תנועת "חיבה" להפצת מורשת ישראל הכתירה את משה חן כ"יקיר חיבה" על פעילותו למען המדינה והעם והנחלת המורשת לדורות. ראש העיר ירושלים
משה ליאון ו
אליהו גבאי חכ"ל ויו"ר חיבה נתנו לו את האות (4.8.2021). הרצל ו
בלפור חקק קראו מקאמה לכבוד חתן האירוע.
משה חן יקיר "חיבה"
משה חן מסמל בחייו/ את כל מה שיפה ונשגב/ הוא מבטא כאיש לבבי/ את כל מה שיפה וחיובי/ וכל מי שנחשף למעשיו ולאישיותו הכובשת/ יודע שאת כל חייו הוא הקדיש ומקדיש למורשת.
הכתיבה שלו, הפעילות הציבורית שלו - זו הַנְחָלה לדורות/ כי זה האיש משה רצה להדליק עוד אורות/ הכל בצִנעה, והכול בענווה/ מה לא עשה בחייו למען מורשת אהובה?
אכן אלה מעשיו, ומוּלם כל העם נפעם/ משה חן הוכיח שהוא נאמן לְמורשת המשפחה, למורשת העם/ נאמן ליהדותו ולַכּבוד של כל אדם.
מי שקורא, למשל, את שיחותיו על פרשת השבוע/ יודע שנפשו ביקשה אותו גלגל קדום שתמיד נועַ ינוּע/ בכתבים העתיקים/ ידע למצוא לקחים מזוקקים/ לימינו שלנו, לדור העתיד/ כי אכן בעיניו זה כוחה של מורשת אמיתית.
אצלו המושג 'חביב אדם שנברא בצלם אלוהים' / לא היה סיסמה ריקה, כי אם תורת חיים./ לאורך כל עבודתו ב'
קול ישראל' - הוא היה הקול של כולם/ מחבּר בין העם לבין מורשת רבה כַּים/ פניו המאירות גילו שיש לו מטרה -/ יותר מורשת, יותר אורה.../ מי שהכיר אותו, חש מיד: משה ניחן באהבת אדם, איש של חסד/ למען מטרות נעלות נרתם כל חייו לפעילות טהורה ותוססת.
המוטו שלו היה תמיד - לבנות גשרים ולא חומות/ ידע תמיד לתווך בין העולמות./ ואכן רואים זאת במגוון הדרכים הרבות/ משה חן גישר בין דת לחול, בין בנים לאבות/ שהרי זו מטרת העל שלו - תמיד השכיל לקרב לבבות/ הכל הוא עשה בפנים מאירות, בדרך נעימה/ ובלשון הקסמים שלו הזכָּה, התמה/ חשנו עד כמה היטיב לקרב את המסורת אל הנאורות והקִדמה/ גישר בין העבר ובין שנות האלפיים/ ויותר מכול היה מחובר לעיר ירושלים.
משה חן נולד למשפחת המקובלים חַבָּה/ וכל משפחתו הרעיפה עליו הרבה אהבה/ האב ושני אֶחיו הצדיקים היו ידועים בצניעותם/ דיבורם היה נועם, לבּם היה תם/ האב ואֶחיו עלו ארצה מבגדד/ לבם נכסף לציון, ומשם לבם נדד/ הם נטשו את ארץ הנהריים/ האמינו תמיד שיום יבוא ויגיעו לירושלים./ בתום מסע ארוך, מסע תְלאות/ הם הגיעו לארץ הקדושה לְתוֹר הַפְּלאות./ נדדו מעירק לסוריה, ומשם לארץ ישראל/ נחלצו מכל הסכנות - ברכו על בואם לארץ, בחסד האל.
לאחר שנקלטו בקהילת ירושלים הקדושה/ ידעו כל איש בתורו, לתת לקהילה דרשה/ לימדו את הקהל הצמא למורשה/ פיוט ומדרשים ודברים על ה'פרשה'./ דברי תורתם היו מאירים כפנינים/ והם עשו מעשיהם בנדיבות ובמאור פנים.
משה חן לָמד בישיבת 'פורת יוסף' בעיר העתיקה/ תורה צרופה ומזוקקת, כדבש מתוקה/ מפי מורים הידועים להלל/ זכה להיבחן על-ידי הרב אייזיק הרצוג והרב עוזיאל/ משה קיבל הכל באהבה/- ותמיד ידע להכיר טובה/ שבחים הרעיף על הרב עדֶס, מייסד הישיבה/ וזכה מן הרב לברכה שיהיה לאלפֵי רבבה.
כל מעשיו וזיכרונותיו על הישיבה היו לו אש תמיד/ ואכן האיר את דרך תלמידי 'פורת יוסף' באותם ימים/ דרך הייתה להם, הם לא נסחפו להגנה והפלמ"ח/ אלא דווקא לז'בוטינסקי, מייסד הצ"ח/ קרי: הרביזיוניסטים, האצ"ל-ארגון צבאי לאומי/ וכך נהג גם משה חן, שהתנדב ואמר - אעשה למען עַמי/ ב-1948 הוא הצטרף לשורות הצבא ויצא עם חייליו והמחלקה/ להילחם על שחרור העיר העתיקה. / הוא נפצע בקרב, וראה בזה שליחות/ אך בתום הקרבות היה נכה לצמיתות (24%).
ימי קול ישראל
בשוך הקרבות התקבל לעבודה ב'קול ישראל' כשַדר/ ובכל יום ביקש עוד חידוש ועוד אתגר/
משה ערך והפיק אלפי תוכניות במלל ובצליל/ הגיש תוכניות תפארת, והישגיו נראו בעליל / בדברי הימים כל מעשיו הפכו לאגדות/ כמה הפליא להגיש תוכניות פולקלור ומסורת עדוֹת/ משה חן כתב תסכיתים לילדים ובני נוער/ עשה מלאכתו בחן ובטוהר/ אֵלו היה ימים תמימים שלפני עידן ה- טִי וִי והמסך/ הכל היה בהקרבה ומסירות למען היעד המבורך/ תחילה שידרו מן הדואר המרכזי, בתנאים של מבוקָה/ ואחר כך באולפנים מסודרים ברחוב הלני המלכה./ הכל עשה בחן, בשפה מרגשת/ שילב תמיד ידע ומורשת/ עשה הכל בלב אוהב/ בשפה שווה לכל נפש ולכל לב./ בכל מעשיו כיוון לַטוב ביותר, והכי גבוה/ כוונותיו
היו טובות, וקֵרבו גם בני נוער./ צנוע וענו בכל מעשיו, עושה הכל באֵלם/ ברוח הפסוק "חביב אדם שנברא בצלם"/ ללא הבדל דת או עדה/ ועל זה אמרו תמיד: אין זו אגדה.
לצד התוכניות "קבלת שבת" ו"מלווה מלכה"/ הוא החל בתוכנית "אזמר בשבחין" שחוללה מהפכה/ מדובר היה בתיעוד ובהקלטות/ של מסורות בעל פה, של תיעוד עדוֹת/ פרקי חזנות ממערב ומזרח/ זו הייתה פריצת דרך, לא היה לזה אח./ לא היו אז עדיין בארכיון/ פיוטים כאלה ושירי זֶמר/ מסורת עָבר שאין לה גֶמר./ הוא יזם אז וגם שיבץ/ "מי ומה מאחורי התשבץ"/ זו הייתה תוכנית תשבצים וחידונים/ ובאו אל המערכה המתחרים והעוֹנים:/ על הפרק היו מועדי ישראל וחגיו/ תולדות ירושלים ומורשת הקרב/ מורשת השמות של כיכרות ורחובות/ פכים קטנים על גיבורי עבר ואבות.
כִּתבי החידה, שהוצגו בתוכנית, יצרו המון משוב/ מכתבי מאזינים זרמו יום יום, לאלפים ולרוב/ מאזינות ומאזינים אמרו תודה/ ביקשו הרחבה ומדרשי אגדה/ ביקשו להעמיק בסיפורי העבר/ נפשם איוותה יותר מורשת, נהרות מִשֶכּבר./ הכל נָתן להם משה בסבלנות/ וכמובן בקירוב לבבות וגם סובלנות.
משה חן זכה, על כן, לפרס "זיו" לעיתונות חיובית/ והנמקת הפרס שופעת שבחים, חמה ולבבית./ הוא זכה לתהילה על תוכניות מוסיקליות שיזם וניהל/ אך גם על ניהול התקליטייה והסרטייה של 'קול ישראל'.
פעילות ציבורית
מֵעבר לעבודה המחייבת בשידור ובתוכניות/ משה חן קיים פעילות מסועפת של התנדבות רוויית חוויות: / היה חבר המועצה הציבורית של "מכון רננות"/ לחקור ולהפיץ מוזיקה של העדות השונות/ היה שותף להקמת תנועת "חיבה"/ הפצת מורשת ישראל מתוך קירוב לבבות ואהבה/ הוא ארגן אז שבתות וימי עיון מיוחדים/ הפקת ספרונים וקלטות של שירים ופיוטים./ התמסר במיוחד למורשת הפיוט של יהודי בבל/ ואף תרם מעטו ומכישרונו לחבּר פיוטים בחסד אל./ היוזמות המשותפות עם יו"ר חיבה,
אלי גבאי / קצרו תשואות חיוביות וקריאת 'כה לחי'!!
עם צאתו לגמלאות ב-1997 הקים 'כולל' לגמלאים בבית כנסת 'קהילת יעקב'/ שימש שם רכז ומרצה וגם יו"ר ועד שנותן מיֵינוֹ הטוב/ שימש בתפקיד למעלה מעשר שנים/ יקרה לכולם תורתו ודבריו פנינים.
משה חן חיבר עשרה ספרים של יהדות ומורשת/ ספריו זכו להסכמות גדולי תורה בשפה מרגשת./ הספר הנפוץ מכולם הוא הספר "מפי אבי"- קובץ סיפורים/ ספר של מוסר השכל ודברים מאירים/ כל סיפור נופת צופים מתוק/ והוא מתורגם לאנגלית לקהילה החַלבּית בניו-יורק./ כך אהובים גם הספרים "הפתגם ומקורו", "זאת ועוד"/ וגם הסדרה "אמרי חן" (שיחות לפרשה) אהובה מאוד./ לא יישָכח הספר הידוע /"פסוקו של שבוע"/ שהפך ספר יסודי / בכל משפחה, בכל בית יהודי.
אתה יקר לנו מאוד, משה חן/ איש של אהבה וחן/ נישא כולנו כוס ברכה לך, איש חמוּדות/ היום נוקיר אותך כיקיר חיבה, להַלל ולהוֹדוֹת.