|   15:07:40
דלג
  אליהו קאופמן  
רב אורתודוכסי, סופר ועיתונאי
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
פחד מרופא שיניים: אסטרטגיות להתמודדות
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים

גיור חילוני

"רפורמת הגיור" של שר הדתות מתן כהנא, לא נולדה בימים אלא שהיא כבר צצה בימים שחלק מעם ישראל פנה לרעיון "החילוני" ורצה, כקבוצה חילונית, להתרבות
11/08/2021  |   אליהו קאופמן   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
כהנא. מוצר חילוני [צילום: עידן יוסף]

הפרדת הדת מהמדינה
גם מושגים כ"ישיבה" ו"כשרות" קיבלו לא פעם גוון חילוני אבל כשהמילה "חילוני" נוספה אליהם הבינו גם היהודים המסורתיים כי המושגים "ישיבה" ו"כשרות" הם תרתי דסתרי ליהדות. את זה צריכים הדתיים לעשות למושג "גיור", כשהוא בא במתכונת חילונית ולא דתית. ואת הריפוי הזה צריכים הדתיים והחרדים לעשות גם במחיר הפרדת הדת מהמדינה.

"רפורמת הגיור" של שר הדתות מתן כהנא מ"ימינה", היא המשך תנועת ה"סלמה" בהפיכת הדת היהודית בכלל, והגיור בפרט, לנושא חילוני וניתוקו מבסיס הדת היהודית. ההיסטוריה מוכיחה כי "החתונה" בין המדינה לדת הפכה את הדת מאישה עצמאית עם כתובה וזכויות לפילגש של המדינה. ישנם בקעים ששם הבוקעים אינם יכולים ממש לשנות את הפרוגרמה הדתית ובמקום הפרוגרמה הדתית הם פשוט אומרים את האמת - המוצר שלהם הוא חילוני. כך זה בעניין המושג ששמו ישיבה. ה"מיינסטרים" האנטי דתי והחילוני מודה לבסוף שגם את הישיבות של "הכיפות הסרוגות" הוא לא הצליח להפוך למוצר "חילוני למהדרין", למרות חדירת תוכניות "הליבה" החילוניות בכול כוחן ל"ישיבות הכיפות הסרוגות", ובמיוחד לישיבות התיכוניות.

הדת שעוד נותרה בישיבות הללו עדיין קשורה בטבורה לתורת וחכמי ישראל. ולכן בעשורים האחרונים צצו "הישיבות החילוניות". אלו כמובן יוסדו על-ידי פוקרים ממש - שמחד-גיסא, הם הפכו לחילוניים, אבל מאידך-גיסא הם רצו עדיין לעסוק ב"מורשת העבר" שלהם, שהייתה הדת. החלוץ בנושא הזה היה העיתונאי דב אלבוים, שייסד את "הישיבה החילונית" שלו בדרום תל אביב, ברחוב יסוד המעלה שעל-יד התחנות המרכזיות (הישנה והחדשה) שם. לימים הוקמה "ישיבה" כזו גם בירושלים, ובעזרתו של השר דהיום, אלעזר שטרן, שהוא אומנם חובש כיפה אבל שייך לדתיים הלאומיים הפחות רדיקליים, שהם לעומתו כ"חרדים קיצוניים". מהשם "ישיבה" לא נותר כלום.

זהו בעצם איננו עוד מוסד להשכלה תורתית אלא מעין חוג שעשוע למקרא, ואולי גם לגמרא. לא רק שאין שם הפרדה בין גברים לנשים אלא שחכמי היהדות שם הם בגדר המלצה ולא בגדר מורי הוראה. זהו בעצם הנגטיב לדת היהודית, המשתמש בערכי הדת לשם יצירת נגטיב שלילי לדת. במקביל ל"ישיבה החילונית" נוצר לפני כעשרים שנה המושג "כשרות חילונית", והוא נוצר על-פי הצורה שבה נוצרה "הישיבה החילונית". טוביה מובשובי'ץ - ראש בד"ץ הכשרות של "שארית ישראל (מיסודה של "דגל התורה" הליטאית), התפקר והפך לחילוני אבל הפרנסה ההיסטורית שלו עדיין הייתה הכשרות ולכן הוא הקים "כשרות חילונית", שהעניקה "תעודות כשרות" גם למסעדות ומפעלי מזון שחיללו שבת ויום טוב.

"הכשרות" הזו התירה גם שימוש במוצרים טרפים, ללא רב פוסק. בתחילה הייתה לכך היענות של בעלי עסק חילוניים, מהזן האנטי דתי, אבל הם גילו עד מהרה שהקליינטורה שלהם - לכשרות, היא קליינטורה דתית וחרדית בעיקרה והתעודות של מובשובי'ץ וממשיכיו שוות פחות מקליפת השום, ולכן גם נושא "הכשרות החילונית" דעך. אבל בעוד ש"הישיבות החילוניות" ו"הכשרות החילונית" נותרו כקוריוז בלבד הרי שנושא "הגיור החילוני" לא מפסיק לעלות על הפרק, משום שציבור צרכניו איננו בכלל יהודי אלא נכרי, החפץ להתנתק מיהדות כלשהי, אפילו ב"הווה אמינה".

צמיחת הצורך הדמוגרפי אצל החילוניים

מאז הקמת מדינת ישראל החל נושא הגיור הדתי לאבד גובה. המונח "גיור" היה מאז ומעולם מונח דתי בלבד ותפיסתו קבעה כי המתגייר מקבל על עצמו את קיומה של דת ישראל. גם הופעת המסכילים באירופה לא פגעה ממש במושג הזה משום שהללו נעו לכיוון נכרי והתבוללות הייתה חלק מהחיים החדשים הללו, ולכן הם לא נזקקו למונח "גיור". אפילו הרפורמים והקונסרבטיביים בתחילת דרכם, לא פסעו לכיוון "גיור" משלהם אלא רצו סה"כ לקבוע דת חדשה שגם "הגיור" הוקע ממנה. רק היעלמותם של רבים מהמתבוללים - ומנגד הקמת מדינת ישראל כמדינה חילונית, העניקו את הכיוון לפסוע לכיוון של "גיור" ללא תוכן דתי ובשונה מדת ישראל.

בימי הבית השני - בתקופה הקצרה של מלכי החשמונאים, היה ניסיון להעתיק את "גיורי הכוח" של אומות הכובשים גם לדת היהודית וכך "גוירו" האדומיים והייטורים. ההשלכות לכך היו גרועות ועלייתו של הורדוס האדומי למלכות יהודה הייתה הדוגמה מדוע אסור היה לגייר בכוח נכרים. מזרע החשמונאים לא שרד אף אחד והורדוס היה זה ששם קץ לזרע החשמונאים כאשר המית את בניו ואת גיסו, יוחנן הורקנוס השלישי. הקו ביהדות היה תמיד לא רק לא להכריח נכרי להתגייר אלא שיש להציב בפניו קשיים כדי להיות בטוחים שהלה אומנם חפץ בדת ישראל ולא יכנס לתוכה ואח"כ ירע לה.

הכנסת "הערב רב" ממצרים לקהל ישראל היה הלקח הראשון להכנסתם של נכרים החפצים להיטמע בישראל לא משום התוכן הרוחני של עם השם אלא משום שישראל היו אז אימת הנכרים. ההצטרפות לדת בשל עוצמה פיזית היא עבור היהדות מונח פסול לעומת הרצון החיובי של נכרי להצטרף ליהדות בגלל רוחניותה. ואמנם טובי הגרים, שגם השפיעו רוחנית על עם ישראל, היו כאשר שלטון ישראל לא היה תקיף על אומות העולם אלא היהדות התורתית הייתה רוחנית נטו. כך זה היה לגבי גרים כאביו של רבי עקיבא, הוריהם של שמעיה ואבטליון, הגר אונקלוס (אחיינו של הקיסר הרומאי אדרייאנוס), המלכה הלני ובנה מונבז, חנילאי וחסילאי, יוסף דו-נואס מתימן, הכוזרים ועד הגר פילדסוצקי מפולין.

גם הנסיכים חנילאי וחסילאי והמלכים יוסף דונואס, הלני ומלכי הכוזרים דבקו ביהדות כאשר העם היהודי היה בשפל השעבוד שלו לאומות העולם. הציונות ומדינת ישראל פתחו כיוון חדש לעניין "הגרות", כיוון של "לאומיות". כלומר, צורה גשמית ולא רוחנית, על-פי ההיפוך מהיהדות. הצורך הציוני הוא להיות ב"ככול הגויים מחנה ישראל".

"גיור" ללא מהות דתית

מדינת ישראל מבוססת על עוצמה דמוגרפית כשהנקודה הדתית-רוחנית היא רק נימוק רעיוני לקיומה של המדינה הזו, כתירוץ לאומות העולם. לגבי רוב רובם של החילוניים הדת היהודית היא בבחינת המלצה, במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע יותר היא בבחינת גורם מפריע. מנגד, מול מזרח תיכון ערבי ומול מיעוט לאומי ערבי גדול - במדינת ישראל, ובשטחי הכיבוש שלה, הרי ש"הגיור" הפך לכוח דמוגרפי לחיוב בתחרות מול הערבים. יתרה מכך, רוב רובם של החילוניים מעוניים יותר ויותר בחופש מהיהדות ובמררה נכרי למושג "עם ישראל", ולכן "הגיור: לדידם הוא לצרף אנשים כמותם ל"עם החילוני" כדי שהאחרונים יהיו הרוב בעם היהודי.

כפיפותה של הדת היהודית למדינה יצרה גיחוך טרגי נוסף, שבו המדינה יכולה לחוקק בפרלמנט החילוני והנכרי שלה "חוקים דתיים" ולכפות אותם על העם היהודי כמו ה"הקלות בגיור", שעולות שוב ושוב, זה למעלה משבעים שנה בשיטת ה"סלמה". מתן כהנא לא המציא את הגלגל. לפניו כבר הכריחו, דרך "הרבנות הראשית לישראל", את היהדות הדתית והחרדית להסכים להפיכת "לימודי היהדות" לתיאורתים בלבד אצל ה"מתגיירים", כשאח"כ שמירת המצוות כבר איננה מבחן ליהדות.

דרך אותה "רבנות ראשית" מלמדים, קרוב ל-25 שנה, "יהדות" על-ידי מרצים ולא רבנים, שלא פעם הם בכלל רפורמיים, קונסרבטיביים או סתם חילונים. לימים נכנס עניין "הגיור הרפורמי", והפעם על-ידי בית המשפט החילוני, כעוד שיטת "גיור" חילונית, ועכשיו מתן כהנא חפץ אף הוא ברפורמה של הרפורמה. אבל ליהדות הדתית והחרדית יש אשמה רבה בכול מה שמתרחש כאן למעלה משבעים שנה, ואולי יותר.

הפרדה כתרופה והצלה

הרעיון ש"ישראל היא מדינה יהודית", והרעיון שקדם לו, "שזו אתחלתא דגאולה", העביר את הדתיים על דעתם ואח"כ הועברו רוב החרדים על דעתם. זו הייתה "מלכודת הדבש" של דוד בן-גוריון ודומיו שכרכו דת ומדינה גם יחד כדי לשלוט על הדת. כפי שלא תיתכן בהשקפה הדתית "ישיבה חילונית" או "כשרות חילונית" כך גם לא ייתכן "גיור חילוני", אבל כדי להתיר את הפלונטר של "הגיור החילוני" צריך להפריד את הדת מהמדינה ולחסל את מתווה ההוראות של המדינה לדיינים ולרבנים "ממלכתיים".

כדי למנוע נישואי התבוללות עם "גרי חלומות" צריך להתיר "נישואים אזרחיים" (אותם דחה בן-גוריון כי הוא רצה ש"הרבנות הראשית" תשתנה על-פי השקפותיו...), גם במחיר של איבוד יהודים לא מעטים, אבל מנגד תתאפשר שמירת החומה היהודית סביב יהודים חילוניים ומסורתיים שדבקים בכול זאת בדרך ישראל סבא. השופט גדעון ניצח את המדיינים עם שלוש מאות לוחמים בלבד ודחה את כל המתגייסים לצבאו, שהיו עובדי הבעל. כשה"חתם סופר" הפריד את הקהילות היהודיות באירופה מאלה הרפורמיות הוא הציל את מיליוני יהודים מלהיטמע בגויים. כדי להימנע מ"הגיורים החילוניים" צריך להכריז עליהם שהם כאלה וגם לשמור שבתי דין שמסומנים כ"חרדים פרטיים" לא ינהגו, כפי שמזהיר הפסוק בפרשת "שופטים" נגד השוחד שמעוור עיני פיקחים ומסלף דברי צדיקים.

כמו של"ישיבה החילונית" לא מגיעים דתיים וחרדים וכמו שדתיים וחרדים לא יאכלו מ"הכשר חילוני" - והכול משום שבמסגרות החילוניות הללו לא משתתפים דתיים וחרדים בניהולן, הרי שכך יש להפריד את "בתי הדין לגיורים" מהשתתפותם של דתיים וחרדים בהם, כדי שציבור היהודים הדתיים, החרדים והמסורתיים לא יגיעו אליהם בטעות וכך לא יתערבבו לימים בפסולי חיתון ובנכרים.

העדה הסורית - חלבית

ישנה עדה בישראל שכבר לפני כמאה שנה פתרה את בעיית "הגיורים" הללו. זוהי עדת יוצאי העיר חלב מסוריה. רבני הדור הקודם שלה, בהגיעם עם עדתם ליבשת אמריקה, זיהו את הבעיה של "הגיור" בדור פרוץ גדר, שהסכנה הייתה שהחילוניות תכתיב את "המתגייר החדש". רבני העדה הזו ניצלו את כוחה של העדה מבחינה כלכלית והכריזו חרם והוצאה מחוץ לעדתם של כל מי שיתחתן עם "גרים". הם ידעו היטב כי בדחייה הזו הם ימנעו גם מגרי צדק של אמת מלהיות חלק מהם אבל הם הבינו שאותם גרי צדק אמיתיים יהיו מיעוט שבמיעוט מבין רוב רובם של גרי הסדק. ואמנם בני העדה הצילו את בני עדתם מאסון דמוגרפי ורוחני.

זוהי עדה שמקורה מעיר לא כל כך גדולה בסוריה (לעומת הבירה דמשק למשל...) אבל במאה השנים האחרונות זוהי העדה הגדולה שבעדות ישראל, והיא מפוזרת במדינות אמריקה הדרומית, המרכזית ובארה"ב שבאמריקה הצפונית. "החילוניים" בעדה החלבית שונים משאר אלה שמוגדרים חילוניים בעדות ישראל. החלבים החילוניים בהם שומרי שבת, טהרת המשפחה ואוכלי כשר בלבד. אין בתוכם אנטי דתיים ובעלי תופעות חברתיות שהתורה הכריזה עליהם כרת. בטוחני כי העדה החלבית-סורית תישמר בתומתה עד בוא גואל צדקנו בע"ה.

תאריך:  11/08/2021   |   עודכן:  11/08/2021
אליהו קאופמן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ישראל מודאגת מאוד מהידוק התיאום הצבאי בין אירן לארגוני חמאס והג'יהאד האיסלאמי בעקבות הביקור של משלחות חמאס והגי'האד האיסלאמי בטהרן וחידוש פעילות ירי הרקטות של ארגון חיזבאללה מדרום לבנון לעבר ישראל. שתי משלחות של חמאס, בראשות אסמעיל הניה, ושל הג'יהאד האיסלאמי בראשות זיאד נח'אלה, ביקרו בשבוע שעבר בטהרן והשתתפו בטקס השבעת האמונים של הנשיא החדש אברהים ראיסי בפרלמנט האירני.
למן מחצית המאה ה-19 קמו במדינות מערב אירופה ולאחר מכן בארה"ב קהילות יהודיות ליברליות, שהושפעו מתנועת ההשכלה ומהלכי הרוח החברתיים-תרבותיים שנישבו באירופה. כחלק מתביעתן לבצע תיקוני יסוד בדת, קהילות אלו הנהיגו מנייני תפילה שוויוניים. במניינים אלו הותר לנשים להתפלל בבית הכנסת לצד הגברים בלא מחיצות.
שירותי בריאות כללית הודיעה (יום ג', 10.8.21) כי היא מרחיבה את שירותי האשפוז בבית, שמבוססים לא מעט על טכנולוגיות של רפואה מרחוק שקיימת כבר זמן רב. שר הבריאות, ניצן הורוביץ, הודיע השבוע על מתווה חדש במסגרת המאבק בקורונה, והוא הגברת היקף החולים, הן בקורונה הו במחלות רגילות אשר מאושפזים בבתי חולים, לטיפול ביתי, מבוסס גם הוא על טלה-רפואה.
"הפרוגרסיבים" אינם מכירים את המאפיינים האלימים, הפכפכים, עריצים ונטולי דו-קיום בשלום של המזה"ת במישור הבינערבי והפלשתיני, ולא את היקף התרומה של ישראל לארה"ב, העולה על היקף סיוע החוץ
10/08/2021  |  יורם אטינגר  |   יומני בלוגרים
ב-206 עמודים צרים ומרווחים (ועוד נספחים) התמודד הרב שי פירון בספרו "ישראל השלישית" עם הבעיות המורכבות והמסובכות של ההוויה הישראלית, ויכולתה של החברה היהודית לשמר את הקיום המשותף.
10/08/2021  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il