי שנת ה-20 לא הייתה קשה: "זה עניין רציני. אם יהיה לנו זמר מפונפן או לא – זה לא משנה. מספיק חשוב שנוכל להיפגש ולקרוא את שמות אהובינו, מה שלא יכולנו לעשות בזמן הקורונה".

לעומת זאת, חלק ממייסדי המוזאון מותחים ביקורת על ההחלטה, באומרם שהוא קפא בזמן – טיעון המעורר מחלוקת בין החברים הוותיקים והחדשים בהנהלתו. מייקל שולאן, המנהל היצירתי המייסד של המוזאון, אומר שההנהלה מתחמקת מיוזמות העלולות לאתגר את הסיפר (הנרטיב) הנוכחי. "20 שנה הן נקודת ציון בה מסתכלים על דברים בצורה אחרת. הימנעות משאלות רק מובילה למשברים נוספים", הוא טוען.

מנהלים לשעבר במוזאון וחלק ממשפחות הקורבנות טוענים שהמוזאון מספר סיפור פשטני, ואינו נכנס לשאלות עמוקות על טרור ועל המלחמות באפגניסטן ובעירק שנבעו מ-9/11. למרות שהמוזאון עצמו אומר שמשימתו כוללת את "בחינת המשמעות המתמשכת" של הפיגועים, הללו טוענים שההנהלה בראשות גרינוולד מתמקדת בהיסטוריה, עוקבת מקרוב אחרי חוקרים ומגבילה את חופש הביטוי באתר. אליזבת מילר, בתו של כבאי שנספה בפיגוע, הצטרפה לצוות המחקר של המוזאון ב-2019, וטוענת שההנהלה מונעת מן הצוות להפעיל תוכניות המעלות שאלות קשות על הקשר בין עליית הלאומנות האמריקנית לאחר 9/11 לבין האיסלמופוביה במדינה. דובר המוזאון אומר בתגובה: "אנחנו מתעדים בדרכים שונות את ההיבטים המתמשכים של 9/11".

גרינוולד אמרה לטיימס, כי בשמונה השנים האחרונות נערכו דיונים מקיפים על תערוכת הקבע, בשילובן של קבוצות רבות. לדבריה, שינוי חלקים משמעותיים בסיפור שהיא מציגה, עלול להסיח את הדעת ממשימתו של המוזאון. "אנחנו ערים כל העת לכך שקיימת רגישות רבה למה שנאמר על המוזאון ועל ההיסטוריה שלו. אנחנו מקדישים תשומת לב רבה לדברים הללו", הוסיפה.

הוויכוחים הללו נראו רחוקים מאוד באחד מימי הקיץ הנוכחי במוזאון. מבקרים אמרו שהתצוגות הנוכחיות הן כלים רבי עוצמה ללמד את הדור שנולד אחרי 2001. כמה מן המבקרים התרשמו במיוחד מציור חדש המוצג במסלול ההנצחה של המוזאון: נאוטו נקוואגה, אמן מניו-יורק, מתאר את קורבנות הפיגוע ככוכבים בשמים. פאולה אמאיה הלכה עם שלושת ילדיה לצד הקיר המסיבי, שנועד במקור להגן על מרכז הסחר העולמי מפני שטפונות. המשפחה הגיעה מפלורידה כדי לכבד לא רק את זכרם של מי שנספו בפיגוע, אלא גם את מי שנפטרו מן הקורונה. "זהו מקום נכון להתאבל", היא אומרת. "המוזאון הוא ביתו של סיפור עצוב, אבל אני רוצה שהילדים שלי יבינו את ההיסטוריה שיש כאן".