באחרונה יותר ויותר רשויות מקומיות בישראל מציינות ערבי הוקרה לבית המלוכה במרוקו לציון חגיגות הכתרת המלך ולרגל הסכם הנורמליזציה בין ישראל למרוקו. זה קרה כבר בנתניה, יקנעם, דימונה, חדרה והיד עוד נטויה. כל רשות מקומית עושה זאת בסגנון ובייחודיות שלה אך קו אחיד מחבר בין כולם: כבוד גדול למלך מרוקו מוחמד השישי.
אלו אירועים מרגשים במיוחד, המלווים בתפאורה מרהיבה וביגוד מרוקני, שולחנות עמוסים במיני מגדים מרוקאים וחלק אומנותי משובח. דגלי ישראל ומרוקו מתנוססים אל על והמנוני שתי המדינות מתנגנים ברקע. יום חג ליוצאי מרוקו בישראל פשוטו כמשמעו.
אורח הכבוד בכל האירועים הללו הוא שגריר מרוקו בישראל מר עבד-רחים באיוד, נציג המלך בישראל, שמסתובב מאירוע לאירוע, לוחץ ידיים לאורחים ושומע זיכרונות של היהודים מארץ המגרב.
אז מה הן חגיגות הכתר ולמה הן נחוצות לנו העם היושב בציון?
ראשית צריך להבין בכלל מהיכן נובעת ההערכה הגדולה הזו והלא מובנת של יהודי מרוקו למלך ובית המלוכה עד עצם היום הזה. נהוג לציין את תקופת מלחמת העולם השנייה, כנקודת זמן חשובה בדברי ימי יהודי מרוקו, בה נאבק בית המלוכה במשטר וישי הנאצי נגד פגיעה ביהודים בזמן המלחמה. זקני העדה בישראל יודעים לספר על העמידה של מוחמד החמישי (סבא של המלך הנוכחי מוחמד השישי) נגד המשטר ששיתף פעולה עם הנאצים (מרוקו הייתה מדינת חסות של צרפת) בכדי למנוע פגיעה במעמדם של יהודי מרוקו. כיצד פרש עליהם חסות ונלחם כדי למנוע פגיעה במעמדם, רכושם והחלת חוקי הגזע. יודעי דבר מספרים עוד שהמלך אף הצהיר שאם יהודי מרוקו יאלצו לענוד טלאי צהוב, הוא ובני משפחתו יענדו גם טלאי צהוב לאות הזדהות. לא בכדי הוצע להעניק למלך אות חסיד אומות עולם. צריך לזכור גם שעוד קודם לכן, שושלת המלוכה העלאווית במרוקו, על מלכיה ששלטו בה, ראתה ביהודים תושבים שווי זכויות וידעה להוקיר אותם. שגריר מרוקו באיוד מזכיר זאת תדיר בנאומיו באירועים השונים אליהם מוזמן. באומרו כי המלך מוחמד השישי, רואה ביהודים (הקהילה הקטנה שנותרה במרוקו) תושבים לכל דבר וענין ולא עושה הבחנה על-רקע דת ולאום.
הברית הזו שמוחמד החמישי כרת עם יהודי מדינתו היא צעד לא מובן מאליו כלל, שגרר גם גינויים ממדינות ערב כלפי מרוקו באותה עת. אבל את בית המלוכה זה לא עניין. המלך היה נחוש להגן על היהודים ואת זה אנו יודעים להעריך עד עצם היום הזה. זו הייחודיות שלנו יוצאי מרוקו. הכרת הטובה והתודה למלך בשר ודם שהגן על נתיניו ובני ארצו, הגם שהוא מוסלמי. לכן כאשר פעם בשנה מרוקו חוגגת את יום ההכתרה של המלך, זוהי בהחלט סיבה טובה לנו היהודים יוצאי מרוקו לעצור רגע ולהעלות על נס את תרומת בית המלוכה ליהודים ולהודות על כך.
מוחמד השישי מלך מרוקו הנוכחי, הושבע למלך בתאריך 30.07.1999 לאחר מות אביו המלך חסן השני (מס' ימים לאחר מותו). מאז מדי שנה ב-30 ביולי חוגגת מרוקו את יום ההכתרה של מוחמד השישי בשורה של טקסים חגיגיים (לא בשנת קורונה כמובן). זה יום חג למדינה כולה שבו המלך נושא נאום לאומה, מברך את העם ומקבל פני אורחים ומכובדים רבים שבאים אליו. ליום אחד המפלגות והקבוצות השונות במדינה, שמות את כל המחלוקות בצד ומתאחדים סביב הכתרת המלך.
מדינת ישראל ידעה לאורך השנים, עליות ומורדות ביחסיה עם ממלכת מרוקו. אלא שתמיד נשמרו היחסים על אש קטנה. כעת בעקבות הסכמי הנורמליזציה שנחתמו לאחרונה, נפתח חלון גדול לתקווה בין העמים. לצד שיתופי פעולה רבים בין היתר בתחומי ביטחון, כלכלה, מסחר ותיירות, נוצרה גם הזדמנות לתושבי ישראל להכיר ולהוקיר תודה למלך מרוקו ביום חגו. את זה לא נחמיץ. ביקורו של שר החוץ
יאיר לפיד במרוקו בימים אלו, ייחודי לא רק במשך השנים שעברו מאז ביקר שם שר החוץ לשעבר
סילבן שלום ב-2003, אלא מהווה גם אמירה מאוד ברורה מצד ישראל בחיזוק הקשרים המדיניים והכלכליים עם מרוקו. קשרים ושיתופי פעולה בעלי פוטנציאל עצום לשתי המדינות.
אט אט מוסדות המדינה, הרשויות המקומיות בישראל וגופים נוספים בחברה הישראלית מתחילים להבין את החשיבות וההשפעה של אירועי תרבות מסוג זה והמסרים הערכיים שהם טומנים בחובם. היוזמות צפויות להתרחב והתרבות המרוקאית העשירה והמפוארת תהיה נוכחת יותר ותתנחל בלבבות בישראל. זו המטרה ששמה לעצמה הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו בנשיאות סם בן-שטרית. לשמר את המורשת המפוארת ולהעלות על נס את תרומת הקהילה לחברה הישראלית. אין ספק שב-30 ביולי הבא נראה מספר גדול יותר של אירועים ברחבי הארץ. הכבוד כולו שלנו. "הוי מתפלל בשלומה של מלכות" אמרו חז"ל במסכת אבות. אולי עכשיו גם נבין זאת.
מרחבא ביקום.
