|   15:07:40
דלג
  אליהו קאופמן  
רב אורתודוכסי, סופר ועיתונאי
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
הבית נשרף? זה מה שמגיע לכם מהביטוח
כתיבת המומחים
5 המקומות שחייב לבקר בהם בניו-יורק

מיין שטייטולה בלזא

ההצעה להורדת אחוז החסימה צצה מח"כ של "יהדות התורה", מישראל אייכלר, מחסידות בלזא החבירה של אייכלר לגדעון סער - שר המשפטים, נשמעת מוזרה אבל ב"פסיפס" הפוליטי של חסידות בלזא זה לא מפתיע יש סיכוי שבהצעת החוק הזו יוותרו הליכוד וש"ס לבדן
29/07/2021  |   אליהו קאופמן   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
ישראל אייכלר [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

בקרוב עומד להעלות חוק להורדת אחוז החסימה. יוזם הרעיון הוא ח"כ ישראל אייכלר מ"יהדות התורה". לא במקרה אייכלר בעד הורדת אחוז החסימה. לחסידות בלזא של אייכלר יסייע החוק להמשך עלייתה הפוליטית. רק אחוז החסימה הנוכחי הביא את החסידות ליישר קו עם "אגודת ישראל" ולהיות חלק מ"יהדות התורה".

בלזא ההיסטורית

ההיסטוריה לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר קמה "אגודת ישראל", בלזא הייתה הרדיקלית ביותר נגד אגו". האדמו"ר דאז - המהרי"ד מבלזא, לא רצה להיפגש עם ראשי אגו"י - ויהיו תלמידי חכמים גדולים כשיהיו. בנו - הרב אהרון מבלזא, הפך לפושר יותר אבל המשיך (עד השואה) לא לקחת חלק באגו"י. המהפך הגיע עם עלייתו לארץ הקודש, במהלך המלחמה. הוא התיישב בתל אביב. בוויכוח ההשתתפות בבחירות הכריע לחיוב. בכך הוא עבר לחסות תחת "אגודת ישראל", נגדה נלחם אביו. אגדה מספרת כי הגאון משטיבין - הרב וינדנפלד, והאדמו"ר מבלזא טענו בנפרד שלא יחתמו על הסכמה להשתתף בבחירות אלא אם יראו את חתימתו של השני. האדמו"ר מויז'ני'ץ, הרב חיים מאיר הגר, דאג שיזייפו את חתימתו של הגאון משטיבין ואת הזיוף הראו לאדמו"ר מבלזא והאחרון חתם. הגאון משטיבין חתם אחריו. לאחר הבחירות למוסדות המדינה עדיין בלזא לא השתלבה באגו"י, כפי שהשתלבו חוגים חרדים אחרים. בלזא נותרה בשוליים. מותו של הרב אהרון רוקח שינה שוב את הפוליטיקה של החסידות.

הדרך החדשה

מותו של הרב אהרון רוקח (בשנת 1957) מצא את החסידות במצב של חוסר הנהגה עד 1966. האדמו"ר לא הותיר צאצאים. אז החל קרב הירושה בין אחייניו הרכים. לבסוף הושב באדמו"רות בן אחיו (מרדכי רוקח - "האדמו"ר מבילגוריה"). זה היה כשה"ינוקא" (יששכר דב) הגיע בשנת 1966 לגיל 18. זהו האדמו"ר הנוכחי של בלזא. הלה הועדף על פני בן דודו יהושע רוקח - בנו של אח נוסף של הרב אהרון רוקח. קבוצת פורשים עזבה את החסידות והקימה את חסידות "מחנובקה" בראשות הרב יהושע רוקח. הכתרתו של האדמו"ר בוצעה על-ידי אדמו"רים מבחוץ כה"בית ישראל" מגור וה"אמרי חיים" מויז'ני'ץ (האדמו"ר מבלזא נשא את נכדתו). האדמו"ר החל במסע פוליטי להפוך את חסידותו למרכזית. הצעד הראשון החל בסוף שנות השבעים, כאשר ניתק את הקשר עם ה"עדה החרדית". הוא הבין שעצמאות קונים בכלים מעשיים ולכן התנתק מבד"ץ "העדה החרדית" גם בענייני כשרות ורישום נישואים.

עד לשנת 1980 היה בד"ץ "העדה החרדית" האלטרנטיבה היחידה ל"רבנות הראשית לישראל". הבד"ץ של בלזא פעל בענייני פסיקת דינים והקים מערכת כשרות חרדית ראשונה שהתחרתה בכשרות "העדה החרדית". רק אח"כ קמו שאר הבדצ"ים. חסידויות גור וויז'ני'ץ לא התכוונו לפנות לבלזא מקום ריאלי בפרלמנט. באותם ימים הייתה קיימת מסגרת חרדית נוספת בשם פא"י ("פועלי אגודת ישראל"), שבחלק ממערכות הבחירות רצה ברשימה משותפת עם אגו"י. גם הליטאים והירושלמים היו זקוקים להמשך ייצוג ריאלי באגו"י. פשרה לא נמצאה. הכל נראה אבוד עבור בלזא. אבל האדמו"ר הוכיח כי קו פעילותו יצירתי משאר החרדים. קווי השמאל והימין נחצו על ידו בהתאם לאינטרסי החסידות. הצעד הבא נעשה בכיוון העצמאות התקשורתית.

"המחנה החרדי"

כבסיפור בתי הדין הרי שבתחום התקשורת החרדית היה מונופול בלעדי לעיתון "המודיע" ב"אגודת ישראל". לצד בית הדין שלו - "קהל מחזיקי הדת", הוא הקים את העיתון "המחנה החרדי" (בשנת 1979). העיתון ירה בליסטראות ב"עדה החרדית" אבל גם "אגודת ישראל" ופא"י לא שבעו נחת. העיתון היה אוויר לנשימה בבניית תודעת החסידים. מרכז בלזא עבר לירושלים. האדמו"ר הצליח לבנות את חסידותו במרכז ההוויה החרדית ולתקוע יתדות עצמאיים בענייני בתי הדין, הכשרות והתקשורת. כבר אז הוא הבין את כוחה של התקשורת ואת הדריכה במקום אם יהיה תלוי ב"המודיע". לימים הבליסטראות כוונו גם נגד "אגו"י. גם בעניין העיתון הייתה בלזא תקדים של עצמאות חרדית. בעקבותיו קמו שאר העיתונים החרדים. האיש שמונה על-ידי האדמו"ר כעורך הראשון של העיתון היה אברך צעיר בשם ישראל אייכלר...

הכאוס הפוליטי

בשנות השמונים לא הצליחה בלזא להשתלב באגו"י. האדמו"ר לא השלים עם המצב, כפי שעשו חסידויות אחרות. הוא הוכיח לאגו"י כי לא רק במישור בתי הדין, הכשרות והתקשורת הוא פנה לכיוון עצמאי אלא גם במישור הפוליטי. הפילוג באגו"י - בשנת 1984, סייע לו: הקמתה של ש"ס - על-ידי הרב שך הליטאי, כמפלגה חרדית נוספת. בשנת 1988 הוקמה עוד מפלגה חרדית בשם "דגל התורה", שבה התרכז העולם הליטאי. בלזא הפכה ל"קישוט" החסידי של "דגל התורה". מועמדה של בלזא הוצב במקום השלישי ברשימה החדשה. בלזא לא הייתה עוד בכיס של אגו"י. השילוב עם "דגל התורה" לא עלה יפה. האדמו"ר סירב להישמע לפסיקותיו של הרב שך שהיו בעיניו קיצונית (נגד החילוניים) וצנטרליסטיות (כלפי העולם החרדי הספרדי, וכלפי חסידותו). שנת 1992 נראתה כנסיגה. אגו"י ו"דגל התורה" חזרו לרשימת משותפת, ואיתם פא"י. בלזא נותרה בחוץ. הם סירבו להעניק לה מקום ריאלי.

האדמו"ר לא נואש, הוא שוב ניצל פרצה פוליטית כדי להוכיח כי האפשרויות בלתי מוגבלות. הקרע שחל בין הרב שך לש"ס (ב-1992) הביא לפנייה פוליטית נוספת שלו. למחרת הבחירות של 1992 הסתבר שש"ס קיבלה את קולות בלזא. בין 1992 ל-1996 ניהל האדמו"ר פוליטיקה פרו ש"ס. הוא זיהה אותה ככוח חרדי עולה ושיסייע לו בבניית חסידותו ללא תלות ב"יהדות התורה". תודות רבות צריכים בש"ס לתת לאדמו"ר מבלזא על כישלון החרם של הרב שך נגדם בשנות התשעים. האדמו"ר מבלזא שבר את החרם בהופעתו בכנסי ש"ס, וגרר עימו אדמו"רים מאגו"י. הוא העניק לגיטימציה למנהיגותו של הגר"ע יוסף. הבחורים הספרדים בישיבת התשובה הבלזאית - "תורה ואמונה", נקראו להצביע לש"ס.

לפני קום העיתון הספרדי "יום ליום" היה "המחנה החרדי" שופרה של ש"ס. מנגד סייעו עסקני ש"ס בממשלה וברשויות המוניציפליות לחסידות לקבל שטחים, מבנים וכסף ללא תלות ב"יהדות התורה". לקראת בחירות 1996 ערך האדמו"ר קו מדיני עצמאי ותמך בממשלת השמאל של רבין. הוא נתן כתף לש"ס. הוא תמך בפינוי חברון. הוא קיבל באופן עצמאי מנהיגים חילוניים כבנימין בן-אליעזר, בנימין נתניהו ואחרים והוכיח ל"יהדות התורה" שאם לא יתנו לו מקום ברשימתם הרי שהם יפגעו בכוחם. הוא פרסם בעיתונו את הדעה שבישראל אפשר להשתלב במפלגות חילוניות, ובהיותו בקשרים טובים עם מפלגת העבודה הוכיח שכוונותיו רציניות.

הוא נפגש עם הרב יוסף עזרן, שפרש מש"ס, ודן עימו על רשימה משותפת בבחירות 1996. מסר דומה העביר לדוד לוי (שהקים את גשר", בפרישתו מהליכוד). "יהדות התורה" נכנעה. בבחירות 1996 הוצב אייכלר במקום השישי ברשימתה. בבחירות 1996 הוא תמך בשמעון פרס לראשות הממשלה, בימים שמצביעי "יהדות התורה" תמכו בנתניהו. בבחירות 1999 הוא תמך בנתניהו מול אהוד ברק, לראשות הממשלה. עם השנים - ככול שהימין התחזק, הוא עבר לקו ימני.

ההשתלבות הקשה

בסוף שנות התשעים ובעשור הראשון של המאה ה-21, הצליחה בלזא להשתלב ב"אגודת ישראל" למרות שעד היום מסרבים שם לראות בה חלק מהם. פעם אחת חסידות ויזני'ץ סירבה לקיים רוטציה לטובת אייכלר אבל כשבלזא נדרשה לרוטציה היא קיימה אותה. במערכת בחירות אחרת דחקה גור את בלזא מהרשימה לפרלמנט אבל האדמו"ר הורה להצביע ל"יהדות התורה" ודחה את שריונו של אייכלר בש"ס. בבחירות שאח"כ ניצב אייכלר שוב ברשימת "יהדות התורה". ככול שהתפלגו חסידויות וחוגים ב"יהדות התורה", הרי שבלזא נותרה מוצקה.

לאדמו"ר בן יחיד שאמור ליורשו ולא מספר בנים שיתפלגו. לפני יותר מעשור התפלגה חסידות סאטמר והאדמו"ר מבלזא כרת שלום עם הרב אהרון טיטלבאום, שהודח מבלעדיותו כהאדמו"ר מסאטמר, כך החליש את הקו האנטי ציוני של סאטמר וקירב את הרב טיטלבאום (גיסו) לפסיביות אנטי ציונית ולאגו"י. קבוצתו של הרב טיטלבאום איננה עוד רדיקלית כחסידות סאטמר והרב טיטלבאום מגיע לארץ הקודש בצנעה וללא הפגנות אנטי ציוניות כמו הפלג המתחרה.

בבחירות האחרונות הצליחה בלזא לחלוף על פני חסידות ויז'ני'ץ ולהותיר את נציגה מחוץ לפרלמנט. האדמו"ר הסתייע לכך בפסיקת בית דין ליטאי מבני ברק שאמד את גודלה הגדול יותר של בלזא על ויזני'ץ. השלום עם חסידות "מחנובקה" הטיב לבלזא. בבלזא ממשיכים לגדול ואף לשמש כתף לפלג שהתפלג מגור. אז מדוע חפץ האדמו"ר מבלזא להוריד את אחוז החסימה?

ללא תפקידים ביצועיים

התשובה נעוצה בתפקידים הביצועיים של "יהדות התורה", שלא הועברו לבלזא. רק יו"רי וועדות משנה נפלו בידי אייכלר בעוד ש"דגל התורה" זכתה לסגני שרים במשרדי הדתות, התחבורה והשיכון ולרכז את תפקיד יו"ר וועדת הכספים של הפרלמנט. גור החזיקה ביו"ר וועדת הכספים, ובתיקי השיכון והבריאות. חסידות סדיגורא הקטנה החזיקה את יו"ר ועדת הכספים. חסידות ויזני'ץ זכתה בסגנות משרדי החינוך והתחבורה. ואילו משפחת פרוש - נטולת כוח אלקטוראלי, זכתה לסגנות שרים במשרדי החינוך, השיכון והרווחה, וחלקם במעמד שרים. כשבלזא דורשת "פירורים" מעשיים היא נידחת.

האדמו"ר הבין כי איום הורדת אחוז החסימה יהיה ריאלי משום שבממשלה החדשה ישנן הרבה מפלגות החוששות שלא תעבורנה את אחוז החסימה בבחירות הבאות. במיוחד חוששות מכך מפלגות הימין של הממשלה כ"ימינה" ו"תקווה חדשה". גם המפלגות הערביות חוששות מאחוז החסימה הנוכחי. "עוצמה יהודית" וה"ציונות הדתית" ישמחו על הורדת אחוז החסימה. הורדת אחוז החסימה היא איתות בלזאי ל"יהדות התורה", שם לא ישוריין לאייכלר, בקדנציה הבאה, תפקיד מעשי, שיביא עימו גם פרנסה לעשרות חסידי בלזא (כפי שהאחרים ב"יהדות התורה" סיפקו לאנשיהם) הרי שבלזא תחבור למי שתרצה ותגרום נזק ל"יהדות התורה".

מי שמכיר את בלזא יודע כי החסידות איננה נבהלת מתנודות לעבר חילוניים. הברית בין הצעות החוק של אייכלר וסער היא איתות ל"יהדות התורה" להבטיח תפקיד ביצועי לחסידות. בלזא לא תיבהל אם הליכוד יתנגד להורדת אחוז החסימה ולא תיכנע ללחץ של ש"ס (שעבורה זו החזרת אלי ישי לפוליטיקה). בבלזא למדו בשלושת העשורים האחרונים להסתדר גם עם השמאל.

תאריך:  29/07/2021   |   עודכן:  29/07/2021
אליהו קאופמן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הפרשייה שנחשפה בתוכניתם של חיים אתגר וגיא לרר ביחס למעלליו של סוכן הדוגמניות שי אביטל, וקשר השתיקה בתעשיית הבידור בנוגע להתנהלותו של אביטל במשך שנים ארוכות, חייבת לטלטל כל אחד ואחת מאיתנו. אתמול סיפרה בכאב הדוגמנית גל גברעם, כי הגיעה לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה על הטרדה מינית מצד אביטל לפני שנתיים, והיא נתקלה בתגובה פושרת, שלא לומר מזלזלת - 'המתיני לחוקרת שעתיים או שלוש, או שתגישי תלונה מקוונת'.
האם מדינה פלשתינית תקדם את - או תחריף את - הסכסוך הפלשתיני? האם מדינה פלשתינית תגביר - או תדרדר - את יציבות המזרח התיכון? האם מדינה פלשתינית תסייע ל-או תפגע ב-הרחבת מעגל השלום ישראל-ערב?
29/07/2021  |  יורם אטינגר  |   יומני בלוגרים
המשורר נתן אלתרמן, שביראת כבוד ובהערצה אלוהית כתב על נעורים עבריים, שדמם הוא "מַגַּשׁ הַכֶּסֶף, שֶׁעָלָיו נִתְּנָה מְדִינַת הַיְּהוּדִים", ידע גם לעלות על הכתב ביקורת נוקבת וזאת בכאב ובייסורי נפש לנוכח מפגש עם מעשים, שאסור היה לעשותם באותה מלחמה קשה. מלחמה שהביאה כאב ושכול אל למעלה מששת אלפים בתים יהודיים ולעוד אלפי בתים ערביים.
כאשר בתי הצעירה (שהיא היום אם לילדים) הייתה בכיתה ה' או ו' נדרשה לעשות עבודה על עיתונות, ואני הכרתי רק עיתונאי אחד, רוני דניאל, משירות המילואים. התקשרתי אליו, הוא כמובן לא זכר אותי, היו לו כמוני באוגדה רבים מאד. הוא לא גמגם ולא היסס ואמר "תן לי אותה". היו לה שאלות מוכנות ורוני כמעיין המתגבר לימד אותה פרק בענייני עיתונות.
הרושם הראשון הנוצר אצלי מקריאה והאזנה לתקשורת הנפוצה, הוא שגדעון סער טרם הפנים שתמה תקופת "המלחמה" להחלפת נתניהו. הוא עתה שר המשפטים בממשלת השינוי, שר בכיר שאחד מתפקידיו החשובים ביותר הוא לקדם את מערכת המשפט בישראל. לשם כך יש לערוך בה רפורמה יסודית ולהתחיל תוכנית זו מהנושאים העקרוניים, האידאולוגיים והדחופים ביותר. תחת זאת התבשרנו, בין אחרים, שהוא עוסק ביוזמות חקיקה איזוטריות, דוגמת מניעת יכולתו של ח"כ או ראש ממשלה יוצאת (ממשלה זמנית בתקופת המעבר), שהוגש נגדו כתב אישום להקים ממשלה. יוזמה זו היא סרח-עודף של המלחמה בנתניהו או אולי של החשבונות האישיים עימו ופסולה בעיני מכל וכל. היא פסולה בשל העיתוי והמניעים אך גם מהטעמים העקרוניים שעמדו על הפרק במאבק הפוליטי שהתחולל בשלוש השנים שעל פניהן השתרעה המלחמה המיותרת בנתניהו.
28/07/2021  |  רפי לאופרט  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
ישראל הותקפה ב-7.10 וחיסול כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס הוא תנאי להישרדותה של ישראל    אם ישראל לא תחסל את החמאס הוא יחסל אותה - זאת מלחמת הישרדות
צבי גיל
צבי גיל
מה יש ברפיח שלא היה בג'בליה, בעיר עזה ובחאן יוניס? רפיח היא הקצה הדרומי של הרצועה שגובל עם מצרים וצה"ל לא יכול לרדת דרומה למגינת ליבם של איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ'
יוסף אליעז
יוסף אליעז
השתמטות חרדים משירות בצבא    דברי הרב הראשי יוסף על ירידת אברכים מהארץ    דברי הרב יוסף נוגדים את הדת היהודית, את המוסר הכללי והיהודי, לרבות הצו "לא תעמוד על דם רעך", אלה לוחמים ונופ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il