סקרי דעת הקהל ערב בחירות 2020 לנשיאות ארה"ב סבלו מטעויות בקנה מידה ענק, החמורות ביותר מזה 40 שנה בנוגע לשיעור הקולות הכולל לכל מועמד, והחמורות מזה 20 שנה בנוגע לתוצאות ברמת המדינות וחלוקת האלקטורים. כך קובע מחקר שערך המכון לחקר סקרי דעת קהל, אותו מצטט וושינגטון פוסט.

המכון בדק 2,858 סקרים, כולל 529 סקרים לאומיים ו-1,572 מדינתיים. הוא מצא, כי הסקרים העניקו לג'ו ביידן יתרונות גדולים משמעותית מכפי שהיו במציאות במרוץ מול דונלד טראמפ: 3.9 נקודות בארציים ו-4.3 נקודות במדינתיים. הסקרים המעיטו בתמיכה בטראמפ כמעט בכל מדינה ובממוצע כולל של 3.3 נקודות האחוז. הסקרים לגבי המירוצים לסנאט ולמשרות המושל סבלו מבעיות דומות.

"הייתה טעות שיטתית בכך שהדמוקרטים קיבלו הערכת-יתר לרוחב הקו", אומר פרופ' ג'וש קלינטון שעמד בראש החוקרים. "לא משנה אם זה היה סקר בטלפון או באינטרנט, וזה לא משנה באיזה מרוץ מדובר והאם טראמפ היה מועמד בו". הסקרים עשו עבודה טובה יותר בניתוח התמיכה בביידן, עם כמה יוצאי דופן. ככלל, הסקרים העניקו לביידן נקודת אחוז יותר מכפי שקיבל בפועל. בשנת 2016 חזו הסקרים במדויק את יתרונה של הילרי קלינטון במניין הקולות, אבל סקרי המדינות לא צפו את נצחונו של טראמפ.

החוקרים שללו כמה מן הגורמים שהוזכרו כסיבות לכך שהסקרים העניקו לביידן יתרון גדול מכפי שהיה לו במציאות, כגון ההנחה לפיה תומכי טראמפ שיקרו לסוקרים – שכן הסבר זה אינו נותן מענה לטעויות בסקרי הסנאטורים והמושלים. הסוקרים לא חזרו אשתקד על טעויות 2016, כגון אי-שקלול רמת ההשכלה של המצביעים ומשגים בהערכת הרכב המצביעים בפועל. אולם, החוקרים לא הצליחו להגיע למסקנה ברורה לגבי מה שכן גרם לטעויות במטרה לתקן את הטעויות לקראת הבחירות הבאות. לדבריהם, המידע הקיים אינו מאפשר להגיע למסקנות חד-משמעיות.

החוקרים בדקו סיבות אפשריות אחרות לטעויות, כגון האם הנשאלים לא הצביעו בסופו של דבר, או שהסקרים כללו שיעור גבוה מדי של מצביעים מוקדמים (הקבוצה שהעדיפה את ביידן) ושיעור נמוך מדי של מצביעי יום הבחירות (הקבוצה שהעדיפה את טראמפ). בכל אלו לא נמצאו בעיות. הסבר אפשרי אחד הוא שהרפובליקנים שהשתתפו בסקרים הצביעו בצורה שונה מאלו שנמנעו מלהשתתף בהם; זוהי הנחה הגיונית, אומר הצוות, לנוכח הירידה באמון במוסדות בכלל ולנוכח טענותיו החוזרות ונשנות של טראמפ לפיהן הסקרים מזויפים או מוטעים.

הדוח מצביע על חלקם של המצביעים החדשים בבחירות 2020 כמקור אפשרי לטעויות. מספר המצביעים אשתקד היה גבוה ב-22 מיליון מאשר ב-2016, ובכמה מדינות די היה בכך כדי ליצור את ההבדל בין הסקרים לבין תוצאות האמת. אולם, מדגישים החוקרים, הנתונים הזמינים אינם מאפשרים לקבוע האם מצביעים אלו הם הגורם העיקרי לטעויות.

החוקרים מדגישים, כי למרות שהסקרים לעיתים קרובות מדויקים למדי, הם לא מדויקים כפי שיש המניחים ולכן נתונים לפרשנויות מוטעות, במיוחד במירוצים הצמודים ביותר. הם גם מזהירים מפני המהימנות של הסקרים בבחירות הבאות. קלינטון מצביע על "פקטור טראמפ" בהקשר של הבחירות הבאות והסקרים לפניהן: אם הוא לא יתמודד ב-2024 או אם בחירות האמצע ב-2022 יהיו שונות מהמרוץ לנשיאות, ייתכן שחוסר הדיוקים ייפתרו מעצמם. אבל אם גם סקרי 2022 לא יהיו מדויקים, ייתכן שיהיה זה איתות לחוסר יכולתם של הסוקרים להגיע לקבוצות מצביעים מסוימות ולבעיית דיוק נרחבת יותר שלהם.