1. ב-1975 הביאה נסיגת ארה"ב מוויטנאם למימוש היעד האסטרטגי של הוויאטקונג, ובכך סיימה את המלחמה.
ב-2021 מביאה נסיגת ארה"ב מאפגניסטן לקידום, אך לא למימוש, היעד האסטרטגי של הטאליבן ואל-קאעידה, ולכן אינה מסיימת, אלא מלבה את מלחמת הטרור האיסלאמי בארה"ב.
ב-1975 היה היעד האסטרטגי של הוויאטקונג מוגבל לשטחה של ויטנאם, ולכן איפשר דו-קיום בשלום ושיתוף פעולה עתידי עם ארה"ב לשדרוג המצב בוויטנאם.
ב-2021 היעד האסטרטגי בן 1,400 השנים של הטרור האיסלאמי אינו מוגבל לשטחה של אפגניסטן, אלא מונחה על-ידי פנטיות מגלומנית, השואפת להכניע את המערב "הכופר", ובמיוחד את "השטן הגדול האמריקני" המהווה את המכשול הקשה ביותר בדרך לניצחון "המאמינים" על "הכופרים" - כדי להקים ישות איסלאמית עולמית, המבוססת על הקוראן והשריעה. יעד זה מנוגד לדו-קיום בשלום עם ארה"ב, ומחייב את המשך המלחמה במערב, כולל טרור על אדמת ארה"ב.
ב-1975 הייתה ארה"ב מעורבת במלחמת אזרחים בוויטנאם, והיה עליה לבחור בין מלחמה בשוחות בוויטנאם לבין סיום המלחמה.
ב-2021 ארה"ב נמצאת בעיצומה של מלחמה מול הטרור האיסלאמי, ועליה לבחור בין מלחמה בשוחות בבסיסי הטרור (התובעת מחיר גבוה) לבין נסיגה שתביא למלחמה בשוחות בארה"ב (התובעת מחיר איום ונורא דוגמת "מגדלי התאומים" מספטמבר 2001).
2. ב-2021 הטאליבן וארגוני ומשטרי טרור נוספים אינם מתרשמים מערכי יסוד של המערב כגון זכויות אדם, דמוקרטיה ודו-קיום בשלום. הם אינם נרתעים מדיפלומטיה תקיפה, אך חוששים מכח-הרתעה ולוחמה יעילה בטרור. הם אינם מייחלים לאהדת הקהיליה הבינלאומית, אלא מייחלים להפחיד, להדביר ולשעבד את הקהיליה הבינלאומית "הכופרת" באמצעי שלום או מלחמה.
3. נסיגת ארה"ב מאפגניסטן מכרסמת קשות בכח-ההרתעה של ארה"ב, מוסיפה שמן למדורת הצונאמי הערבי (שזכה לכנוי המוטעה - "אביב ערבי") המטלטל את הרחוב הערבי מ-2010. הנסיגה מעצימה ישויות טרור כגון אירן, "האחים המוסלמים", החות'ים בתימן, חיזבאללה, חמאס והרש"פ. היא גם מעניקה רוח גבית לנשיא הטורקי
ארדואן השואף לשקם את האימפריה העותומנית. הנסיגה מאפגניסטן מקצינה איומים קיומיים לכל משטר ערבי פרו-אמריקני כמו סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, עומאן, מצרים, מרוקו וירדן.
הנסיגה מאפגניסטן, יחד עם כמיהת ארה"ב לחזור להסכם הגרעין עם אירן, שיקום היחסים בין ארה"ב לבין "האחים המוסלמים" במזה"ת ובארה"ב, והלחץ האמריקני על סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים, עלולים לקרב מדינות אלו לזרועות רוסיה וסין, הממנפות את הנסיגה לשיפור מעמדן האזורי והעולמי.
4. הנסיגה מאפגניסטן מחמירה את ביטחונה הלאומי של הודו העומדת בפני איומים מוחשיים ומיידים של הטרור האיסלאמי מבית ומחוץ, פקיסטן וסין.
5. הערכות המצב הכושלות של הממסד הביטחוני והמדיני של ארה"ב בכל הקשור להיערכות באפגניסטן והנסיגה ממנה, אינן מפתיעות. הן עקביות עם ה
כישלון השיטתי של מחלקת המדינה (מחמ"ד) בכל הקשור למזה"ת.
לדוגמה, ב-1948 התנגדה מחמ"ד להכרה בישראל בטענה שלא תעמוד בפני מתקפה צבאית ערבית, שתהיה פרו-סובייטית, ושתפגע ביחסי ארה"ב-ערב ובאספקת נפט מהמפרץ הפרסי. בשנות ה-50' חיזרה ארה"ב בלהט אחרי הנשיא המצרי נאצר שהיפנה לה עורף והפך לבעל-ברית מרכזי של ברה"מ. ב-1978/79 תקעה ארה"ב סכין בגב השאה הפרסי ("השוטר האמריקני במפרץ הפרסי"), אימצה לחיקה את אייתולה חומייני, וראתה בו מנהיג מתון, מונחה-חופש ופרו-אמריקני.
בשנות ה-80' ראתה ארה"ב בסדאם חוסיין את "אויבו של אויבי (אירן) הוא ידידי", והעניקה לו "אור ירוק" לפלישה לכווית באוגוסט 1990. מ-1993 עד 2000 ראתה ארה"ב בערפאת, בהשראת ממשלות ישראל, מנהיג הראוי לפרס נובל לשלום ולסיוע חוץ שנתי מארה"ב. בין 2012-2009 תקעה ארה"ב סכין בגבו של הנשיא מובארק ואימצה לחיקה את "האחים המוסלמים", המאיימים על כל משטר ערבי פרו-אמריקני.
עד פריצת מלחמת האזרחים בסוריה ב-2011 התייחסה ארה"ב ל
בשאר אסד כמבשר קידמה. ב-2011 הובילה ארה"ב את המתקפה הצבאית לחיסול משטר קדאפי, ובכך הפכה את לוב לזירת מלחמת אזרחים וטרור איסלאמי אזורי ועולמי. ב-2015 הובילה ארה"ב את הסכם הגרעין עם אירן, בהנחה שמשטר האייתולות מהווה שותף אמין למו"מ, ונכון לזנוח חזון פנאטי ומגלומני, חתרנות, טרור עולמי (מתאילנד ועד דרום אמריקה), מלחמות ודיכוי אכזר של העם האירני.
6. מדיניות ארה"ב ובריטניה במזה"ת זכתה לביקורת מפרופסור אלי כדורי מאוניברסיטת לונדון, שהיה היסטוריון פורץ-דרך של המזה"ת: "הנסיון להביא למודרניזציה של החברה המזה"תית ולהפוך אותה למערבית גורם נזק העולה על התועלת למזה"ת... האיסלאם מכיר בשתי אפשרויות: מלחמת חורמה ב"כופרים" או כניעת ה"כופרים" ל"מאמינים"... הסכמי שלום עם "כופרים" הם שלב בעוינות הנמשכת עד הכרת "הכופרים" בעליונות האיסלאמית.... דו-קיום בשלום, קדושת הסכמים, שלטון הצדק הטבעי וסובלנות הם זרים למזה"ת.... (
The Chatham House Version, עמ' 1-12).
7. ישראל חייבת להסיק מסקנות מהמשגים השיטתיים של הממסד המדיני בארה"ב, לקבל בערבון מוגבל המלצות ותכתיבים של ארה"ב לגבי הסכסוך הערבי-ישראלי, הסוגיה הפלשתינית וצרכי הביטחון של ישראל, ולהתנהל לפי המזה"ת המציאותי (ההפכפך, האלים, העריץ והמתסכל) ולא לפי הרהורי-לב על "מזרח תיכון חדש" ו"
שלום עכשיו".
8. ההתפתחויות באפגניסטן, המלחמה בטרור העזתי וההתנהלות הפלשתינית מלמדים שמדינה פלשתינית ביו"ש תהיה מיני-אפגניסטן או מגה-עזה ברכסי הרים השולטים על ירושלים, תל אביב ו-80% מתשתיות ואוכלוסיית ישראל, כולל נתב"ג וכביש 6.
9. ככל שארה"ב מצמצמת את נוכחותה הצבאית במזה"ת - הממוקם בין אירופה, אסיה ואפריקה, ובין הים התיכון, הים האדום, האוקינוס ההודי, הים הערבי והמפרץ הפרסי - כן עולה חיוניות ישראל כמכפלן-עוצמה ייחודי, דמוקרטי, יעיל, ביטחוני, כלכלי וטכנולוגי עבור ארה"ב, ו"סוכן ביטוח חיים" האמין ביותר עבור מדינות ערב הפרו-אמריקניות.
