דירוג "עשיית העסקים" (Doing Business) של הבנק העולמי אמור לתאר את מידת הקושי או הקלות של עשיית עסקים ב-190 מדינות. אלא שכעת מתברר, שהדירוג הזה חושף כיצד הבנק העולמי עצמו פועל תחת לחצים פוליטיים – מה שיוצר בעיה גם לארגון-האח שלו, קרן המטבע הבינלאומית, מדווח אקונומיסט.

בחודש ינואר שכר הבנק משרד עורכי דין לבדיקת הטענות בנוגע לניקוד שניתן לסעודיה, סין, אזרבייג'אן ואיחוד האמירויות. הממצאים פורסמו בשבוע שעבר (16.9.21) וחושפים בפירוט כיצד נעשה בשנת 2018 מאמץ מכוון לשפר את הדירוג של סין. הדוח קובע, כי התיקונים בדירוג באות בעקבות לחצים שהפעילו עוזריו של נשיא הבנק דאז, ג'ים יונג קים, כנראה עליו עצמו. את המהלך הובילה כריסטלינה ג'ורגיבה, שהייתה אז מספר שתיים בבנק העולמי וכיום עומדת בראש קרן המטבע.

הייתה זו תקופה קשה לבנק. פקידים במשרד האוצר של הנשיא דונלד טראמפ מתחו עליו ביקורת חריפה. רבים מלקוחותיו הגדולים ביותר יכלו לקבל הלוואות בהיקפים ניכרים ועם פחות תנאים מידי סין או בשוקי ההון. חלוקת המניות וזכויות ההצבעה בבנק היו מיושנות עד מאוד ולא שיקפו את עליית הכלכלות המתעוררות. הפתרון נראה ברור: לגייס עוד הון מהמדינות החברות בבנק, עם חלק גדול יותר של המדינות המתעוררות – אבל כדי שארה"ב ויפן יסכימו לכך, היה צורך לשכנע את סין להסכים להורדת החלק שלה, ולכן היה צורך להימנע מלהרגיז אותה.

מדד עשיית העסקים היה אז על הכוונת של מנהיגים כמו ולדימיר פוטין ונרנדרה מודי, אשר השקיעו מאמץ ניכר בשיפור המיקום של ארצותיהם. ראש ממשלת סין, לי קקיאנג, מינה צוות בן 40 איש שיפעל לקדם את סין מהמקום ה-78 והורה לקצץ את הסחבת הביורוקרטית. פקידים סינים ציינו בפני הבנק עד כמה הם רוצים לראות את דירוגה של מדינתם משתפר. אולם, חלק ניכר מן הרפורמות בוצעו מאוחר מכדי להשפיע על הדירוג לשנת 2017 וסין אף ירדה למקום ה-85, כי מדינות אחרות השתפרו יותר.

באוקטובר 2017, כאשר הדוח היה מוכן להדפסה, עוזריו של קים דנו בדרכים לשפר את מיקומה של סין. אולי לכלול את מקאו? – לא, אין מידע על העיר. אולי לכלול את הונג-קונג? – לא, זה רגיש מדי מבחינה פוליטית. בנקודה זו הופקדה המשימה בידי ג'ורגיבה. קבוצה קטנה של בכירי הדירוג – ובהם סימאון ג'נקוב, האיש שיצר את הדירוג ב-2003 – מצאה דרך לשפר את הניקוד בכמה מפרקי הדירוג (הקמת עסק, השגת אשראי ותשלום מיסים). כך למשל, הם החליטו שלא להביא בחשבון שני מרכיבים של הקמת עסק, ושיפרו את הניקוד על שמירת זכויות המלווים. התיקונים הללו היו בלתי מוצדקים, הודה הבנק עצמו בדצמבר שעבר. התוצאה: סין דורגה במקום ה-78.

מה יקרה כעת לדירוג ולג'ורגיבה? התשובה לשאלה הראשונה ברורה: הבנק העולמי כבר הודיע שיפסיק לפרסם אותו. אקונומיסט מציין, שזה היה בלתי נמנע, כי אין זה הסקנדל הראשון האופף את הדירוג. בשנת 2018 התפטר פול רומר מתפקידו ככלכלן הראשי של הבנק, באומרו שאינו יכול לעמוד מאחורי היושרה של הדירוג. עם זאת, חבל שהדירוג נפסק, כי הוא מושך את תשומת ליבם של מנהיגים ודוחף לשינויים נחוצים. מטרתו של הדירוג הייתה לשנות את העולם, לא רק לתאר אותו.

ומה לגבי ג'ורגיבה? "אני חולקת לחלוטין על הממצאים והפרשנות של החקירה", אמרה בהודעה שפרסמה עם פרסום הדוח. כאשר נבחרה ג'ורגיבה לראשות קרן המטבע ב-2019, היו שפקפקו האם לטכנוקרטית הוותיקה יש החושים הפוליטיים והיכולת הדיפלומטית הדרושים לתפקיד. כאשר נראה שהיא הייתה דיפלומטית מדי – לטובתה האישית. כאשר סייעה להבטיח את שביעות רצונה של סין, ייתכן שחשבה שהיא מסייעת להציל את המערכת הרב-לאומית. אבל מבקרי הרב-לאומיות יוכלו להשתמש בממצאי החקירה כהוכחה לכך שארגונים בינלאומיים – כמו זה שבראשו עומדת ג'ורגיבה כעת – אינם יכולים להתייצב מול סין.