עמל של שנים רבות, חזון יוקד ולהט עשייה בלתי פוסקים באמונה שזכינו לחיות ביחד על פיסת אדמה קטנה, יהודים וערבים, מתוך כבוד, מתוך סובלנות, מתוך שאיפה להשתלב ולהתחבר, להפוך את מדינת ישראל על-פי חזון הנביאים לאור לגויים ממש. הבחירות האחרונות הוכיחו מעל לכל ספק כי ערביי ישראל בחרו הפעם בתקווה, תקווה להניח יד על הגה השלטון, להיות שותפים בהשפעה בכל תחומי החיים במדינת ישראל.
אכן בבחירות אלה הוציאו הבוחרים הערבים כרטיס אדום בוהק למפלגות הערביות שהתכווצו באופן משמעותי. תהליך משמעותי נוסף התרחש עם השינוי המהותי, בוחרים ערבים ישראלים נתנו את מירב הקולות ל
מפלגת הליכוד ולא למרצ ולתנועת העבודה, המפלגות שנהנו באופן מסורתי מקולות הבוחרים הערבים.
קריאתו ההיסטורית של ראש ממשלת ישראל דאז,
בנימין נתניהו, לציבור הערבי להצטרף לעושים, להניח לצועקים ולעסקני הפרובוקציות וקבלני הריסות החברה הערבית בישראל, נפלה על אוזניים קשובות. ההזמנה להצטרף לשורה הראשונה בהנהגה הישראלית מתוך כבוד לחובות האזרח ולזכויותיו השתלבה והתכתבה היטב עם השאיפות של האזרח הערבי בישראל להיות חלק מההצלחה הישראלית, להיות אזרח שווה זכויות, מלא מלא, כמו שנוהג בנימין נתניהו לציין.
התקווה התעוררה בליבות מאות אלפי אזרחים אשר ביקשו להשתלב, להיות נאמנים לערכיהם, לאמונותיהם, לדגל ולהמנון הלאומי של המדינה היהודית דמוקרטית.
אך אשר יגורתי בא לנו. הכוחות הקיצוניים, סרבני השלום והפיוס, תומכי אויבי מדינת ישראל, המדברים בשתי שפות, אחת לאוזניים יהודיות ואחת לאוזניים ערביות-פלשתיניות הפכו ללשון המאזניים, חברו למי שמחקו את הערכים שלהם בשם מצוות היהרג ובאל יעבור, להעביר את ראש ה
ממשלה בנימין נתניהו מהשלטון. אותם גורמים קיצוניים הלובשים חליפות סובלנות ודו-קיום הם אותם אלה המחבקים מחבלים, המגדירים עצמם כפלשתינים אשר דגלם אינו דגל ישראל, והמנונם הוא הימנון פלשתין. מי אלה הפוליטיקאים החמודים כל כך שנחתו מהמאדים אחרי חיבוקי מחבלים משוחררים ותמיכה בפלשתינים בעת המלחמה על חיינו במדינת ישראל?
זו הייתה אמורה להיות שעתם הגדולה של היהודים והערבים ובמקום זה בשם הדת החדשה, דת השנאה לבנימין נתניהו ומשפחתו, קיבלנו ראש ממשלה עם שישה מנדטים, חוק נורווגי מורחב, שמונה ראשי ממשלה בפועל ומפלגה אחת קטנה, מפלגה שכולם יודעים מהי מטרתה הראשונה ואת הדרך זרועת החיוכים המזויפים לחלק גדול מהציבור הישראלי המהופנט בעזרת תקשורת מגויסת המשדרת תעמולה בלתי פוסקת.
לא עוד מפלצת ממשלתית המחלקת בסיטונאות ג'ובים ותפקידים בשיכרון חושים מדאיג, לא עוד שחיתות, לא עוד להטבי"ם, לא עוד קורונה, לא עוד אבטלה, לא עוד ערכים, לא עוד אידאולוגיה, רק אינטרסים בלתי פוסקים, קבורת חמור לערכים ושיתוק לאומי, חברתי, מדיני, בלתי פוסק. כולנו הפסדנו במעשה הדמוקרטי האחרון, חוקי אבל מעלה צחנה שאפילו הבואש היה לידה בושם נעים.
ראש ממשלת ששת המנדטים חבר לראש ממשלה חלופי שתקף בחמת זעם את קודמו בתואר, ממשלה עם שמונה ראשים של אור וחושך, יום וליל, טמא וטהור, עקום וישר וקו אחד מחבר ביניהם, שנאת נתניהו, מחלה חשוכת מרפא.
בתוך המציאות הנכלולית הזו השתבללה מפלגת לשון המאזניים הקיצונית, אחות חוקית לאחים המוסלמים הזורעים חורבן בכל מקום בו הם נמצאים, מפלגה המנציחה את הכלום והשום דבר, המנציחה את השיתוק בכל תחומי החיים, שיתוק שאחז בראש ממשלה וחליפו השבויים בידיהם בשרים נבוכים, בסגני שרים מבולבלים ובנורווגים שאינם מבינים איך הגיעו למקום החם הזה.
