|
תאריך לידה: 24/3/1935
ארץ לידה: ישראל
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: נשוי+2
השכלה: תואר ראשון
שפות: אנגלית, עברית
תואר/מקצוע: שופט (בדימ.)
תפקיד/עיסוק: בורר, בורר/מגשר
טלפון: 02-6759666
פקס: 02-6759648
כתובת: קריית בן-גוריון ירושלים
91909
|
יעקב טירקל. יליד י"ט באדר ב' תרצ"ב (24.3.35), תל אביב. בן למרדכי וחיה טירקל, ציונים חלוצים שעלו לארץ כשנתיים קודם לכן.
נשוי למרים, לשעבר סגן אלוף בשירות קבע בצה"ל, ולאחר מכן מנהלת סניף המרכז הישראלי לניהול בבאר שבע וחברת מועצת עיריית באר שבע. אב לשתי בנות. בנו יחידו ברוך נלקח ביום י"ז באדר תשל"ט (16.3.79).
סיים לימודיו בבית הספר היסודי והתיכון מעלה בירושלים, במגמה הריאלית, ב-1953. ב-1958 סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1960 קיבל תואר מוסמך למשפטים. בשנים 1960-1959 התמחה לעריכת דין. בשנים 1967-1961 עסק בעריכת דין במשרד הרמן-פינקוס-שוורץ-פלד בתל אביב.
ב-1967 מונה לכהונת שופט בית משפט השלום בבאר שבע. ב-1970 מונה לכהונת רשם בית המשפט המחוזי. ב-1973 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בשנים 1981-1980 ובשנים 1984-1983 כיהן בתפקיד שופט בית המשפט העליון בפועל. מיום 1.3.81 כיהן בתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע.
ביום 25.12.95 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון.
במרס 2005 פרש מכהונת שופט עם יציאתו לגמלאות.
מ-1972 הרצה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תחילה במסגרת חטיבת הלימודים הכלליים, ולאחר מכן במחלקה להנדסת תעשיה וניהול במסגרת לימודי מינהל עסקים. בעבר עסק בהדרכה בנושא משפט בחוגי נוער שוחר מדע שליד אוניברסיטת בן-גוריון. משמש יועץ לחוגים אלה. חבר בחבר הנאמנים ובוועד הפועל של אוניברסיטת בן-גוריון, ובמשך תקופות שונות - חבר ועדת הקבלה של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה. מאז 1993 מרצה בפקולטה למשפטים
של אוניברסיטת תל אביב, במסלול ללימודי שפיטה לתואר שני וכן לתלמידי תואר ראשון. מרצה במכללת הוד השרון.
חבר המועצה האקדמית של המכון להשתלמות שופטים ע"ש י. זוסמן. נמנה עם חבר המורים הקבוע של המכון מאז הקמתו. אחראי קבוע על ההשתלמויות לשופטים חדשים ולנשיאי בתי המשפט, וכן אחראי על השתלמויות מקצועיות נוספות. מרצה בהשתלמויות של המכון להשתלמות עורכי דין. חבר מערכת הפרקליט, כתב העת של לישכת עורכי הדין בישראל. פרסם מאמרים בנושאים משפטיים, פובליציסטיים וכן בענייני פרשנות וטקטיקה צבאית בכתבי עת שונים. זכה בפרס בית הלל על רשימה בנושא היהדות במאבק הכוחות בעולם, ובפרס בית מערכות על רשימה בנושא טקטיקה צבאית. ב-1965 זכה בפרס שידורי ישראל על תסכיתו - 'אבק מן המדבר' - שהיה אחד התסכיתים הנבחרים בתחרות התסכית המקורי. בצה"ל שירת שירות חובה מלא. במהלך שירותו מילא תפקידים שונים. משרת במילואים בדרגת אלוף משנה, בכהונת שופט בבית הדין הצבאי לערעורים.
במסגרת כהונתו כשופט בית משפט השלום בבאר שבע, פסק כי על שלטונות הממשל הצבאי בעזה לבצע פסק דין של הוצאה לפועל שניתן בבית המשפט בבאר שבע. נאבק למען הקמת היכל משפט מפואר לבתי המשפט בבאר שבע. במהלך כהונתו כשופט בית המשפט העליון, במינוי זמני, פסק, בין היתר (בהרכב שלושה שופטים או יותר) בעניינים הבאים: בעתירה שהגיש ארנון יונס, עיתונאי ומו"ל של עיתונים מקומיים, נגד לישכת העיתונות הממשלתית, וביקש לחייבה להנפיק לו תעודת עיתונאי על-אף שאינו עיתונאי בעיתון ארצי. קבע: אין להפלותו לרעה; בעתירה שהגישה המדינה, היא ביקשה לאפשר נתיחת גופתה של אמו של שלום יוסף, מחמת החשד שמותה נגרם בעבירה. שופטי הרוב דחו את התנגדות הבן, והורו על נתיחת הגופה. טירקל קבע, בדעת מיעוט, שלאדם זכות על גופו גם לאחר מותו, ולכן אין להתיר את הנתיחה; דחה ערעורה של המדינה, שביקשה לבטל פס"ד שחייב את המדינה לשלם פיצויים לאבי אבידן, בגין זאת שהפרה חוזה אחיד עם משרד ממשלתי.
במסגרת כהונתו כשופט בית המשפט העליון, במינוי של קבע, פסק, בין היתר (בהרכב שלושה שופטים או יותר) בעניינים הבאים: בערעור שהגישה עמותת תנו לחיות לחיות, נגד חברת מפעלי נופש חמת גדר בע"מ - על שקיימה מופעי קרבות בין תנינים לבני אדם, פסק שקרבות אלה מוגדרים כהתעללות, התאכזרות, ועינוי על-פי חוק צער בעלי חיים ולכן אסר על קיומם; בערעור שהגישה בן-יקר גת חברה להנדסה ובניין, על פסק הדין של בית המשפט בתל אביב, נפסק בדעת הרוב, כי הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה במודיעין, חרגה מסמכותה כאשר קבעה בתקנון תוכנית המיתאר סעיף המונע, באופן גורף, כל אפשרות לקבל הקלות בנייה, ולכן ביטל בית המשפט את הסעיף האמור. טירקל התנגד, בדעת מיעוט, לקבלת הערעור; בערעור נחמני נגד נחמני פסק, בדעת הרוב, שיש לאפשר לרותי נחמני להשתמש בביציות המופרות.
