שאפו

הפעם שני פרקים בפודקאסט המוצלח מאוד של Think&Drink בהנחיית ד"ר ג'רמי פוגל.

תמיד שאלתי את עצמי, איך זה שבנימין נתניהו, מי שהיה כאן ראש ממשלה במשך 15 שנה, והפך בתקופה זו לבן-בית - לפעמים רצוי, לפעמים דחוי - בחדר הסגלגל בבית הלבן, מעולם לא נלכד בעדשת מצלמתו של צלם לע"מ, בשעה שהוא עטור בתפילין ועטוף בטלית? ואיך זה שראש הממשלה נפתלי בנט, 'הנוכל הזה' בפי רבים מחובשי הכיפות בישראל, רק חודשיים בתפקיד, כבר צולם בהגיעו למפגש ראשון עם נשיא המעצמה האדירה בעולם, בעת שהתפלל שחרית במלון הסמוך לבית הלבן, עם טלית ותפילין, מקבל עליו עול מלכות שמים, כמצופה מכל יהודי באשר הוא.

הטלוויזיה הקהילתית הוקמה בשלהי שנות ה-80. היא שודרה על-ידי חברות הכבלים באזורי השידור של כל חברה. מאז עברו מים רבים בנהר, הערוץ הוכר כחיוני ונמצא תחת חסות המועצה לשידורי כבלים והלווין.

בחברה שיש בה מיליון בורים חסרי-אחריות שאינם מתחסנים כעניין של "עקרון", כתוצאה מעצלות או סתם כדי להכעיס ו"להתחכם", עוברת האחריות לתוצאות התנהלותם זו מהממשלה לאזרחים. ממשלה אינה אמורה לחנך את הציבור. היא אמורה לפרסם הסברים, הנחיות והוראות התנהלות לציבור, שמסכמות את הידע הקולקטיבי ומכוונות לסייע לו להתנהל בצורה אופטימלית תחת אילוצי הפנדמיה, עד שזו תודבר או ימצאו לה חיסון ותרופה. הממשלה אמורה ליצור כללים ותנאים סבירים שבמסגרתם יוכל הציבור לקיים את ההוראות ובהנחה שהוא עושה כן, הוא גם ממזער את הנזקים ברמה האינדיבידואלית וברמה הציבורית כאחד. התפקוד הממלכתי הוא תמיד תוצאה משולבת של ההתנהלות האישית והקבוצתית. אין די בגורם אחד מהשניים וחייבים לקיים את כללי המשחק לכל רוחב החזית.

אנשים רבים מאמינים כי קיים גורם חיצוני כלשהו, ש'מסד"ר בעבורם את החיים. אלא שהאמונה הזו - בגורל או בכוח חיצוני שיבוא ויציל את האדם - חוסמת אותם. היא אינה מאפשרת להם לפעול כדי לקדם את עצמם ואת מטרותיהם. עליהם לדעת: ההצלה תבוא תמיד מהאדם עצמו - לעצמו.