המצב בו מי שהתחסנו נגד הקורונה לוקים בה בכל זאת, הוא נושא שקשה להציבו בקנה המידה הנכון – כותב דייוויד לאונהרדט, בעל טור בכיר בניו-יורק טיימס. מצד אחד, אין ספק שזה קורה. מצד שני, ההיקף אינו ברור ולכן לא ידוע האם מדובר במקרים יוצאי דופן או בתופעה נרחבת. אם זהו מקור משמעותי של התפרצות קורונה, הרי שגם על המחוסנים לנקוט אמצעי זהירות. אם אלו מקרים מבודדים והקורונה מתפשטת בעיקר בקרב הלא-מחוסנים, הדרך היחידה להתמודד איתה היא לחסן יותר אנשים.

מה אנחנו יודעים

כמה עובדות ברורות. יש ביטחון כמעט מלא שמחוסנים לא יאושפזו בשל קורונה ולא ימותו ממנה. מקרים קשים של קורונה נדירים ביותר בקרב ילדים מתחת לגיל 12, שעדיין אינם יכולים להתחסן. לא נראה שזן הדלתא משנה עובדות אלו. מיליוני אמריקנים שאינם מחוסנים חשופים לאשפוז או לתמותה מן הקורונה. לאור כל זאת, אין שינוי בכך שהאמצעי הטוב ביותר נותר ההתחסנות, ושהבעיה הגדולה ביותר היא הלא-מחוסנים.

לדעת לאונהרדט, יש אמצעים שכמעט בוודאות יגבירו את ההתחסנות: אישור מלא של החיסונים בידי מינהל התרופות והמזון (נכון לעכשיו יש רק אישור חירום), דרישות התחסנות מצד מעסיקים ורשויות מקומיות; מסרים בעד החיסון מפי פוליטיקאים רפובליקנים, ספורטאים מקצועניים ואחרים הנהנים ממהימנות בעיני ספקני החיסונים.

כל אחד מהצעדים הללו יועיל הרבה יותר מאשר שינויי התנהגות מצד המחוסנים, למרות שניתן להבין מדוע הם תוהים האם עליהם לעשות שינוי כזה. לאונהרדט אומר, שהוא עצמו אינו רוצה לתרום להתפשטות הנגיף ואינו רוצה לחלות אפילו בצורה קלה, בין היתר משום שלא ידוע מהן תופעות הלוואי ארוכות הטווח של הקורונה – וקרוב לוודאי שהן קשות מאלו של השפעת.

מה אנחנו לא יודעים

עד כמה נפוצה התחלואה בקרב מחוסנים? סיבה אחת לאופטימיות היא המגמה הנוכחית בקרב הפגיעים ביותר: זקנים. 80% מן האמריקנים ו-90% מן הבריטים בני 65 ומעלה כבר מחוסנים. מספר החולים בקרב קבוצות אלו עלה בצורה מתונה בלבד, מה שמרמז שמחוסנים נדבקים רק במקרים נדירים. זה גם מלמד, שנמוך יותר הסיכון שהם ידביקו אחרים אפילו אם יידבקו בעצמם, ובמיוחד אם המחלה תהיה כה קלה עד שתהיה חסרת תסמינים.

ברור שאדם מחוסן עלול לחטוף את הנגיף ממישהו שאיננו מחוסן. ליאם סטאק, כתב הטיימס לענייני דת, התחסן באפריל אבל חלה בחודש יוני. "הייתי חולה יותר בעבר, אבל זה היה מאוד לא נעים", הוא אומר. סטאק היה חולה במשך שבוע, עם כאבי שרירים, גודש באף ועייפות. יום אחד הוא ישן שלוש שעות לפני ארוחת הצהריים ועוד שעתיים לפני ארוחת הערב. הוא חש טוב יותר כעת ולא הדביק איש, אבל אינו ממליץ לאיש לעבור את החוויה.

השורה התחתונה

מחוסנים שונים יכולים לקבל החלטות שונות, וזה בסדר – מדגיש לאונהרדט. הסיכון של הידבקות למרות החיסון קטן אם הוא אינו מתכוון לשנות את התנהגותו. הוא היה נוהג אחרת אילו היה חי במדינה בה שיעור ההתחסנות נמוך, או אם היה חי בחברתו של אדם שבקבוצת סיכון. בכוונתו לשוב ולעטות מסיכה בחברתם של זרים – בעיקר כדי להמחיש את ההבנה המשותפת שמדובר בשלב חדש של המגיפה.

חשוב שארה"ב כמדינה לא תגיב בצורה שתגרום יותר נזק מאשר תועלת – למשל: לדחות את פתיחתם המלאה של בתי הספר. הסיכון מן הקורונה עודנו קטן מאוד, ויש להבטיח שהתגובה עליו לא תהיה קשה יותר מנזקיו. אבל כאשר מספר המקרים עולה, התגובה ככלל צריכה להיות שונה מאשר בעת שמספרם יורד.