בשקט בשקט התחוללה לפני כחודש מהפכה בתחום התכנון והבנייה, שהמתינה 20 שנה להתממשותה והייתה כרוכה בחבלי לידה מורכבים וארוכים. מכוני הבקרה הפכו למחייבים, כך שכיום, כל בקשה להיתר בנייה למגורים של שתיים-תשע קומות (שש יחידות דיור ומעלה) עוברת "בקרת תוכן" של תוכניות הבנייה במכון בקרה וכל התחלת בנייה כזו כרוכה בהתקשרות עם מכון בקרה, אשר יבצע "בקרת ביצוע" באתר הבנייה.
בדומה למהפכת ה
סלולר, שפתחה את שוק התקשורת לתחרות ובעקבותיה הוקמו ארבע
חברות סלולר אשר הפכו את חיינו לזולים יותר ותקשורתיים יותר, כך גם מהפכת מכוני הבקרה הביאה להקמתם של שישה מכוני בקרה, אשר ישפרו באופן משמעותי את איכות התכנון, ויותר חשוב - את האיכות והבטיחות של הבנייה בישראל.
מדובר במהפכה, לא פחות. התחלתה באסון ורסאי שהתרחש לפני עשרים שנה ובעקבותיו הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט ורדי זיילר, אשר קבעה, כי קיים כשל מערכתי בענף הבנייה בישראל ונדרש שינוי. לאחר מכן, נפלו מרפסות בחדרה, התמוטט גג בית ספר בגני תקווה, התמוטטה תקרת חניון ברמת החייל, קרסה טריבונה בגבעת זאב ועל האסון במירון אין צורך להרחיב.
בשנת 2014, יותר מעשור לאחר מסקנות ועדת זיילר, אושר בכנסת תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה, המורה בין היתר להקים מכוני בקרה עצמאיים, המוסמכים לבצע בקרת תכן וביצוע של הבנייה, במטרה לטייב את איכות הבנייה וליעל את הליכי רישוי הבנייה בכללותם. מכוני הבקרה מהווים חוליה חדשה בהליך הרישוי. בקרת תוכן וביצוע - היא מקצוע חדש בישראל.
נא להכיר: "תוכן הבנייה"
התיקון הטביע מונח לשוני חדש: "בקרה", בדיקה מדגמית ובקרה תהליכית. לא בדיקה מעמיקה של כל קלונס וקלונס, אלא ביצוע ניהול סיכונים לבניין ובחירת אלמנטים מורכבים כנקודת תורפה בתכנון ובהקמה אשר לגביהם תבוצע בקרה מעמיקה מדגמית. בנוסף, בחלק מהדיסציפלינות מתבצעת בקרה על התהליך לבחינת התנהלותו התקינה ותוצאותיו. ההנחה היא שאם אובחן תהליך שהתבצע על-פי ההוראות, תוצאתו עונה על הדרישות. כמו-כן, תוצאות הבדיקה המדגמית וההערות של מכון הבקרה ישמשו את צוות המתכננים לטיוב תוכניות הפרויקט מתוך מטרה למנוע כשלים עתידיים.
הבקרה מתבצעת בשני שלבים. בשלב הגשת הבקשה להיתר מתבצעת בקרה על תוכניות הבנייה. מכון הבקרה בודק את התאמת הבקשה ל"תוכן הבנייה" - מונח חדש שנטבע אף הוא בתיקון 101 לחוק.
מהו "תוכן הבנייה"? בעיקרון מדובר בכל החוקים, התקנות והתקנים שצריכים להתקיים בבניין. מכון הבקרה לא בודק קווי בניין או התאמה לייעוד הקרקע. הוא בודק למשל שגובה המדרגה בהתאם לתקן ושמערכת אספקת המים החמים תוכננה בהתאם לתקנות. בשלב הביצוע מתבצעת הבקרה באתר הבנייה. מכון הבקרה בודק את התאמת הביצוע להיתר הבנייה שניתן, גם כאן - רק בהיבטים של תוכן הבנייה.
למרות שישראל נחשבת ל"אומת הסטארט-אפ" ומתהדרת בהיותה מובילה בתחומים רבים, הרי שבתחום מכוני הבקרה היא נשרכת הרחק מאחורי מרבית מדינות העולם. הסדרת הבקרה והקמת מכוני הבקרה אינה מהווה חידוש ביחס למקובל בעולם. תחום הבקרה מפותח במרבית המדינות מזה שנים רבות ומקצוע הבקרה הוא חלק מעולם המקצועות הרווח זה מכבר. הגיע הזמן לסגור סוף-סוף את הפער.
צריך עדיין ליצור קוד אחיד
אחד החסמים לכניסת נושא הבקרה לישראל היה הצורך בהסדרה ודיוק של "תוכן הבנייה", אשר את התאמתו לבקשה להיתר אמור מכון הבקרה לבקר. היה צורך לאגד את כל ההוראות, ההנחיות, התקנים והתקנות שעל בסיסן מכון הבקרה יבצע בקרה והיו לעיתים נחלתם של מומחים בודדים. גם בתחום זה נערכה רוויזיה מקיפה בעקבות ועדת זיילר, שהמליצה על ריכוז נורמות הבנייה בקובץ אחד - קוד בנייה. ולא - גם זה לא סטארט-אפ ישראלי וגם כאן אנחנו באיחור רב ביחס לשאר מדינות העולם.
"קוד הבנייה", לאחר שתושלם התקנתו, ירכז את כל ההוראות הנוגעות לתוכן הבנייה בחלוקה לנושאים ויהווה כלי מרכזי לתכנון, ביצוע ובקרת מבנים. בינתיים הוסדרו בשנת 2019 נושאי בטיחות המשתמש, תברואה, אצירת אשפה, אקוסטיקה ובנייה בת-קיימא. אין להקל ראש בהסדרה זו. התקנות בנושא תברואה לדוגמה, מחליפות את קובץ ה"הל"ת" הארכאי משנת 1970. אולם, נותרו פרקים חשובים ובסיסיים שטרם הוסדרו, כמו לדוגמה פרק "שלד הבניין", אשר אמור להסדיר את תחולתם של התקנים בנושא זה על הליכי הרישוי הבנייה.
במכון הבקרה יושבים שני סוגים של בקרים - בקרי תוכן, אשר מבצעים את בקרת התוכן ובקרת הביצוע הכללית, ובקרים מורשים (מטעם רשות הכבאות, פיקוד העורף). תפקידם של האחרונים הוא לחסוך למבקש ההיתר את ההתרוצצויות בין הרשויות לצורך קבלת ההיתר או תעודת הגמר. הרשויות הסמיכו את הבקרים המורשים להנפיק אישורים שהיו בעבר נחלתן ובכך מיועל הליך הרישוי וביצוע הבנייה.
יותר בטוח ויותר מהיר
נדבך נוסף שהיה צורך להסדיר הוא הכשרת בקרים אשר יועסקו במכון הבקרה והקמתם של מכוני הבקרה, למעשה יצירת ענף חדש. בחודש מארס 2016 יצא קול קורא מטעם מינהל התכנון, להקמה ותפעול של מכוני בקרה. בשנת 2018 החלו לפעול מכוני הבקרה הראשונים באופן וולונטרי, אחרי שהוסמכו בידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות וקיבלו רישיון משר האוצר. במקביל פעל מינהל התכנון להכשרה של בקרים, אשר יועסקו במכון הבקרה, הכשרות שהתקיימו בארץ בהנחיית ה-RICS, המכון המלכותי הבריטי של בקרים מורשים, המבצע הכשרות ברחבי העולם למקצועות הבקרה.
מה יוצא לי מזה, ישאלו היזמים. ראשית, גורם נוסף המטייב את התכנון ומזהה כשלים בביצוע. שנית, קיצור זמנים והקטנת טרטורים בהשגת אישורי הרשויות השונות. ושלישית, ואולי החשוב מכל - עבודת הבקרה מתבצעת תוך כדי תהליכי התכנון והביצוע. בדרך זו, נחסך זמן יקר בהמתנה לבדיקות בתום הליך התכנון או הביצוע, זמן שבדרך כלל הוא קריטי לקבלת ההיתר או למסירת הדירות.
בפועל, חובת בקרת תוכן וביצוע חלה כיום על בקשות מועטות יחסית, שכן במסגרת זו לא נכללות בקשות להיתר הכוללות חזית מסחרית, או שטחים ציבוריים ובניית מבנים רבי קומות. מינואר 2022 אמורות כל הבקשות להיתר לעבור בקרת תוכן במכון בקרה וכן בקרת ביצוע בשלב הבנייה. עם זאת נראה, כי כניסתה לתוקף של הוראה זו תידחה, בשל הצורך בהיערכות הנדרשת לצורך כך.
