|   15:07:40
דלג
  אליהו קאופמן  
רב אורתודוכסי, סופר ועיתונאי
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל

תסמונת ה"שאוויש"

הניתוח הסוציו-פוליטי של ח"כ מירי רגב, על הליכוד וצמרתו, איננו מנותק מהמציאות העגומה של מפלגה זו, אבל הוא חלק ממציאות גזענית בישראל, שהליכוד הוא רק חלק ממנה בכול אופן, גם אם הניתוח של רגב הוא מדויק הרי שעניין שאיפתה ליו"ר הליכוד או להקמת "ליכוד מזרחי" בראשותה, הוא בבחינת "חלום תעתועים" בלבד
16/08/2021  |   אליהו קאופמן   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
רגב. ליצנות וגסות [צילום: יוני אלוני/פלאש 90]

גירוש ספרד
לאחר שנתניהו כבר ערך את "גירוש ספרד" - של ראשי מפלגתו המזרחיים, הרי שכיום הדיאדוכים המזרחיים שנותרו בליכוד רחוקים מלרשת אותו.

קריאת התגר של ח"כ מירי רגב נגד ה"די.אן.אי. הלבן" בליכוד די מובנת לי. זהו סיפור ארוך שטואטא מתחת לשטיח שנים רבות באיצטלא של "מפלגה דמוקרטית ללא מחלות עדתיות". למעשה מאז פרישתו של מנחם בגין לביתו, לאחר מלחמת לבנון הראשונה של ראשית שנות השמונים של המאה העשרים, הרי ש"השד העדתי" בליכוד התנועע שוב ושוב והפקק אפילו נפתח מספר פעמים אבל דקות אחדות אח"כ הוא גם נסגר. לפני יותר משנה וחצי כתבתי כאן מאמר על שליטת "השבט הלבן" בליכוד, וכיצד נתניהו, מאז הופעתו הפוליטית בבחירות 1992, התעסק בדחיקת המנהיגים המזרחיים החוצה עד שהח"כים המזרחיים דהיום בליכוד (שבקדנציה השלטונית האחרונה של הליכוד כיהנו כשרים וכראשי תומכיו) נותרו רק אלה הרדודים יותר והסרים אוטומטית למשמעת הביביסטית שלו ושל אשתו, וגם גב' רגב ה"מורדת" נמצאת ביניהם, ואולי אפילו היא מראשיהם.

אבל אם גב' רגב חושבת להיות פעם בראש הליכוד או לבנות את "גשר השנייה" (זו של ימי דוד לוי האגדי) הרי שהיא חיה כנראה בדמיון סוריאליסטי משום שכול מפלגה בראשותה, ואפילו אם היא תכבוש את הליכוד ותעמוד בראשו, לא תעבור את אחוז החסימה, גם אם אחוז החסימה יחזור לקדמותו, שלפני מינימום ארבעת המנדטים של היום. קשה לי להאמין שרגב תצליח במקום שדוד לוי, משה קצב, מאיר שטרית, סילבן שלום, דוד מגן, שאול מופז, יצחק מרדכי ואחרים נכשלו.

הליכוד הרויזיוניסטי הלבן

סיפור "הליכוד הלבן" הוא סיפור המניפולציה הישראלית הלבנה הגדולה ביותר, כמשחק גזעני סמוי שהצליח להיות מטואטא מתחת לשטיח הפוליטי הישראלי באופן מוצלח בהרבה ממניפולציות פוליטיות-גזעניות ולבנות אחרות בישראל, שהתרחשו במפלגות השמאל, בציונות הדתית וב"יהדות התורה" של היום או ב"אגודת ישראל" המאוחדת בעבר. זה לא התחיל דווקא מנתניהו אלא בימי שמיר, ארנס ואפילו שרון, שידעו למנף היטב את "ההקפאה הלבנה" של ראשות הליכוד בידי מיעוט המצביעים הלבן שלה, מול המוני המזרחיים, שהיו רוב מצביעיה עוד לפני המהפך של שנת 1977. המפלגה היחידה שבה אולי היה ברור יותר מהליכוד ששליטת מיעוט המצביעים שלה הוא על רוב המצביעים האחרים של המפלגה, היה רק במפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י עד 1965 ורק"ח ממשיכתה עד 1992), כאשר למעלה משמונים אחוז המצביעים היו ערבים אבל ההנהגה הייתה חצויה כמחצית של יהודים יוצאי מזרח אירופה והמחצית השנייה הייתה של ערבים.

אבל תמיד ראשי המפלגה וראשי הסניפים ומוסדות ההנהגה היו מקרב יהודים המזרח אירופים בלבד. אבל כל זאת קרה בימים שבריה"מ לשעבר שלטה בכיפה הקומוניסטית העולמית והיא זו שהכתיבה את הקו ומינתה את המועמדים בדרך שלא הייתה דמוקרטית. קריסת בריה"מ לשעבר בשנת 1990 הובילה את הקומוניסטים בישראל למהפך דמוקראטי ממשי ולכך הרוב הערבי החל לשלוט במפלגה זו מאותה שנה. אבל בליכוד תמיד הייתה דמוקרטיה אך עם תחכום של מוביליות לבנה של יוצאי אירופה-אמריקה. למרות שברור כי שמיר, ארנס, שרון, ובמיוחד נתניהו, דאגו בשקט להנציח את "השליטה הלבנה" הרי ששני גורמים נוספים נתנו להם יד לכך, במציאות הפוליטית של ישראל ושל הליכוד.

המציאות הישראלית הגזענית

ראשית, גם אחרי שבעים ושלוש שנות המדינה ומעל מאה שנות הציונות הרי שהחברה הישראלית איננה ערוכה לשוויון עדתי אמיתי מבחינת המשילות בפסגה הציונית-ישראלית. חוסר ההכנה הזו - של שוויון בקבלת מנהיג מזרחי כמנהיג מערבי, הם חלק בלתי נפרד גם ממה שקורה היום בליכוד. ה"די.אן.איי הלבן" שבליכוד נעזר בהשקפה הגזענית בישראל כדי להמשיך לשלוט במפלגה שציבור המצביעים המזרחיים שלה הוא הגדול מבין מצביעי המזרחיים היהודים בישראל. רבים מצביעים על מהפיכת "הפנתרים השחורים" - של שנות השבעים של המאה העשרים, כקטליזאטור לשינוי חיובי חברתי, עדתי ומעמדי בישראל אבל מסתבר שהשינוי הזה לא הושלם עד ימינו אנו. מלבד נשיא אוניברסיטה אחד בלבד, שהיה מזרחי, הרי שכולם מערביים. השליטה בבתי המשפט ובקרב השופטים העליונים היא מערבית.

וכך גם בפוליטיקה. עמיר פרץ התפאר לאחר בחירות 2006 שהוא העביר מנדטים לא מעטים מבוחרי הליכוד לשעבר אל מפלגת העבודה, משום שעמד בראשה. אבל כשבודקים את הנתונים לגופם מגלים יותר מנדטים "לבנים" שברחו, באותה מערכת בחירות, ממפלגת העבודה (לקדימה בעיקר) מאשר המנדטים שפרץ הביא. המנדטים שברחו ממפלגת העבודה סרבו לקבל בראש המפלגה הזו יו"ר מזרחי, בדיוק כמו שלפני בחירות 2003 הודח בנימין בן-אליעזר (יוצא עירק) מראשות מפלגת העבודה לטובתו של עמרם מצנע, כדי שכבר אז לא יברחו "מנדטים לבנים" ממפלגת העבודה לליכוד של שרון, ל"שינוי" שבמרכז או למרצ שבשמאל. באותן שנים חש רן כהן ממרצ - איש שמאל ותיק בשורשיו הקיבוצניקים, כיצד מוצאו העירקי מרחיקו מיו"ר מרצ פעם אחר פעם. בזה אחר זה הוא הובס שוב ושוב בקרב על יו"ר מרצ על-ידי כאלה שהיו פחות אנשי שמאל שורשיים כמותו, ובאו לשמאל מהמערך כמו יוסי שריד, יוסי ביילין וחיים אורון. כאשר ציפי לבני עמדה בראש קדימה וניצחה את שאול מופז הרי שהאחרון והמזרחיים במפלגה קבלו את דין הבחירות אבל כאשר מופז ניצח את לבני הרי שהמפלגה התפרקה ולבני הייתה הראשונה שלא קיבלה את דין הבחירות.

רוב קדימה חזרה לליכוד, אחרים למפלגת העבודה ולבני הקימה את "התנועה". מזרחיים תמיד יקבלו את דין בחירתו של מערבי ליו"ר שלהם, וגם יצביעו בעדו. ההפך לא יקרה. בבחירות 1999 הריץ איציק מרדכי את "מפלגת המרכז" אבל זו הכזיבה עם חמישה מנדטים בסה"כ כי רוב "הציבור הלבן" של מצביעי המרכז בישראל לא נתן לה את קולו משום שבראשה עמד מזרחי. לעומת זאת אותו ציבור הצביע בהמוניות למפלגות מרכז אחרות שקמו אח"כ כמו "שינוי" של טומי לפיד, קדימה של ציפי לבני, "יש עתיד" של יאיר לפיד ו"כחול לבן" של בני גנץ. הפעם היחידה שמנהיג מזרחי בנה מחנה פוליטי עם לא מעט מערביים היה בימי הליכוד שאחרי מנחם בגין, וזה שלפני בנימין נתניהו. דוד לוי איחד מסביבו ח"כים מערביים לא מעטים מהליכוד, שתמכו בו, כמו מיכה רייסר המנוח, מיכאל קליינר, חיים קופמן, ראובן ריבלין ואחרים. לוי מעולם לא דיבר עדתית אלא מעמדית וממלכתית.

אבל הגוורדיה של "מסדר ז'בוטינסקי" עשתה הכל כדי שהליכוד לא ישתנה ממפלגת אליתה רויזיוניסטית למפלגה עממית. ה"נסיכים" לנדאו, בגין ומרידור הצטרפו לשמיר וארנס כדי לשמור על ה"הדר הבית"רי" נגד מחנה לוי, ולצידם סייע אריאל שרון שהגיע מ"תנועת העבודה", שגם גנב פעילים מזרחיים רבים ממחנה לוי. נתניהו נתון סופית את ה"מט" ללוי, וטעותו של האחרון הייתה שפרש מהליכוד והקים את "גשר", דבר שהעניק לנתניהו את הביסוס הרויזיוניסטי הלבן סופית, בדרך להפטר מעוד מנהיגים מזרחיים מהליכוד כמו דוד מגן, מאיר שטרית, איציק מרדכי, משה קצב ועד סילבן שלום. לא פעם הגזענית הזו - של ציור מנהיג מזרחי כ"עדתי", ואילו מנהיג מערבי כ"ממלכתי", מובאת בתקשורת ובאקדמיה כמטבע לשון טריוויאלית וקונצנזואלית. כשדוד לוי התמודד בליכוד מול שמיר הוא כונה "מנהיג עדתי" למרות שראשי מחנהו היו מערביים, אבל שמיר ושרון כונו "ממלכתיים", למרות שלשרון לפחות היו מזרחיים רבים שעמדו בראש מחנהו. יצחק מרדכי, עמיר פרץ ושאול מופז תמיד נשארו כנציגי ה"עדתיות" למרות שכיהנו בתפקידים ממלכתיים, כאנשי צבא או במישור הכלכלי. מהעבר השני הרי שמעולם לא יעזו לחפש ולהזכיר לנתניהו, ללבני, לחיים אורון ולאחרים מבין המערביים את מוצאם העדתי.

נחיתות המצביעים

וישנה סיבה נוספת שמשפיעה בתוך המפלגות בישראל, ובתוכן גם בליכוד, על אי-התקדמותו של מזרחי לראשות המפלגה, ולימים לראשות הממשלה. הסיבה הזו כבר נאמרה לפני כשלושת אלפים שנה במדבר סיני על-ידי המרגלים ששלח משה רבנו: "כחגבים היינו בעינינו, כן היינו בעיניהם". לאור שטיפת המוח החברתית בישראל הרי שלמזרחיים רבים קיימת משום כך תת-תרבות של אי-אמונה במזרחי כמנהיג עצמאי וממלכתי והם מעדיפים מערבי כי זו עבורם מדרגה גבוהה יותר. כבר בפרשת דוד לוי קמו לא מעט מזרחיים שטענו כי "דוד לוי לא מתאים עדיין לעמוד בראש הליכוד". הסיבות היו לא פעם מגוחכות כמו "המבטא שלו" או ש"הוא איננו יודע לדבר אנגלית". בציבור החרדי למשל רגשי הנחיתות הללו בנויים אחרת. שם אומנם מצביעים לש"ס הספרדית אבל כשבוחרים רב גדול לשאלות דתיות או הכשר למזון הרי שההליכה אחרי האשכנזים נותנת לתלמידי חכמים מזרחיים מקור של גאווה ועליה בדרגה. כך זה גם בבחירת מוסד חינוכי, כאשר מזרחיים חרדים שולחים את צאצאיהם למוסדות חינוך מקרב מוסדות החינוך האשכנזיים. אפילו אריה דרעי - יו"ר ש"ס, מעדיף ברגעי האמת של ההכרעה וקבלת הברכות לעלות לרגל לרב חיים קנייאבסקי, ואילו אח"כ הוא מורה לרב שלום כהן, יו"ר "מועצת חכמי התורה" של ש"ס, מה לעשות, על-פי דעתו של הגר"ח קנייאבסקי. רק הגר"ע יוסף היה היחיד שניסה להילחם בגל הנחיתות המזרחית הזו אבל עם מותו העולם המזרחי-החרדי חזר לקדמותו.


מירי רגב האמיתית

אין ספק שלאור הניתוח הנ"ל הרי שגב' מירי רגב צודקת בכול מאת האחוזים בביקורתה נגד מה שמתרחש בליכוד מזה עשרות שנים. אבל כאשר היא עוברת לאלטרנטיבה מעשית ומציעה את עצמה לראשות הליכוד הרי שהיא קוברת את ניתוח האמת שלה. מי שראה אותה יורדת, רק לפני כשבוע, לחייו של השר זאב אלקין בנאום ה"שאוויש" שלה, יודע היטב מיהי האישה הזו, שמידת הליצנות שלה גבוהה אפילו ממידת ההפכפכות שבה. הלעג לאלקין היה של צחוק חולני והיסטרי מהמדרגה הנמוכה ביותר, שמבייש כל ח"כ מתחיל. הליצנות שלה והגסות בהתנהגותה יורידו כל תנועה פוליטית שבראשה היא תעמוד, אפילו מתחת לשני מנדטים. אם היא הייתה מתכוונת באמת לשמה, ברעיון לשנות את צמרת הליכוד בעתיד, היא הייתה צריכה לחפש מנהיג מזרחי אחר כדי להביאו כאלטרנטיבה עדתית לנתניהו. אבל האמת היא שנתניהו כילה כל חלקה טובה של מנהיגות מזרחית במפלגתו וכך הא נותר עם דיאכדוכים מזרחיים אומרי הן בלבד, שבאמת איש אינו יכול לעלות על דעתו שהללו יכולים להיות מנהיגי הליכוד. גם דרעי עשה כך במשך השנים לרבנים ומנהיגים מזרחיים את מה שאני מייחס לנתניהו, וכיום דרעי נותר עם אומרי הן המשרתים אותו.

כך נעלמו מנופה של ש"ס הרבנים עזרן המנוח, דיין, פנחסי, מאיה, פרץ ואחרים. גם נשים מזרחיות - כמנהיגות אמת, לא צצו בליכוד אלא רק אומרות הן בלבד גדלו שם, ורק הח"כית האגדית, גאולה כהן המנוחה (אמו של ח"כ צחי הנגבי), הייתה באמת משכמה ומעלה, ולאו-דווקא משום מוצאה אלא משום השקפתה העיקשת ופעילותה הפוליטית המיוחדת. רק ח"כ גלית דיסקל-ארתביאן יכולה אולי להיות התקווה הנשית והמזרחית לעתיד של הליכוד. אבל מה שגב' רגב שידרה בדבריה האחרונים נגד הליכוד ההיסטורי והעכשווי מלמד על מה שעתיד לפרוץ בקרב המפלגה הזו יום אחד לפני שנתניהו יחזיר את מפתחות ההגה שלו לציבור בוחרי הליכוד. רגב, שנחשבה ל"יסמנית" קבועה בליכוד, משדרת כי גם ל"יסמניות" יש סוף וכשהסוף יגיע השאלה תהיה אם הליכוד לא יתפוצץ לחלקים פוליטיים רבים, שההשקפה הרעיונית תיעדר מסיבת הפילוגים האפשריים בתוכו.

תאריך:  16/08/2021   |   עודכן:  16/08/2021
אליהו קאופמן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
תסמונת ה"שאוויש"
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מ. עמיר
17/08/21 16:31
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
החברים, אם יש כאלה, של גידי אורשר היו אמורים למחוק אותו מרשימת אנשי הקשר שלהם. המעריצים שלו, אם היו כאלה, היו אמורים לאפסן את ביקורותיו לקראת לג' בעומר. הסטודנטים שלו, לצד המרצים עימו, היו אמורים למחוק אותו מעברם. אוהבי המוזיקה ושוחרי התרבות היו חייבים להפנות לו עורף, ובני משפחתו היו אמורים להצמיד לו חסם וסנן לפיו.
גורמי ביטחון בכירים מזהירים מפני המצב הנפיץ בשטחים, בגדה וברצועה כאחד, שהולך ומחריף מאז סיום מבצע "שומר החומות". על הרקע הזה הוחלט במערכת הביטחון להתיר קמעא את הרסן ברצועת עזה בשורה של הקלות כדי לנסות ולמנוע התפרצות ביטחונית.
בתחילת המאה שעברה בנתה האימפריה העות'מאנית את שלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית מחיפה לדרעא שבסוריה. המסילה נחנכה ונפתחה ב-1905. קטע המסילה מחיפה לצמח נקרא לימים בפי העם "רכבת העמק". בשנים הראשונות לפעילותה פעלו לאורך קו מסילה זו שמונה תחנות: חיפה מזרח, בלד-א-שיך (תל-חנן), תל שמם (כפר-יהושע), פולה (עפולה) ביסאן (בית-שאן) ג’יסר-א-מגעמי (קיבוץ גשר) סמח (צמח) ואל-חמה (חמת גדר).
16/08/2021  |  אלי אלון  |   יומני בלוגרים
חברי קבינט הקורונה, אתם נפגשים שוב ושוב, וכל מה שיוצא לכם זה תווים בכל מיני צבעים, שאיש לא מבין אותם ואיש לא מנסה להבין אותם. בפעם האחרונה יצאתם עם הברקה - הגדלת תקנים ומיטות בבתי החולים, שהיא הרבה יותר רעש וצלצולים מאשר אמת. אף צבא לא מגדיל את הסד"כ שלו תחת אש, אלא אם יש לו צבא מילואים מאומן ונכון לקרב. לאור חוסר האונים שלכם, אני מציע לכם לשים את הכסף דווקא בחברה קדישא.
שמעתי פעם ראיון עם משתתף בתוכנית ריאליטי שבילה כמה חודשים על אי-בודד. כעבור כמה שבועות בהם הוא היה לגמרי לבד על האי, פרט לקומץ נערות בביקיני, צלמים וצוות ההפקה, הוא הרגיש חוסר אונים קשה וגעגוע עז לחזור לביתו. בצר לו האיש התבודד על ראש הר כל ערב לעת שקיעה, שם הוא גילף מעצים עתיקים פסל של אלוהי האי וכול ערב פתח לפניו את סגור ליבו, שיתף אותו בלבטיו ורגשותיו ותיעד אותם עבור הדורות הבאים והצופים בשידורים הישירים של ערוץ "הישרדות". כל שיחה עם הצלמית הקדושה החלה בסדרת תנועות קצובות ולחש קבוע שאותו מתמודד המציא בעצמו בעזרת ההפקה ובאמצעותו יצר קשר רוחני ישיר ועמוק עם אלוהי האי המקוריים. ואכן בזכות אמונתו ודבקותו גמלו לו אלוהי הריאליטי ואותו מתמודד לקח את המיליון. הצפייה בראיון עם אותו מתמודד לימדה אותי שלטקסים יש תפקיד חיוני בחיינו.
15/08/2021  |  דוד ארגז  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
איתמר לוין
איתמר לוין
עם חיוך תמידי והמון סבלנות ואנושיות, חוי טוקר מנהלת בנינוחות דיוני חדלות פרעון - אם כי לעיתים תכונות אלו גורמות לה לאפשר לעורכי דין להאריך מדי ואף לנהל שיחות ממש מתחת לדוכן
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il