בית המשפט העליון דחה (יום ב', 31.12.07) את בקשתה של השופטת (בדימ.) אסנת אלון-לאופר לבטל את הרשעתה. השופטים קבעו כי מדובר בעבירה שבוצעה בחלקה בתוך בית המשפט ועל-ידי שופטת מכהנת וכי המסר הציבורי לפיו שופטים אמורים לקיים את החוק ללא דופי, מחייב את הרשעתה.
חשדה בבן זוגה
לאופר-אלון, שיוצגה על-ידי עו"ד שרון בכר, הורשעה בעבירות של פגיעה בפרטיות ובחדירה בלתי חוקית למחשב כשהזמינה פלטי שיחות ממכשיר הנייד של מי שהיה בן זוגה, מפקד כלא נפחא. לאופר-אלון חשדה כי הוא מקיים מערכת רומנטית עם קצינה ששירתה עימו ויצרה קשר עם חוקר פרטי אמיר אברמסון אשר העיד בפניה בהליכים משפטיים. היא שכרה את שירותיו לעקוב אחרי הקצינה ואף התקשרה אליה 46 פעמים. כמו כן שילמה עבור פלטי השיחות שנמסרו לה אחרי שהוצאו שלא כדין ממחשב חברת פלאפון.
היא הורשעה במסגרת עסקת טיעון בפגיעה בפרטיותו של בן זוגה והטרדתה שלא כדין של הקצינה. בית המשפט בתל אביב גזר עליה שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי של 10 אלפים שקלים.
לאופר-אלון ערערה על הרשעתה וטענה בין היתר כי לא ניתן משקל מספיק להמלצות שירות המבחן שהמליץ שלא להרשיעה. כמו כן לא נלקחו בחשבון העובדה כי לקחה אחריות למעשיה, הודתה במעשים ואף פרשה מיוזמתה מכס השיפוט. עוד טענה לאופר אלון כי "בית המשפט נתפס לכלל טעות כאשר הניח כי התקיים הסדר טיעון לעניין העונש בעוד שהסדר כזה לא נתקיים בפועל". עוד טענה כי ההקלה בעונש מתחייבת לאור מדיניות אחידות הענישה. דבריה התבססו על כך ששניים שהיו מעורבים כמוה בפרשה לא הורשעו.
מנגד, המדינה טענה כי מדובר היה בעבירה שנמשכה חמישה חודשים וכי מדובר היה בעבירה שבוצעה בידי שופטת מכהנת. "העבירות שעברה לאופר-אלון הכתימו את השירות הציבורי ויצרו סדק במידות הנדרשות משופטו במערכת הנורמטיבית כולה. מסר של ביטול הרשעה בעבירות פליליות שנעברו על-ידי שופט הוא הרסני". עוד טענה המדינה כי "במישור העקרוני הפגיעה בפרטיות כזכות חוקתית נתפסת בידי בתי המשפט לערכותיהם כפגיעה קשה, המצדיקה נקיטת מאמצי אכיפה ניכרים. הקלות היחסית שבה ניתן לחדור למאגרי מידע ממוחשבים בעידן המודרני וריכוזו של מידע פרטי רב במאגרי מידע עסקיים וציבוריים שונים מחייבים מדיניות אכיפה מחמירה, מדיניות כזו אכן ננקטת בידי התביעה ובידי בתי המשפט".
חובת הדבקות של השופט
כאמור, השופטים אילה פרוקצ'ה, עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין דחו את בקשת אלון לאופר לבטל את הרשעתה. בהחלטה, התייחסה השופטת פרוקצ'יה בהרחבה למערכת המשפט ולדמותו של השופט. "מערכת השפיטה בישראל אינה ככל המערכות המרכיבות את השלטון. תפקידה וייעודה הוא ליישם במסגרת הכרעות שיפוטיות את נורמות ההתנהגות שהמחוקק עיצב ביחס לכל אזרחי המדינה בחוקים השונים. תפקידה הוא לפרש את הנורמות ולהתאימן לחיי השעה ולצרכי המציאות וליצור גשר בין הנורמה הכתובה לבין החיים".
פרוקצ'יה הוסיפה כי ייעוד זה "מקרין על מעמדם של השופטים הנמנים עליה. ייעוד זה מחייב כי השופטים יהיו לא רק בעלי כישרון, ידע, בקיאות ומיומנות משפטית. הוא מחייב כי השופטים יקיימו ביושבם על כס השיפוט ואף בחייהם הפרטיים סטנדרט התנהגות ברמה נורמטיבית גבוהה במיוחד. אכן מקצוע השפיטה אינו מקצוע מן השורה".
"שופט בישראל אינו ככל האדם מבחינת החובות והאחריות הכבדה המוטלות על כתפיו", כתבה פרוקצ'יה. "בהצהירו אמונים ובעלותו על כס השיפוט הוא מקבל עליו לא רק נטל ולעיתים כבד מנשוא, של אחריות מקצועי לשפוט משפט צדק ולשאת במעמסה הכבדה שהכהונה מטילה עליו. הוא מקבל על עצמו לקיים בהקפדה יתירה בראש וראשונה את נורמות ההתנהגות המחייבות כל אזרח בחברה בתחום האזרחי והפלילי. ולא לסטות מהן ימין או שמאל. חלה עליו גם מערכת נורמות אתיות ומשמעתיות שאין מחמירה ממנה בדרישותיה כלפי נושא משרה. עליו לקיים בדבקות כללי התנהגות ואתיקה מחמירים בתחומי בית המשפט, וביחס לבעלי הדין הניצבים בפניו".
"התפקיד השיפוטי מחייב את השופט לשמירה קפדנית על החוק, כנדרש ממי שמכריע יום יום ושעה שעה בגורלות של אחרים, וקובע במסגרת התפקיד השיפוטי, את התוצאות שיש להחיל על מעשי הפרת החוק על ידם", הדגישה השופטת פרוקצ'יה. השופטים לדבריה "כפופים לסטנדרט מחמיר של התנהגות לא רק על כס השיפוט אלא גם בשאר אורחות חייהם". עוד כתבה כי "שופט אשר כשל בקיום החוק, מאבד מיניה וביה את הכוח המוסרי לשפוט אחרים".
להדביר את החדירה למחשבים
אלון לאופר עברה את העבירות בעת שכיהנה כשופטת "לנתון זה יש משמעות מרכזית במסגרת שיקולי האינטרס הציבורי הרלוונטי לסוגיית אי ההרשעה", כתבה פרוקצ'יה. יתרה מכך מדובר בעבירות של פגיעה בפרטיות ובחדירה למחשב. הקלות הבלתי נסבלת בכרוכה בחדירה לעולמי הפרטי של האדם בעולם המודרני באמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים מחייבים לדבריה "גישה שיפוטית מחמירה אשר תיישם אמצעי אכיפה נאותים לצורך הדברת תופעה עבריינית המהווה סימן היכר ליכולות ההרסניות הטמונות בשימוש לרעה בטכנולוגיה המודרנית". על שיקולים אלו יש להוסיף לדבריה את העובדה כי חלק מהעבירות "בוצעו בין כתלי בית המשפט".
השופטת התייחסה לעובדה שלאופר-אלון איבדה את מעמדה תפקידה וגם את בן זוגה, וכתבה כי "שופט ככל האדם אינו חסין מפני פגעי החיים, ועלולים לפקוד אותו במהלך כהונתו משברים ממשברים שונים. השליחות השיפוטית שנטל על עצמו מחייבת אותו לעמוד במצוקות החיים בלא סטייה בהתנהגותו בין על כס המשפט ובין באורחות חייו הפרטיים. על השופט לדעת כי גם בעיתות משבר עליו לגייס את מלוא כוחות הנפש כדי להתמודד עם מצוקתו האישית בדרך שלא תסטה מן השורה".
האינטרס הציבורי, מחייב את הרשעתה למרות שפרשה מכס השיפוט שכן "בפרישה מכס השיפוט אין כדי לאיין את הגורם הציבורי".
"איבדנו שופטת מקצועית מעולה"
מערכת המשפט "איבדה שופטת מקצועית, מעולה, בעלת סגולות אנושיות מצויינות אשר משפחות רבות, ילדים ובוגרים נזקקים מצאו בה משענת ומקור תקווה וכוח", כתבה פרוקצ'יה, "עם זאת מערכת המשפט אינה יכולה שלא לעמוד על המסר הנורמטיבי מוסרי ההכרחי המתחייב מפרשה זו ועליה לנקוט בכלל ההרשעה... לאופר אלון תתן את הדין על מעשיה. נקוה כי לצד הדין תעמודנה לה זכויותיה הרבות ככל אשר תפנה".
