שיעור ההדבקה בקורונה בקרב המחוסנים הוא נמוך מאז החל מבצע החיסונים – מעלה ניתוח ראשון מסוגו של ניו-יורק טיימס ב-40 ממדינות ארה"ב והעיר וושינגטון. שיעור המחוסנים מבין המאושפזים נע בין 0.1% ל-5% במדינות אלו, ואילו מספרם בין המתים מקורונה נע בין 0.2% ל-6%. לצד זאת מדגיש העיתון, כי יש עוד הרבה ללמוד על ההידבקות בקרב המחוסנים, כאשר נכון לעכשיו החיסונים עושים עבודה מעולה – אך המידע הוא עד יוני-יולי, לפני התפשטותו המהותית של זן הדלתא.

עד לאחרונה העריך המרכז לבקרת מחלות, כי מחוסנים מלאים מהווים פחות מ-3% מן המאושפזים ופחות מ-1% מן המתים מן הנגיף. בשבוע שעבר הדגיש המרכז, כי נתונים אלו אינם כוללים את הדלתא וכי הוא פועל לעדכן אותם. רק כמחצית מתושבי ארה"ב מחוסנים בצורה מלאה. הטיימס מציין, כי ככל שיעלה מספר המחוסנים כך יעלה חלקם בקרב המאושפזים והחולים – הן בשל הגידול במספרם והן בשל הירידה בשיעור התמותה מן המחלה.

חלק מן המומחים אומרים, כי המדידה הנכונה היא סיכון האשפוז/תמותה של המחוסנים לעומת הבלתי-מחוסנים. כדי לעשות זאת, השתמש הטיימס בשיעור המחוסנים החולים ובשיעור ההתחסנות כדי להעריך את שיעורי האשפוז והתמותה ביניהם. התוצאה היא, ששיעור האשפוז של הבלתי-מחוסנים גדול לפחות פי חמישה מאשר של המחוסנים, ושיעור התמותה – לפחות פי שמונה.

אפידמיולוגים אמרו לעיתון, כי שיעור המחוסנים החולים צפוי לעלות, במיוחד באיזורים בהם יש זינוק בקורונה. למרות ש-80% מבני 65 ומעלה בארה"ב מחוסנים, הזינוק במקרים עלול להגביר את הסיכון הנשקף להם – כמו גם לבעלי מערכת חיסון חלשה. מינהל התרופות והמזון האיץ את הפעולות לאישור חיסון שלישי לבני קבוצות אלו.

העדר מידע מקיף והדאגה הגוברת מפני זן הדלתא, עלולים להגביר את החששות מפני הידבקות של מחוסנים. המרכז לבקרת מחלות אינו מספק מידע על הידבקות מחוסנים ברמת המדינה והרשות המקומית, וגם אינו מספק את המידע לאורך זמן – ולכן קשה לדעת מהי מידת הסיכון למחוסנים. המרכז וכמה מדינות הפסיקו לפני שלושה חודשים לאסוף נתונים אלו, ומתמקדים בשיעור המחוסנים המאושפזים והמתים. כמה אפידמיולוגים מסבירים, כי כמעט בלתי אפשרי לאסוף נתונים על תחלואה קלה בקורונה, שכן התסמינים עשויים להיות כה קלים – עד שהחולים אינם טורחים להיבדק; וזאת לצד תחלואה ללא תסמינים כלל. "רוב המחוסנים החולים כלל לא יאובחנו, משום שהם ברובם חולים בצורה קלה או בצורה הדומה להצטננות", אומר פרופ' שיגהאף באקור מאוניברסיטת דרום פלורידה. לכן, המקרים שיאותרו בקרב המחוסנים יהיו בחומרה בינונית או גבוהה, משום שרק אז החולים פונים לטיפול.

לצד זאת, קבלת מידע טוב יותר ברמה המקומית תסייע לאתר את הבעיות, כולל זנים מסוכנים יותר או מדבקים יותר, ולווסט את ייצור החיסונים והפצתם. מעבר לכך, חשוב מאוד להבין כיצד הידבקות של מחוסנים משפיעה על קבוצות דמוגרפיות שונות, כולל בגילאים שונים וממוצא אתני שונה וכולל הבדלים בהתאם למועד ההתחסנות. "המידע הוא הבסיס שלנו; אנחנו חייבים לאסוף את המידע", אומרת דברה פאר-הולדן מאוניברסיטת מישיגן. "ברגע זה איננו מנסים לחסל את הקורונה אלא להבין כיצד לצמצם את השלכותיה".