שקט ממלא את חנות המזכרות הרשמית בקניון אקווה בטוקיו, במרחק של צעדים מהכפר האולימפי. היא קיוותה לעשות עסקים מצוינים ממכירת מגוון רחב של מוצרים להמוני אוהדים, אבל כידוע האולימפיאדה מתנהלת ללא קהל – וללא קונים. אותה קדרות שוררת לגבי הרווחים הנרחבים יותר מאירוח אולימפיאדה, אבל כאן הקורונה נושאת באחריות חלקית בלבד – כותב אקונומיסט.

כלכלנים טוענים מזה זמן רב, כי לצד צריכה, תיירות ויוקרה, המשחקים מותירים חוב כבר, תשתית היורדת לטמיון ותחזוקה אין-סופית. הכלכלנים האמריקנים ויקטור מתנסון ורוברט ביד הסיקו ב-2016, כי רוב הערים המארחות מסיימות בהפסד. את המשחקים של השנה היה עדיף שלא לקיים, לפחות מבחינה כלכלית, אומר סוהירו טורו מבנק ההשקעות דאיווה.

חישוב ההשפעות הכלכליות של מגה-אירוע כמו האולימפיאדה עלול להיות בעייתי, וקיימת מחלוקת אלו הוצאות שייכות במישרין למשחקים ואלו היו מבוצעות ממילא. אבל כמעט ודאי שהמשחקים עולים הרבה יותר מן המתוכנן. מחקר באוניברסיטת אוקספורד מצא, כי כל האולימפיאדות מאז 1960 חרגו מתקציביהן בשיעור ממוצע של 172%. התקציב של אולימפיאדת טוקיו עמד ב-2013 על 7.5 מיליארד דולר; בשנת 2019 הוא היה 12.6 מיליארד דולר, ומועצת החשבונאות של יפן טענה שהמחיר האמיתי כפול. הקורונה הוסיפה 2.8 מיליארד דולר.

מחקר של ממשלת יפן משנת 2017 טען, כי המשחקים ייצרו תוספת ביקוש של 127 מיליארד דולר. חלק מהצמיחה באה מבניית תשתיות, אם כי חלק מהכסף עלול לבוא על חשבון תחומים שימושיים יותר. רווח נוסף מגיע מן הצריכה סביב המשחקים עצמם, החל ממכירת כרטיסים וכלה במזון, אך סעיף זה נמחק בשל הקורונה.

רוב הרווח אמור להגיע תחת הכותרת החמקמקה "אפקט המורשת", כמו הגברת התיירות והשימוש בתחבורה ובתשתיות לאחר המשחקים. אבל תחזיות אלו לרוב מנופחות מיסודן והמגיפה הורידה אותן לטמיון, אומר מיאמוטו קצוהירו מאוניברסיטת קנסאיי. יפן עשויה לצאת נשכרת מתוספת חדרי המלון, אבל אחרים טוענים שהמחלוקת סביב קיומם של המשחקים בעיצומה של המגיפה תיצור "אפקט מורשת" שלילי שיפגע בתדמיתה של יפן וירחיק תיירים.

אקונומיסט מסכם: מספר המתמודדים על אירוח האולימפיאדות הבאות נמצא בירידה חדה בשנים האחרונות. המתרחש בטוקיו צפוי להוריד עוד יותר את המספר, במיוחד מצד ערים עשירות שאינן זקוקות לתנופה בבניית התשתיות. האולימפיאדות עלולות להפוך למרוץ שאיש אינו רוצה לרוץ בו.